הגבהת התחתון: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקלדה) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[תורת החסידות]] מובאים שני [[משל|משלים]] בנושא '''הגבהת התחתון''', המבארים איך ייתכן שבדברים ה[[ | ב[[תורת החסידות]] מובאים שני [[משל|משלים]] בנושא '''הגבהת התחתון''', המבארים איך ייתכן שבדברים ה[[תחתונים]] יותר תהיה מעלה, ולא זו בלבד אלא שעל ידם יתעלו הדברים ה[[עליון|עליונים]] יותר. | ||
==משל המנוף== | ==משל המנוף== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
===מקורו=== | ===מקורו=== | ||
בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך [[אדמו"ר הצמח צדק]] מביא{{הערה|שם=אוהת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=332&hilite= אור התורה ענינים ע' א'שכו].}} שמקור המשל הוא מהרב [[המגיד ממזריטש]]: {{ציטוטון|על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו}}. המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו{{הערה|מאור | בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך [[אדמו"ר הצמח צדק]] מביא{{הערה|שם=אוהת|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15942&st=&pgnum=332&hilite= אור התורה ענינים ע' א'שכו].}} שמקור המשל הוא מהרב [[המגיד ממזריטש]]: {{ציטוטון|על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו}}. המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו{{הערה|מאור עיניים לרבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], פרשת בראשית; עבודת ישראל ל[[המגיד מקוזניץ']], סוף עניני ט"ו באב.}}. | ||
===בהקשרים נוספים=== | ===בהקשרים נוספים=== | ||
בנוסף לביאור על מעלת גוף האדם המופיע בתורה אור, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם: | בנוסף לביאור על מעלת גוף האדם המופיע בתורה אור, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם: | ||
* [[עליית העולמות|עליית כל העולמות]] על ידי התעלותה של [[ספירת המלכות]] הנמצאת בתחתית כל ה[[ספירות]]{{הערה|שם=אוהת}}. | * [[עליית העולמות|עליית כל העולמות]] על ידי התעלותה של [[ספירת המלכות]] הנמצאת בתחתית כל ה[[ספירות]]{{הערה|שם=אוהת}}. | ||
* מעלת העבודה באופן של [[קבלת עול]] למרות שאין האדם מרגיש בכך טעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/323 שיחת פורים תשט"ו].}}, וכן מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/2/23 ד"ה ביום השמיני | * מעלת העבודה באופן של [[קבלת עול]] למרות שאין האדם מרגיש בכך טעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/323 שיחת פורים תשט"ו].}}, וכן מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/2/23 ד"ה ביום השמיני תשמ"ו].}}. | ||
* המעלה בכך שבני ישראל [[יציאת מצרים|נגאלו ממצרים]] דווקא מהמצב הכי נמוך ("מתחלה עובדי [[עבודה זרה]] היו אבותינו"), המבטאת את מעלת [[עבודת הבירורים]] דוקא מהתחתון ביותר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/3/11 שיחת חג הפסח תשט"ו].}}. | * המעלה בכך שבני ישראל [[יציאת מצרים|נגאלו ממצרים]] דווקא מהמצב הכי נמוך ("מתחלה עובדי [[עבודה זרה]] היו אבותינו"), המבטאת את מעלת [[עבודת הבירורים]] דוקא מהתחתון ביותר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/14/3/11 שיחת חג הפסח תשט"ו].}}. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
===בהקשרים נוספים=== | ===בהקשרים נוספים=== | ||
בנוסף לביאור על לימוד התורה וקיום המצוות המופיע בלקוטי תורה, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם: | בנוסף לביאור על לימוד התורה וקיום המצוות המופיע בלקוטי תורה, מופיע המשל ב[[תורת החסידות]] בהקשרים נוספים. ומהם: | ||
* מעלת העבודה ב[[גוף]] האדם דוקא{{הערה|1=[[דבר מלכות]] שיחת [ ש"פ עקב תנש"א] סעיף ז' (והיינו, אותו הסבר שלביאורו מובא בתורה אור משל המנוף. ראה לקמן בפסקה 'הקשר וההבדל בין המשלים'.}}. | * מעלת העבודה ב[[גוף]] האדם דוקא{{הערה|1=[[דבר מלכות]] שיחת [https://drive.google.com/open?id=0B91KHRkDr3SAZ0RxdnM1Rmt1WTg ש"פ עקב תנש"א] סעיף ז' (והיינו, אותו הסבר שלביאורו מובא בתורה אור משל המנוף. ראה לקמן בפסקה 'הקשר וההבדל בין המשלים').}}. | ||
* מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו}}. | * מעלת העבודה בכח ה[[מעשה]] שהוא הנחות ב[[כוחות הנפש]]{{הערה|שם=מו}}. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[תחתון]] | *[[תחתונים|תחתון]] | ||
*[[עליון]] | *[[עליון]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משלים בחסידות]] | [[קטגוריה:משלים בחסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:20, 3 במרץ 2021
בתורת החסידות מובאים שני משלים בנושא הגבהת התחתון, המבארים איך ייתכן שבדברים התחתונים יותר תהיה מעלה, ולא זו בלבד אלא שעל ידם יתעלו הדברים העליונים יותר.
משל המנוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
משל המנוף (באידיש "ליווער") מובא בתורה אור פרשת בראשית[1]:
ועל-דרך-משל כשצריכים להגביה איזה דבר מן הארץ על ידי כלי ההגבהה הנקרא ליווע"ר [=מנוף], צריכים לאחוז בחלקים התחתונים שבו דוקא, כמו בהגבהת כותלי בית - שצריכים להתחיל להגביה הקורה התחתון דוקא, ואז ממילא יוגבהו גם העליונים הימנו. מה שאין כן אם היה מתחיל מאמצע הכותל, לא היה מגביה התחתונים
באמצעות המשל מבאר אדמו"ר הזקן את הסיבה לכך שגוף האדם הוא ממין הדומם, המין הנחות ביותר בבריאה, כיון שעל ידי העלאתו מתעלים במילא כל פרטי הבריאה.
מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתורה אור מובא המשל באופן סתמי, אך אדמו"ר הצמח צדק מביא[2] שמקור המשל הוא מהרב המגיד ממזריטש: "על-דרך-משל מהמגיד ז"ל כשמגביהין עץ התחתון מהבנין אזי נתעלה כל הבנין כולו". המשל לא נמצא בספרי המגיד שלפנינו, אך מובא בכמה מספרי תלמידיו[3].
בהקשרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לביאור על מעלת גוף האדם המופיע בתורה אור, מופיע המשל בתורת החסידות בהקשרים נוספים. ומהם:
- עליית כל העולמות על ידי התעלותה של ספירת המלכות הנמצאת בתחתית כל הספירות[2].
- מעלת העבודה באופן של קבלת עול למרות שאין האדם מרגיש בכך טעם[4], וכן מעלת העבודה בכח המעשה שהוא הנחות בכוחות הנפש[5].
- המעלה בכך שבני ישראל נגאלו ממצרים דווקא מהמצב הכי נמוך ("מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"), המבטאת את מעלת עבודת הבירורים דוקא מהתחתון ביותר[6].
משל המאזניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
משל המאזניים מובא בלקוטי תורה פרשת נצבים[7]:
והם הם כמשל כף מאזנים ששוקלין בכף זו ונותנים משא בכף השניה להכריע
באמצעות המשל מבאר אדמו"ר הזקן איך על ידי ההוספה בלימוד התורה וקיום המצוות (כף המאזניים היורדת), מעלים ומוסיפים באהבת ה' הנמשכת לנפש.
בהקשרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנוסף לביאור על לימוד התורה וקיום המצוות המופיע בלקוטי תורה, מופיע המשל בתורת החסידות בהקשרים נוספים. ומהם:
- מעלת העבודה בגוף האדם דוקא[8].
- מעלת העבודה בכח המעשה שהוא הנחות בכוחות הנפש[5].
הקשר וההבדל בין המשלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף ששני המשלים, באופן כללי, דומים זה לזה ומבארים את אותו ענין - כיצד ההתעלות בדרגות הנמוכות פועלת התעלות בדרגות הגבוהות - עם זאת, מדגיש הרבי שיש הבדל בין השניים וכל אחד מחדש פרט נוסף בהבנת הענין[9]:
במשל המנוף, רואים אמנם שדוקא בעליית החלק התחתון נפעלת השלימות, כיון שרק אז מתעלים כל החלקים; אמנם יש בו חסרון, כי בעיקרון אפשר להעלות את החלקים העליונים כשלעצמם גם ללא התחתון, והתחתון רק פועל בהם שלימות. ולכן מדגיש משל המאזניים שעליית התחתון אינה דבר נוסף על עליית העליון, אלא הם כרוכים זה בזה. עם זאת, כיון שאכן ישנה אפשרות לעליית התחתונים ללא עליית העליונים, מגיע משל המנוף ומדגיש שעליה זו חסרה שלימות כל עוד התחתון איננו מתעלה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ד"ה להבין הטעם שנשתנה יצירת גוף האדם, ד, א.
- ↑ 2.0 2.1 אור התורה ענינים ע' א'שכו.
- ↑ מאור עיניים לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל, פרשת בראשית; עבודת ישראל להמגיד מקוזניץ', סוף עניני ט"ו באב.
- ↑ שיחת פורים תשט"ו.
- ↑ 5.0 5.1 ד"ה ביום השמיני תשמ"ו.
- ↑ שיחת חג הפסח תשט"ו.
- ↑ ד"ה אתם נצבים, מה, א.
- ↑ דבר מלכות שיחת ש"פ עקב תנש"א סעיף ז' (והיינו, אותו הסבר שלביאורו מובא בתורה אור משל המנוף. ראה לקמן בפסקה 'הקשר וההבדל בין המשלים').
- ↑ ד"ה ביום השמיני הנ"ל הערה 19. דבר מלכות עקב הנ"ל הערה 83, ושם נסמן.