מעמד הברכות והקללות: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}"
מ (החלפת טקסט – "שדה " ב־"שדה ")
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|טורים=כן}}" ב־"{{הערות שוליים}}")
 
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 42: שורה 42:
הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה.  
הגמרא ב[[מסכת סוטה]]{{הערה|דף לז, ב.}} מסבירה, שכל האזהרות הן על מי שבא על הערווה ומוליד ממזר, שזה גורם לשאר הדברים לבוא כתוצאה מזה.  
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}}
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת ה' מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר. וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן:}}
האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף וכיו"ב).
האזהרה היא בפשטות בנוגע לעשיית [[עבודה זרה]] לעצמו. אך ב[[זהר]]{{הערה|חלק ג קכז, ב ואילך.}} מובאת אזהרה זו לגבי הלומד עניינים של [[מעשה מרכבה]], והוא 'מגשם' את הדברים (מציירם באופן גשמי, כאילו לקב"ה יש צורת הגוף וכיוצא בזה).


ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}.
ארור זה הוא כנגד שבט דן, שקשור עם עבודה זרה, כמו שכתוב בנוגע ל[[אברהם אבינו]] שרדף אחרי המלכים "עד דן", כי "שם תשש כחו, שראה שעתידין בניו להעמיד שם עגל"{{הערה|[[פרשת לך לך]] יד, יד וברש"י.}}.
שורה 56: שורה 56:
אזהרה זו היא על הכשלת "הסומא בדבר, ומשיאו עצה רעה", דהיינו, לא לתת למישהו עצה שאינה ראויה בשבילו.
אזהרה זו היא על הכשלת "הסומא בדבר, ומשיאו עצה רעה", דהיינו, לא לתת למישהו עצה שאינה ראויה בשבילו.


ארור זה הוא כנגד שבט בנימין, כיוון שאנו מוצאים שאחר [[הסתלקות]] אהרון הייתה עצה רעה לשוב למצריים, וכתוצאה מכך נהרגו 7 משפחות שחזרו. וחמש מתוכן היו משבט בנימין{{הערה|[[פרשת פנחס]] כו, יג; כד.}}, לומר לך שעיקר העניין של העצה הרעה הוא בשבט זה. ולכן גם מודגש בפסוק "בדרך".
ארור זה הוא כנגד שבט בנימין, כיוון שאנו מוצאים שאחר [[הסתלקות]] אהרון הייתה עצה רעה לשוב למצרים, וכתוצאה מכך נהרגו 7 משפחות שחזרו. וחמש מתוכן היו משבט בנימין{{הערה|[[פרשת פנחס]] כו, יג; כד.}}, לומר לך שעיקר העניין של העצה הרעה הוא בשבט זה. ולכן גם מודגש בפסוק "בדרך".
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}}
{{ציטוט|תוכן=אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה. וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן:}}
ארור זה הוא כנגד שבט יהודה, כיוון שמשבט יהודה היו בפועל שופטים במשך כל הדורות. (ואפילו שנאמר בלוי "יורו משפטיך ליעקב"{{הערה|[[פרשת וזאת הברכה]] לג, י.}}, אך זה לגבי לימוד משפטי התורה ולא לדון).
ארור זה הוא כנגד שבט יהודה, כיוון שמשבט יהודה היו בפועל שופטים במשך כל הדורות. (ואפילו שנאמר בלוי "יורו משפטיך ליעקב"{{הערה|[[פרשת וזאת הברכה]] לג, י.}}, אך זה לגבי לימוד משפטי התורה ולא לדון).
שורה 86: שורה 86:
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות.  
וכתב רבינו סעדיה גאון{{הערה|והובא במפרשים על התורה ועל ספר יהושע.}}: שלא נראה שכתב ממש את כל התורה, אלא שכתבו עליהם את מנין המצות כמו שהן כתובות בספר הלכות גדולות, דהיינו, כעין אזהרות.  


ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, יתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.
ו[[הרמב"ן]] הביא{{הערה|[[פרשת כי תבוא]] כז, ג.}}, שמצינו ב'ספר תאגי', שכל התורה הייתה כתובה בהן מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל' "{{מונחון|בתאגיה וזיוניה|עם התגים שעושים על האותיות}}", ומשם נעתקו התגין בכל התורה. ואומר, שאף שזה לא הגיוני, ייתכן שהאבנים היו גדולות מאוד, או שהיה ממעשה הנסים.


אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
אולם המצודות כותב על פשטות הפסוק - שהוא כתב רק את ספר דברים הכולל את כל התורה כולה.
שורה 114: שורה 114:
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)].
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4608&st=&pgnum=401 שיחת ש"פ תבוא תשל"ג ס"ה (שיחות קודש ח"ב עמ' 371 ואילך)].


{{הערות שוליים|טורים=כן}}
{{הערות שוליים}}
{{יהושע}}
{{יהושע}}
[[קטגוריה:פרשת תבוא]]
[[קטגוריה:חומש דברים]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]
[[קטגוריה:ספר יהושע]]