שיחה:אור אין סוף – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 35: שורה 35:
::::::{{כתב קטן|כאן איבדתי את עצמי מרוב מלל. מקווה שהובנתי... {{קריצה}}}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:33, 27 באפריל 2015 (UTC)
::::::{{כתב קטן|כאן איבדתי את עצמי מרוב מלל. מקווה שהובנתי... {{קריצה}}}} --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 13:33, 27 באפריל 2015 (UTC)


:::::::כסניף למה שכתבתי על החילוק שבין אור למציאות האור כגשמי ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30575&st=&pgnum=59 ספר הערכים כאן בקטע השני] ובמקורו בלקוטי שיחות חלק ז עמוד 156 הערה 22 {{קישור אוצר 770|89|156|B|לקוטי שיחות כרך ז' ויקרא}}--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 11:38, 5 במאי 2015 (UTC)
::::::::ויכוח לשם ויכוח: משם ראיה, לא אומרים שאין להביא הוכחה ממציאות האור הגשמי של השמש לענין המבואר בחסידות, אלא שבאור השמש ישנו ענין צדדי לגבי מושג האור (היינו דבאמת כאן ישנו הבדל בין האור כ'ענין', לבין אור השמש, כי באמת ישנו הבדל כזה ולא כי אין להשוות בין הענין להמציאות (ויש לעיין האם אכן האור ה'רגיל' אינו נמצא במציאות). --[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 01:11, 6 במאי 2015 (UTC)
:::::::::אין לנו ויכוח גדול כל כך, אני סך הכל הבאתי ראיה שאף שמשל השמש הוא משל המובא בחסידות לגבי אור, והמושג אור מחייב "התגלות" ולא "התפשטות" ואף על פי כן אור השמש להיותו גשמי ותופס מקום (כלשון הרבי, ומזה מוכח שאין במציאות הגשמי אור שאינו תופס מקום ומכאן תירוץ לשאלתך) יש ב'פרט' זה שינוי והבדל למושג אור לאמיתתו ומזה מובן שעל אף שדבר יכול להיות משל לדבר מסויים הפיזיקה שבו אינה יכולה להיות משל לעניינים מופשטים ורוחניים.
:::::::::ומכאן גם ראיה למה שכתבתי שמציאות האור היא גשמית ויש לה חומר שלכן תופסת מקום (כדברי הרבי בלקו"ש שם.) ומה שכתבת שהאור אינו חומר כטענת אנשי המדע פשוט שדבריהם הם בעולם החומר עצמו האם הוא חומר או אנרגיה ומה שדנים בחסידות הוא חומר ביחס לצורה (גשמי ביחס לרוחני) בעוד שהם מדברים בגשמי גופא אם זה גס או דק וכיו"ב (שהרי פשוט שאנרגיה היא גשמית כהחשמל וגלי הקול וכו' וכו')--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 10:11, 6 במאי 2015 (UTC)
::::::::::(הוספה לאחר זמן{{חיוך}}): וכל האמור לעיל פשוט שהן הן דברי הרבי בלקו"ש שם לפני זה, ואדרבה זה כל התוכן המבואר שם: שאף שישנם דברים גשמיים שהם משלים לדברים רוחניים היות "שנשתלשלו מהם" בזמן שבהשתלשלות נוסף בהם מציאות הגשמי (ובלשון המדוברת פיזיקה) יש בהם כמה עניינים שבהחלט אינם יכולים לשמש כמשל. ומכאן בנוגע לעניינו, אשר על אף שהשמש הגשמי כשנחקור בתורת הפיזיקה-כימייה את אופן המצאת האור נראה שהוא על ידי תגובה כימית, סוף סוף אופן הארתו כפי שהוא נראה בפשטות כ"המאור הגדול להאיר על הארץ" אופנו הוא "בדרך ממילא" ומוכיח שתוכנו ועניינו (וחיותו הרוחנית - שנשתלשל מעניין אור ומאור למעלה) הוא הארה בדרך ממילא, והכרח שכל עניין נפעל מתגובה מסויימת הוא להיותו גשמי. (לבד האמור לעיל שאולי אין כלל סתירה שהרי יש "מקור" לאור בשמש אלא שאין "התעסקות")--[[משתמש:הנחה|הנחה]] - [[שיחת משתמש:הנחה|שיחה]] 21:52, 18 במאי 2016 (UTC) 
:::::::::::: לא הבנתי על מה יצא הקצף. השמש עושה אכן פעולות כדי להאיר, (שזה מקביל למונח כדי שיווצר אור), אבל אין זה תלוי ברצון ה'שמש', בדעתה שניתנה לה (רמבם הלכות יסודי התורה). כיוון שהקב"ה החליט שהיא תאיר וטבע בה את הטבע, היא (עושה את כל הפעולות כדי) להאיר. דרך ממילא פירושו ללא תלות ברצון. ללא צורך ברצון. אינסטינקטים - שע"י בעל חי פועל פעולות - הם ג"כ ד"מ למרות שהם '''מפעילים''' אותו
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
חזרה לדף "אור אין סוף".