משתמש:יצחק ב/ארגז חול/נבואת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

הוצאת קטגוריה ממרחב אישי
(הוצאת קטגוריה ממרחב אישי)
 
(6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
נבואת הגאולה, הינה נבואה שניתנה על ידי [[הרבי מליובאוויטש]], המבשרת שבדורנו תבוא ה[[גאולה]].
[[קובץ:נבואת הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נבואת [[הרבי]] "הנה הנה [[משיח]] בא" בשלט פרסום בחזית בית הכנסת בית מנחם ב[[כפר חב"ד]]]]
הרבי ף ביקש לפרסם את נבואה זו{{הערה|שופטים נ"א}}.
'''בשורת הגאולה''', הינה בשורה מפי [[הרבי מליובאוויטש]] אותה הגדיר כ[[נבואה]] המבשרת שבדורנו תבוא ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].
הרבי אף ביקש לפרסם את נבואה זו{{הערה|שיחת ש"פ שופטים תשנ"א}}.


==דור השביעי==
==דור השביעי==
את הקביעה כי דורנו דור הגאולה, ייסד הרבי ב[[מאמר חסידות]] הראשון שלו{{הערה|מאמר 'באתי לגני' תשי"א. נדפס ב[[[ספר המאמרים]] מלוקט, חלק א' עמ' ג'}}, שאמר בי' שבט תשי"א בעת מעמד קבלת נשיאותו.  
את הקביעה כי דורנו דור הגאולה, ייסד הרבי ב[[מאמר חסידות]] הראשון שלו{{הערה|מאמר 'באתי לגני' תשי"א. נדפס ב[[[ספר המאמרים]] מלוקט, חלק א' עמ' ג'}}, שאמר ב[[י' שבט תשי"א]] בעת מעמד קבלת נשיאותו.  
במאמר, הקביל הרבי את דורנו, הדור השביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד, ל[[משה רבנו]] הדור השביעי ל[[אברהם אבינו]]. כשם שמשה גאל את ישראל ממצרים, כך אמר הרבי, בדורנו עלינו לסיים את עבודת הגלות ולסיים את הורדת ה[[שכינה]] לעולם ובכך תבוא הגאולה:
במאמר, הקביל הרבי את דורנו, ה[[דור השביעי]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מייסד חסידות חב"ד, ל[[משה רבנו]] שהיה הדור השביעי ל[[אברהם אבינו]]. כשם שמשה גאל את ישראל ממצרים, כך אמר הרבי, בדורנו עלינו לסיים את עבודת הגלות ולסיים את הורדת ה[[שכינה]] לעולם ובכך תבוא הגאולה:
{{ציטוט|תוכן=והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאתנו דור השביעי, דכל השביעין חביבין, דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו, ובכמה ענינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=והנה זה תובעים מכל אחד ואחד מאתנו דור השביעי, דכל השביעין חביבין, דעם היות שזה שאנחנו בדור השביעי הוא לא על פי בחירתנו ולא על ידי עבודתנו, ובכמה ענינים אפשר שלא כפי רצוננו, מכל מקום, הנה כל השביעין חביבין, שנמצאים אנחנו בעקבתא דמשיחא, בסיומא דעקבתא, והעבודה - לגמור המשכת השכינה, ולא רק שכינה כי אם עיקר שכינה, ובתחתונים דווקא|מרכאות=כן}}
עם השנים חזר והדגיש כי דורנו דור הגאולה ועסק בכך רבות. בשנת [[תש"ל]] ערך סיום ל[[ספר תורה לקבלת פני משיח]]. בשנת [[תש"מ]] עורר על כך ששנה זו ב[[ראשי תיבות]] תהא שנת משיח. בשנת [[תשמ"א]] הקים את תנועת הנוער [[צבאות ה']] שאת סיסמתה קבע: "אני רוצים משיח עכשיו". וכך בכל עת עסק בלהט בעניין המשיח והצפייה לו.
עם השנים חזר והדגיש כי דורנו דור הגאולה ועסק בכך רבות. בשנת [[תש"ל]] ערך סיום ל[[ספר תורה לקבלת פני משיח]]. בשנת [[תש"מ]] עורר על כך ששנה זו ב[[ראשי תיבות]] תהא שנת משיח. בשנת [[תשמ"א]] הקים את תנועת הנוער [[צבאות ה']] שאת סיסמתה קבע: "אני רוצים משיח עכשיו". וכך בכל עת עסק בלהט בעניין המשיח והצפייה לו.
שורה 17: שורה 18:
==סיום עבודת הגלות==
==סיום עבודת הגלות==
{{ערך מורחב|ערך=[[סיום עבודת הגלות]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[סיום עבודת הגלות]]}}
במקומות רבים בספרי היהדות מצויים תנאים בהם תלויה הגאולה, במשך השנים תשנ"א ותשנ"ב, בשיחות רבות, הביא הרבי את אותם תנאים, תוך שמצביע על כך שהם התקיימו בדור האחרון.
במקומות רבים בספרי ה[[יהדות]] מצויים תנאים בהם תלויה הגאולה, במשך השנים תשנ"א ותשנ"ב, בשיחות רבות, הביא הרבי את אותם תנאים, תוך שמצביע על כך שהם התקיימו בדור האחרון. בין התנאים שהתקיימו: [[עבודת הבירורים]] - בזמן הגלות, חבוי בחומריות העלום ניצוצות אלוקיים, ועל ידי שיהודי משתמש בו ל[[קדושה]], מעלה אותו לקדושה. בשל כך עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים ויתבטל כל הרע שבעולם. בשנת תשנ"א, בשיחה שנשא הרבי, הודיע שעבודה זאת, הסתיימה{{הערה|שבת פרשת וישב ה'תנש"א, סעיף י"א}}.
===עבודת הבירורים===
אם כי נשארו ניצוצות שטרם התבררו בעולם, אך לא כחלק מהעבודת הבירורים הנצרכת לביאת משיח, אלא בתור עבודה מיוחדת{{הערה|שבת פרשת וישלח ה'תשנ"ב, סעיף י"א}}.
אחת העבודות בגלות הינה, [[עבודת הבירורים]]. בכל קיום מצוה, מברר היהודי את הניצוץ האלוקי החבוי בחומריות, ומעלה אותו לקדושה. בשל כך עתידה הגאולה לבוא בסיום וגמר עבודת הבירורים, כאשר האדם והעולם כולו יהיו מזוככים ויתבטל כל הרע שבעולם, וכך כתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[תורה אור]] פרשת וישב}} "מה שנמשך הגלות כל כך הרבה יותר מן י"ז מאות שנה וידוע שהכוונה הכל לברר ה[[רפ"ח ניצוצין]] וכשיוגמרו כל הבירורין יבוא המשיח במהרה בימינו אמן".  
 
בשנת תשנ"א, הרבי הודיע שעבודה זאת, הסתיימה:
כן אמר גם על הפצת המעינות, אותה הציב המשיח לבעל שם טוב כתנאי לביאתו, שנעשתה בדורנו בשלימות{{הערה|שבת פרשת שופטים ה'תנש"א, סעיף י'}}
{{ציטוט|תוכן=כבר נסתיימה העבודה דזמן הגלות בקיבוץ ואסיפת הניצוצות (שבשביל זה הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות) שבכל העולם כולו|מקור=ש"פ וישב ה'תנש"א, סי|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=כמדובר כמה פעמים לאחרונה, שלאחר הריבוי המופלג של מעשינו ועבודתנו במשך כל הדורות . . כבר סיימו את כל הבירורים, כולל גם הבירור של "עשו הוא אדום" . . הרי עשו כבר נתברר לגמרי, כפי שרואים זאת גם בזמן הזה (גלות אדום) בהנהגתן של אומות העולם המתייחסות ל"עשו הוא אדום", בדרך מלכות של חסד (והנהגה זו מתפשטת גם בעוד מדינות, כפי שראו ורואים במיוחד לאחרונה) – הרי מובן, שעתה נמצאים כבר במצב שהגוף הגשמי ואפילו גשמיות העולם כבר נתבררו ונזדככו לגמרי, והרי הם "כלי" מוכן לכל האורות והענינים הרוחניים, כולל ובעיקר – אורו של משיח צדקנו, אור הגאולה האמיתית והשלימה|מקור=ש"פ ויצא ה'תשנ"ב, סי"ח|מרכאות=כן}}
אם זאת ציין הרבי שאכן נשארו ניצוצות בעולם, אל לא כחלק מהעבודת הבירורים הנצרכת לביאת משיח, אלא בתור עבודה מיוחדת:
{{ציטוט|תוכן=לאחרי "מעשינו ועבודתנו" דכל בנ"י במשך כל הדורות . . כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם . . ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שהרי כבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים), אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם|מקור=ש"פ וישלח ה'תשנ"ב, סי|מרכאות=כן}}
===הפצת המעיינות===
ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]] הגיע ה[[בעל שם טוב]] בעליית [[נשמה]] להיכלו של משיח, ושאל "אימתי קאתי מר{{הערה|1=בארמית =מתי יבוא אדוני?}}?". השיב המשיח – "לכשיפוצו מעינותיך{{הערה|תורת החסידות}} חוצה".
גם על זאת אמר הרבי, שהעבודה של [[הפצת המעינות|הפצת מעינות]] תורת החסידות הסתיימה:
{{ציטוט|תוכן=היינו, שכבר נפסק ונקצב ונסתיים הזמן (וכל עניני העבודה שפעלו בזמן זה) דהפצת המעיינות חוצה שהתחיל בי"ט כסלו לפני קצ"ב שנה, ומוכנים כבר לקיום ההבטחה שכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא.
וזהו אחד הטעמים להדפסת [[ספר התניא]] ...כדי להדגיש בפועל ובגלוי לעיני בשר שלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה במשך קצב שנה, סוף זמן הגלות, "קץ הימים" ("קץ דשמאלא", סוף הגלות), ותיכף ומיד באים ל"קץ הימין" (קץ הגאולה)|מקור=ש"פ וישב ה'תנש"א, סי"א|מרכאות=כן}}
בדורנו זה – כאשר ישנה השלימות דיפוצו מעינותיך חוצה בכל קצוי תבל, ובאופן המובן בשכל בני אדם, אפילו של זה הנמצא בחוצה שאין חוצה הימנו, וגם – תרגום פנימיות התורה ותורת החסידות בלשון עם ועם ...עד לימים האחרונים – שנדפס גם (ספר התניא, תורה שבכתב דחסידות) ב"ברייל", הכתב עבור "סגי נהור" ר"ל|מקור=ש"פ שופטים ה'תנש"א, ס"י|מרכאות=כן}}


===תשובה===
תנאי נוסף אשר בו תלויה בוא הגאולה, היא ה[[תשובה]], על הגאולה נאמר{{הערה|מקור?}} "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". כך גם כתב הרמב"ם{{הערה|מקור?}}: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה". בשנת ?? יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". ואילו הרבי הסביר שבדורנו גם תנאי זה התבצע{{הערה|את אופן הביצוע הסביר הרבי: "שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שעי"ז נעשה "בשעתא חדא וברגעא חדא" מרשע גמור לצדיק גמור, כפס"ד הגמרא שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" – הרי בודאי ובודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש. (ש"פ ויחי ה'תנש"א, ס"ו)}}:
תנאי נוסף אשר בו תלויה בוא הגאולה, היא ה[[תשובה]], על הגאולה נאמר{{הערה|מקור?}} "אין הדבר תלוי אלא בתשובה". כך גם כתב הרמב"ם{{הערה|מקור?}}: "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה". בשנת ?? יצא [[אדמו"ר הריי"צ]] בקול קורא "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה". ואילו הרבי הסביר שבדורנו גם תנאי זה התבצע{{הערה|את אופן הביצוע הסביר הרבי: "שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שעי"ז נעשה "בשעתא חדא וברגעא חדא" מרשע גמור לצדיק גמור, כפס"ד הגמרא שהמקדש את האשה "על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" – הרי בודאי ובודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש. (ש"פ ויחי ה'תנש"א, ס"ו)}}:
{{ציטוט|תוכן=בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") הי' כבר "'בשלימות"', כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", מצד ניצוץ משיח שבכאו"א מישראל|מקור=ש"פ בלק ה'תנש"א, ס"ז|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=בודאי ובודאי ללא כל ספק וספק ספיקא שכבר הגיע זמן הגאולה, ובלשון חז"ל "כלו כל הקיצין" וגם ענין התשובה (כהמשך המאמר "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה") הי' כבר "'בשלימות"', כולל גם השלימות ד"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא", מצד ניצוץ משיח שבכאו"א מישראל|מקור=ש"פ בלק ה'תנש"א, ס"ז|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=אין מה לחכות יותר, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, וכבר עשו תשובה, ואין הדבר תלוי אלא בביאת משיח צדקנו עצמו. – "אין הדבר תליו אלא בתשובה" הי' לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחרי שכבר עשו תשובה) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו. כל מה שצריך זה שיבוא משיח בפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה",זה משיח צדקנו!|מקור|בעת ביקור הרה"ג מרדכי אליהו, ו' מרחשון ה'תשנ"ב, סי"ז|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=אין מה לחכות יותר, כיון שכבר סיימו כל עניני העבודה, וכבר עשו תשובה, ואין הדבר תלוי אלא בביאת משיח צדקנו עצמו. – "אין הדבר תליו אלא בתשובה" הי' לפני משך זמן, אבל עכשיו (לאחרי שכבר עשו תשובה) אין הדבר תלוי אלא בביאת משיח עצמו. כל מה שצריך זה שיבוא משיח בפועל ממש, "מראה באצבעו ואומר זה",זה משיח צדקנו!|מקור=בעת ביקור הרה"ג מרדכי אליהו, ו' מרחשון ה'תשנ"ב, סי"ז|מרכאות=כן}}
אם זאת, ציין הרבי, כי עדיין ישנם דברים הדורשים תיקון אצל כל אחד, אך בעיות פרטיות אלו אין בהם להשפיע על ככלות ההגדרה של דורנו{{הערה| ש"פ נח ה'תשנ"ב, ס"ט: "גם כשידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הדורשים תיקון, אין זה בסתירה ח"ו לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, כי, העבודה דכללות בנ"י במשך כל הדורות שצריכה להיות בזמן הגלות כדי לבוא לשלימות דהגאולה (שתלוי' ב"מעשינו ועבודתינו (ד)כל זמן משך הגלות") – נסתיימה ונשלמה, ואין ביאור והסבר כלל על עיכוב הגאולה,  
אם זאת, ציין הרבי, כי עדיין ישנם דברים הדורשים תיקון אצל כל אחד, אך בעיות פרטיות אלו אין בהם להשפיע על ככלות ההגדרה של דורנו{{הערה| ש"פ נח ה'תשנ"ב, ס"ט: "גם כשידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו שיש אצלו ענינים הדורשים תיקון, אין זה בסתירה ח"ו לעדותו של נשיא דורנו שכבר נשלמה העבודה ועומדים מוכנים לקבל פני משיח צדקנו, כי, העבודה דכללות בנ"י במשך כל הדורות שצריכה להיות בזמן הגלות כדי לבוא לשלימות דהגאולה (שתלוי' ב"מעשינו ועבודתינו (ד)כל זמן משך הגלות") – נסתיימה ונשלמה, ואין ביאור והסבר כלל על עיכוב הגאולה,  
ולכן, גם אם חסר בעבודתו של הפרט במשך הזמן שמתעכבת הגאולה מאיזו סיבה שתהי', הרי זה ענין פרטי שבודאי צריך לתקנו ולהשלימו, אבל, אין זה גורע ח"ו בגמר ...כמו חולי קל וחיצוני באבר פרטי שתיקונו ע"י רפואה קלה ומהירה."}}.
ולכן, גם אם חסר בעבודתו של הפרט במשך הזמן שמתעכבת הגאולה מאיזו סיבה שתהי', הרי זה ענין פרטי שבודאי צריך לתקנו ולהשלימו, אבל, אין זה גורע ח"ו בגמר ...כמו חולי קל וחיצוני באבר פרטי שתיקונו ע"י רפואה קלה ומהירה."}}.
שורה 47: שורה 37:
ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]], בשיחה שנתן הרבי הריי"צ, הודיע על כך שהעבודה שנשארה כעת, היא 'צחצוח הכפתורים'. ביטוי שמשמעו שכל הנותר לעשות בכדי להביא את הגאולה, הינם פעולות קטנות ואחרונות. הרבי גם השתמש בביטוי זה במשך השנים. אך בשנת תשנ"א, שינה בלשונו:
ב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]], בשיחה שנתן הרבי הריי"צ, הודיע על כך שהעבודה שנשארה כעת, היא 'צחצוח הכפתורים'. ביטוי שמשמעו שכל הנותר לעשות בכדי להביא את הגאולה, הינם פעולות קטנות ואחרונות. הרבי גם השתמש בביטוי זה במשך השנים. אך בשנת תשנ"א, שינה בלשונו:
{{ציטוט|תוכן=מדובר כמה פעמים שעל פי כל הסימנים שבדרי חז"ל אודות אחרית הימים (נוסף על ההודעה הכללית בזמן הגמרא ש"כלו כל הקיצין"), דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כפי שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – בקשר ובשייכות להכרזתו הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – שבימיו (לפני עשרות שנים) סיימו כל עניני העבודה, וצריכים רק "לצחצח הכפתורים" ולעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו, ועאכו"כ לאחרי ריבוי העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מאז ועד עתה, ...בודאי ובודאי שסיימו גם "לצחצח הכפתורים", ועומדים הכן לקבלת פני משיח צדקנו|מקור=ש"פ נשא ה'תנש"א, סי"ג|מרכאות=כן}}
{{ציטוט|תוכן=מדובר כמה פעמים שעל פי כל הסימנים שבדרי חז"ל אודות אחרית הימים (נוסף על ההודעה הכללית בזמן הגמרא ש"כלו כל הקיצין"), דורנו זה הוא דור האחרון של הגלות ודור הראשון של הגאולה, כפי שהעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו – בקשר ובשייכות להכרזתו הידועה "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – שבימיו (לפני עשרות שנים) סיימו כל עניני העבודה, וצריכים רק "לצחצח הכפתורים" ולעמוד הכן לקבלת פני משיח צדקנו, ועאכו"כ לאחרי ריבוי העבודה דהפצת התורה והיהדות והמעיינות חוצה מאז ועד עתה, ...בודאי ובודאי שסיימו גם "לצחצח הכפתורים", ועומדים הכן לקבלת פני משיח צדקנו|מקור=ש"פ נשא ה'תנש"א, סי"ג|מרכאות=כן}}
==הבשורה כנבואה==
על אף המובא בגמרא{{הערה|יומא ט, ב}} אשר משמתו הנביאים נסתלקה הנבואה מישראל״{{הערה|1= הרבי מדייק בלשון "נסתלקה" בשונה מהלשון "בטל" שנאמר שם בגמרא לגבי התמיד, משמע שלא נסתלקה לגמרי. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15812&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%95+%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F&pgnum=85&hilite=472c6fd7-112b-42e9-9f03-254d12f1ff48 לקוטי שיחות חי"ד פרשת שופטים עמ' 73 (עמ' 85)]}}, כותב הרמב"ם{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37845&hilite=7b3d0c7c-920a-446a-94e3-0565b039f6f9&st=%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%94&pgnum=29 אגרת תימן עמ' כח]}}, על סמך חישוב הרמוז בנבואת בלעם, אותה קיבל במסורת מאבותיו, שהנבואה תחזור לישראל כבר בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|וזה לשונו: "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", יש בו סוד, שמן העת ההיא יש לחשב כמנין שיש מששת ימי בראשית ועד אותה העת, ותחזור הנבואה לישראל. ואז יאמרו להם הנביאים "מה פעל אל". ונבואה זו נאמרה בשנת הארבעים לצאתם מארץ מצרים, ותמצא התחלת החשבון עד אותה העת אלפים ותפ"ח שנה, שהסימן "בתפ"ח גאולים". ולפי ההיקש הזה והפירוש הזה תחזור הנבואה לישראל בשנת ארבעת אלפים תתקע"ו ליצירה. ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת המשיח, שנאמר יואל ג' א' "ונבאו בניכם ובנותיכם" וגו'"}}.
וכך גם קבע הרבי, שבדורות האחרונים חזרה הנבואה לישראל והתגלתה אצל [[נשיאי החסידות]] {{הערה|שבת פרת שופטים תשנ"א: "רבותינו נשיאינו – שעל ידם "תחזור נבואה לישראל" כלשון הרמב"ם… "גלה סודו אל עבדיו הנביאים", הם הינם נביאי דורנו עד "נביא מקרבך גו' כמוני" (בהיותם [[אתפשטותא דמשה שבכל דרא ודרא]])"}}.
===בין קץ לנבואה===
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יוסף יצחק מייזליש]], '''התקופה והגאולה''' - במשנתו של הרבי מילובאוויטש, בהוצאת [[אגודת חסידי חב"ד בישראל]], תשס"ה (2005).
*משיח פרידמן, '''[[ימי בשורה]]''' - תיעוד אירועי התגלות מלך המשיח ובשורת הגאולה, אלול תשע"ג (09.2013) ([http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=77955 העמודים הראשונים של הספר] {{תמונה}})


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}