27,062
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא וְעַל דְּמוּת הַכִּסֵּא דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה|מקור=[[ספר יחזקאל]] א, כו}}
עניינה של בחינה זו הוא, כמו גם שאר הכינויים השונים על "יד ה'" וכיו"בוכיוצא בזה, הם רק באלקות כפי ש[[צמצום|נצטמצמה]] והתלבשה ב[[עשר ספירות]], ועל שם זה נקרא "אדם"; אבל ב[[אור אין סוף]] עצמו שלמעלה מהתלבשות, שם לא שייך לקוראו בשם אדם, אלא נקרא בשם "לא אדם"{{הערה|[[ספר שמואל]] א' טו, כט.}}, וההתלבשות בבחינת "אדם" הוא על ידי צמצומים גדולים.
אופן זה של התלבשות האור בספירות נקרא גם "תמונה", כי התיבה "תמונה" היא ב[[גימטריה]] "פרצוף אדם". ועל זה נאמר{{הערה|[[פרשת בהעלותך]] יב, ח.}} "ותמונת ה' יביט", אבל באור שלמעלה מהתלבשות זה לא שייך, ועליו נאמר{{הערה|[[פרשת ואתחנן]] ד, טו; יב.}} "כי לא ראיתם כל תמונה", "ותמונה אינכם רואים"{{הערה|1=[[ספר החקירה]] [http://chabadlibrary.org/books/zz/chakiro/1/16/69a.htm דף סט, א ואילך].}}.
===ישראל===
יש מקומות{{הערה|שם=ב|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/76d.htm משפטים עו, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/23/92d.htm מגילת אסתר צב, ד.] [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/30/122a.htm הוספות למגילת אסתר קכב, א.]
[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שג ואילך (עמ' רכח ואילך בהוצאות הישנות)).] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תרטו (עמ' תסו ואילך בהוצאות הישנות)).]}} שבהם מבואר ש"כמראה אדם" הכוונה היא ל[[נשמות ישראל]] כפי שעלו במחשבתו ית'{{הערה|בראשית רבה ריש פרשה א.}}. והיינו, שאף שאצלו ית' יתברך לא שייך עניין של גוף ודמות הגוף, מכל מקום, מצד אהבתו שאוהב את בני ישראל, הרי דמותם חקוקה אצלו; וכמו "למשל כשאדם אוהב את חבירו חקוקה צורתו בלבו כאלו צורתו עליו". ובהיות שנשמות ישראל הן בציור של [[אדם (מין המדבר)|אדם]], לכן גם מחשבה זו נקראת "כמראה אדם". ואף{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שו ואילך (עמ' רלא בהוצאות הישנות)).]}} שאדם לא יכול לצייר את דמות בנו קודם שיוולד ויראה אותו בצלמו ודמותו, אבל למעלה זה יתכן ייתכן גם קודם שנתהוו, (ואדרבה, על ידי מחשבה זו הם נתהוו). ועל כן נאמר "ועשיתם אתם"{{הערה|[[פרשת בחוקתי]] כו, ג.}}, ואמרו חז"ל{{הערה|ב[[זהר]] ח"ג קיג, א.}} "כאילו עשאוני" - שעשיית ה'ציור אדם' למעלה נעשה על ידי נשמות ישראל{{הערה|1=[[תורה אור]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/77a.htm משפטים עז, א.]}}.
עניין זה - המחשבה המביאה ל'מראה אדם', הוא במחשבה הקדומה שבעצמות [[עתיק]] ד[[א"ק]], אשר שם הוא שורש [[נשמות ישראל]]{{הערה|1=[[המשך תרס"ו]] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986960 ד"ה במדבר סיני (עמ' שח ואילך (עמ' רלב ואילך בהוצאות הישנות)).]}}. (וקודם ה{{קס|צמצום|הראשון}}, אף שגם שם נשמות ישראל עלו במחשבה, מכל מקום, אי אפשר לומר שם עניין של 'ציור אדם', כיוון שלא שייך שם עניין ההתהוות, וכן הגבלה והתחלקות; אך בשביל מחשבה 'מצוירת' זו, היה הצמצום - בכדי שיהיה 'ציור אדם' של נשמות ישראל{{הערה|1=ד"ה פנים בפנים[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריח (עמ' תסט בהוצאות הישנות)).]}}.
מחשבה זו היא הסיבה ש[[הקב"ה]] [[צמצום|צמצם]] את ה[[אור אין סוף]] כל כך הרבה צמצומים, להיות ב'ציור אדם' של [[עשר ספירות]] וכן של כללות [[סדר ההשתלשלות]], כי בשביל התהוות הנשמות ב'ציור אדם', היה צריך שגם ההשתלשלות תהיה בציור דומה - כיוון שה[[אדם התחתון]] מתהווה '''בפועל''' מהאדם העליון ([[עשר ספירות]]). ובאמת, ההתצטמצמות ב'ציור אדם' נעשתה בשביל התהוות האדם התחתון{{הערה|1={{הערה|שם=ב}}ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31667&st=&pgnum=120 ד"ה באתי לגני השי"ת פ"ד.] [http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2672943 ובשיחת ש"פ בשלח תשי"ד.]}}. וסיבת הצמצומים האלו הוא מצד אהבת הקב"ה לבני ישראל, שרוצה לשכון בתוכם, וה"[[אהבה ]] (כביכול) דוחקת את הבשר"{{הערה|1=[http://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2986990 ד"ה פנים בפנים (עמ' תריז (עמ' תסח בהוצאות הישנות)).] וראה גם [[תניא - פרק מ"ט]].}}.
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:ערכים בלימוד תורת החסידות]]
[[קטגוריה:שמות ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]