תהלים ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,017 בתים ,  9 במרץ 2021
הסרת קישורים עודפים
(הסרת קישורים עודפים)
 
(14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
|רוחב=25%
|רוחב=25%
|ניקוד=כן
|ניקוד=כן
|כותרת={{ש}} מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
|כותרת=מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך.
|תוכן='''א''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.{{ש}}
|תוכן='''א:''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
'''ב''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.{{ש}}
 
'''ג''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.{{ש}}
'''ב:''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ.
'''ד''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד;{{ש}}
 
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.{{ש}}
'''ג:''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ.
'''ה''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}}
 
'''ד:''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;{{ש}}
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.
 
'''ה:''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}}
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}
 
'''תהלים ט"ו''' הוא המזמור החמישה עשר ב[[ספר תהלים]].
תהילים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר [[תהילים]].


==סוגת המזמור==
==סוגת המזמור==
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהילים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקדש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}}
[[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}}.


==תוכן המזמור==
==תוכן המזמור==
המזמור מתחיל בשאלה "מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ? מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ?"
בפרק מוגדר מי האיש הרשאי לדור תחת אוהלו של ה'. והדרישות הם תכונות מיוחדות שהאדם צריך לעמוד בהן, כגון:{{ציטוטון|נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;}}, {{ציטוטון|נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.}} ולסיום נאמר:{{ציטוטון|עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}}
 
ועונה "הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם." שהולך בדרך תמים, כל מעשיו בצדק, ותמיד יגיד רק [[אמת]] ומה שאומר זה מה שבלבבו, ומה שאומר מקיים, ולא אומר רכילות ולשון הרע,ואינו מתגאה על כל מה שעושה, וחושב שלא עושה מספיק ממה שצריך, ומה שאחרים עושים מחשיב למשהו גדול, וחושב שיותר חשובים ממנו ולכן יכבד אותם,מי שעושה כל אלא יהיה בטוח [[נשמות ישראל|שנשמתו]] תיכנס ל[[גן עדן]].


==ביאורי רבותינו נשיאנו==
==ביאורי רבותינו נשיאנו==
ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו.
ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו.
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות לא רק שזה משהו לא טוב, הם יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"[[סור מרע ועשה טוב|ועשה טוב]]", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על כל האדם שירד ח"ו ממדריגתו.
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"ועשה טוב", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו.
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}


ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
{{מזמורי ספר התהלים}}
[[קטגוריה:תהלים|י]]
1,796

עריכות