|
|
| (9 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| | {{ניווט |
| | |כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ') |
| | |הסתרה=כן |
| | |מוסתר=כן |
| | |תמונה= |
| | |תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}} |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| '''פרק מ"ו''' שבספר התניא מבאר כיצד לעורר את האהבה המסותרת בלב כל יהודי לה', על הדרך של "כמים הפנים לפנים" - בהתבוננות של אהבת ה' את עמו ישראל. | | '''פרק מ"ו: אהבת כמים הפנים - המשל והנמשל''' |
| | |
| ==מבוא לפרק== | | ==מבוא לפרק== |
| הפרק מבוסס על הכלל הידוע של "כ[[מים]] - הפנים לפנים", ועל פי משל, אותו מצטט [[אדמו"ר הזקן]]:
| | פרק זה הוא הראשון מבין ארבעה, המבארים כיצד ככל שמדרגת האדם '''נמוכה''' יותר - דווקא אז יכול הוא לעורר אהבת ה' '''גדולה''' יותר. |
| | |
| :::''"אם [[מלך]] גדול ורב מראה [[אהבה|אהבתו]] הגדולה והעצומה לאיש הדיוט ונבזה ושפל אנשים ומנוול המוטל באשפה, ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו יחדיו, ומקימו ומרימו מאשפתו, ומכניסו להיכלו היכל המלך חדר לפנים מחדר, מקום שאין כל עבד ושר נכנס לשם, ומתייחד עמו שם ביחוד וקירוב אמיתי וחיבוק ונישוק, ואתדבקות [[רוח]]א ברוחא בכל לב ונפש - על אחת כמה וכמה שתתעורר ממילא האהבה כפולה ומכופלת בלב ההדיוט ושפל אנשים הזה אל [[נפש]] המלך, בהתקשרות הנפש ממש מלב ונפש, מעומקא ד[[לב|ליבא]] לאין קץ. ואף אם ליבו כלב האבן המס ימס והיה למים, ותשתפך נפשו כמים בכלות הנפש ממש לאהבת המלך".
| |
| | |
| על פי משל זה, מבאר אדה"ז כי הקרבה של הקב"ה לעם ישראל היא הרבה יותר מכך, ולכן גם האהבה שהיא כמים הפנים לפנים צריכה להיות בהתאם.
| |
|
| |
|
| ==גוף הפרק== | | ==גוף הפרק== |
| שורה 12: |
שורה 15: |
|
| |
|
| ==סיכום הפרק== | | ==סיכום הפרק== |
| כדי לעורר את האהבה לה' על האדם להתבונן באהבה שה' אוהב אותנו, שכולם בטלים אליו יתברך בביטול גמור ממש, והוא הניח את כל הברואים עליונים ותחתונים, ובחר בעמו ישראל לקרבם אליו בקדושתו ממש שהיא "סובב כל עלמין" בדרגה שאין יכול להתלבש בעולם, ובקדושת המצוות כל יהודי ויהודי עולה לדרגה נפלאה זו, למרות שלפעמים הוא לא מרגיש בכך, מפני נפשו המגושמת.
| | :* בחלקו הראשון של הפרק מובא משל (למלך המגלה אהבה לשפל אנשים) ומבואר הנמשל (הקב"ה, שהוציא אותנו מטומאת מצריים). |
| | | :* בהמשך הפרק מוסברים פרטי הנמשל (שחיבוק ונישוק המלך הם התורה והמצוות שנתן לנו מרוב אהבתו). |
| ענין זה מבואר בפסוק "ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך", למרות שהאדם הוא בער ואינו מרגיש את היחוד שבנשפוף למרות זאת הדבקות והיחוד בבורא על ידי קיום המצוות הינה קדושה עליונה ועצומה.
| | :* ובסיומו מוכיח [[אדמו"ר הזקן]] שהקב"ה מקרב בחיבוק ונישוק גם מי שלא מרגיש זאת. |
|
| |
|
| ==צילום הפרק== | | ==צילום הפרק== |
| ==מושגים יסודיים בפרק== | | ==מושגים יסודיים בפרק== |
|
| |
|
| {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ה|פרק מ"ה]]|הבא=[[תניא - פרק מ"ז|פרק מ"ז]]}}
| | ==אודות הפרק== |
| | חסידים התייחסו בחביבות מיוחדת לפרק, עד שהיה מי שהתבטא שעצם המחשבה והזכרון על מה שכתוב בפרק, מעוררות בו שמחה, וכשהוא '[[עבודת התפילה|מתפלל]]' עם זה - ההשפעה של הפרק עליו היא בצורה נעלית הרבה יותר{{הערה|תשורה ורנר טבת תשפ"א עמוד 23.}}. |
|
| |
|
| | {{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ה|פרק מ"ה]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ז|פרק מ"ז]]}} |
| | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] | | [[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]] |