שינויים

ב[[ג' בתמוז]] [[תשנ"ד]] נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו]] בדורנו. בקרב [[חסיד|חסידי]] י [[חב"ד]] קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] ומצפים להתגלות [[הרבי כמלך המשיח]]{{הערה|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, ש[[מלך המשיח]] [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}, ונוהגים ב[[אחדות החסידים]], כהוראת הרבי.

הרבי נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע לחסידים לראשונה בעת [[ביקור הרבי בפאריז (תש"ז)|ביקורו של הרבי בפריז]], כאשר בי"א ניסן פנתה אימו [[הרבנית חנה]] לקבוצת חסידים, ביניהם הרב [[בן ציון שם טוב]], והציעה להם לבקש מהרבי להתוועד לרגל יום הולדתו - ואכן כך היה והרבי הסכים והתוועד (ימי מלך חלק ג' ע' 997)}} ב[[עיירה]] הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]], לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]]}} ולהרבנית [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב.

ב[[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] של הרבי, והסעודת מצוה התקיימה בבית סבו של הרבי, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי|יהודים]] ם רבים מניקולייב השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]]}}. הרבי נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

|מקור=תרגום מדברים שנאמרו ב[[שיחה]] מיום [[י"ד בכסלו]] שנת [[תשי"ד]]‏ ‏‏‏{{הערה|1=‏[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15882&pgnum=231 צילום מהשיחה] {{PDF}} תורת מנחם [[תשי"ד]] כרך א (י) עמ' 206}}‏

בשנת ת"ש, מספר ימים לפני [[חג השבועות]] (לאחר שהגרמנים כבר נכנסו לצרפת והרבי טרם קיבל את אשרת הכניסה ל[[ארצות הברית]]), עזבו את העיר ונסעו לדרום צרפת, איזור שטרם נכבש בידי הגרמנים. לפנות ערב של ליל חג השבועות, הגיעו הרבי והרבנית לעיר [[ווישי]]. בסוף קיץ ת"ש עברו מווישי אל העיר [[ניס]] (ניצה), שם התגוררו שמונה-תשעה חודשים, עד תחילת קיץ [[תש"א]]. באותה העת, נמשכו המאמצים להשגת ויזה עבור הרבי והרבנית, הן בניס והן בארצות הברית. ב[[כ' בניסן]] [[תש"א]] התקבלו הויזות ב[[מרסיי]], ומאז התגורר הרבי בעיר זו.

לאחר קבלת הויזות הפליגו לעיר [[ליסבון]] שבפורטוגל. ביום [[י"ז בסיוון]] [[תש"א]] עלו הרבי והרבנית על ספינת "סורפא פינטא" שיצאה מפורטוגל, וב[[כ"ח בסיוון]] [[תש"א]] הגיעו לעיר [[ניו יורק]] ב[[ארצות בארצות הברית]]. את פניהם בנמל קיבלו משלחת [[חסידים]] ששלח הרבי הריי"צ במיוחד עבורם.

ב[[כ"ה אדר]] [[תש"ז]] נסע לפריז לפגוש את אמו [[הרבנית חנה]], ושהה שם כ-20 חודשים, ובכ"ח סיון חזר ל[[ניו יורק]] ביחד עם אמו. בשהותו בפריז התוועד עם אנ"ש והתמימים ועוררם על דבר נתינת דמי [[מעמד]] ועל התקשרות להרבי הריי"צ.

בחודשים שלאחר ההסתלקות, כתבו [[חסיד|חסידים]] ים רבים מכל העולם [[כתב התקשרות|מכתבי התקשרות]] ושלחום ל-[[‏770770]], אך הרבי סירב לקבל את הנשיאות. במשך החודשים הבאים התגברו ההפצרות מקהל החסידים וסירובי הרבי מאידך, אם כי בהדרגה קיבל הרבי על עצמו את הנהגת הכלל - בכתיבת [[מכתב כללי|מכתבים כלליים]], הוראות, קבלה ל[[יחידות]] ועוד.

בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר מכן פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]].

באחת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]]{{הערה|שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]]}} בשנת [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר הרבי ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה ל[[חלוקת הש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, שלמדו את השיחה הזו, חילקו את כל ספר משנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת|יום הולדתו]] ו של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. את "הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב נתקבל ות"ח".

בשנת [[תשל"ח]] החליט הקונגרס של [[ארצות הברית]] להכריז על [[י"א בניסן]], יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור נשיא [[ארצות הברית]] דאז, ג'ימי קרטר, מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז החקיקה, מוכרז "יום החינוך והשיתוף" של [[ארצות הברית]] בכל שנה, על ידי הנשיא המכהן, ביום המקביל לתאריך העברי י"א ניסן, יום הולדתו של הרבי, שהביע את תודתו על החלטת הקונגרס, ואף ביאר ב[[התוועדות]]{{הערה|י"א ניסן [[תשל"ח]]}} את משמעותה של קביעת יום זה כ"יום חינוך":

בנוסף, במדינת ניו יורק מוכרזים מידי שנה לקראת י"א ניסן מספר רב של "ימי חינוך" בהתאם למספר שנותיו של הרבי. ההכרזה נמסרת מידי מושל מדינת ניו-יורק, שני בתי-המחוקקים ה'אסמבלי' והסנאט, בטקס מיוחד הנערך על ידי הרב [[שמואל בוטמן]]{{הערה|1='''[http://chabad.info/news/%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9Cהממשל-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%95בניו-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%A7יורק-%D7%94%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%96הכריז-%D7%A2%D7%9Cעל-113-%D7%99%D7%9E%D7%99ימי-%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9Aחינוך-%D7%9C%D7%9Bלכ/ הממשל בניו יורק הכריז על 113 ימי חינוך לכבוד הרבי]''', לקראת י"א ניסן [[תשע"ה]] {{אינפו}}}}.

[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]]

אמונה זו הלכה והתחזקה, והגיעה לשיא בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]], אז עודד שירה זו בתדירות גבוהה. באותן שנים אף אישר הרבי לראשונה את פירסום זהותו כמלך המשיח בקנה מידה עולמי, כאשר אישר לחסיד הרב [[יצחק שפרינגר]] להדפיס בעיתון "ניו יורק טיימס" מודעות ענק עם תמונתו בכותרת "יחי המלך המשיח". אירוע מכונן בפרסום זה היה ב[[סאטלייט (י' שבט תשנ"ג)|מעמד קבלת המלכות עולמי]] שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] ושודר בשידור חי ברשתות הטלויזיה המובילות בעולם כולו, בו עודד הרבי את שירת ה'יחי'{{הערה|להרחבה, ראו בספר "[[והוא יגאלנו]]", ברוקלין תשנ"ד.}}.

#'''[[צמאה לך נפשי (ניגון אדמו"ר שליט"א)|צמאה לך נפשי]]''' - ניגון שלימד הרבי בליל שמחת תורה, לפנות בוקר, בשנת [[תשח"י]]. זהו ניגון ישן מתקופת החסידים הראשונים, חציו הראשון על המילים מהתהלים: "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים". חציו השני שברוסית, מופנה ל[[יצר הרע]] וה[[נפש הבהמית]]: שאינם מועילים ורק מחוללים בעיות.

* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך (ספר)|ימי מלך]]''', [[כפר חב"ד]] [[תנש"א]].

* זליקובסקי וגרינברג, '''אלבום מקדש ישראל''', כרך ענק ומהודר, ובו התמנות מ[[מסדר קידושין|סידורי הקידושין]] שערך הרבי ותיאורים ממהלך החתונות שהשתתף, [[קה"ת]], [[ניו יורק]], [[תשנ"ח]].

*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64907 המשורר אברהם שלונסקי והרבי] - מאת הרב [[שניאור זלמן ברגר]]*'''[https://toratchabad.com/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99הרבי-%D7%95%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%99וגדולי-%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8 הדור הרבי וגדולי הדור]''', מכתבי הערכה אל הרבי מאת חשובי הרבנים ברחבי העולם, באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]