שינויים

הגדרתה של ה'כרמלית' היא מקום שאינו שמן התורה אינו לא [[רשות היחיד]] ולא [[רשות הרבים]] כלומר שאינו מקום שניתן שלא ניתן להגדירו כרשות הרבים מבחינת גודל השטח (, מכיון שהשטח אינו רחב ט"ז אמה), או מפאת היותו מקום שאינו מיועד לשימוש הציבור (כגון [[מדבר (מקום)|מדבר]]), או מכיון שאין שישים ריבוא איש המתהלכים בו בקביעות (לפי שיטת אותם [[ראשונים]] הסבורים שתנאי זה הוא חלק מהגדרות רשות הרבים). ==השם כרמלית==השם "כרמלית", יש מפרשים שהוא לשון כְּאַרְמְלִית (כאלמנה), שהכרמלית אינה לא רשות היחיד ולא רשות הרבים, אלא היא כאלמנה שאינה לא בתולה ולא נשואה{{הערה|רמב"ם בפירוש המשנה שבת א, א.}}; ויש מפרשים מלשון "כרמל"{{הערה|ויקרא כג, יד.}}, שפירשוהו בדרך הנוטריקון: רך ומלא, היינו תבואה שאינה לא לחה ולא יבשה אלא בינונית, וכן מקום זה אינו לא רשות היחיד ולא רשות הרבים, אלא כרמלית{{הערה|ירושלמי שבת פ"א ה"א והובא בערוך ערך כרמלית ובתוס' שבת ו א ד"ה כרמלית.}}. 

ההלכה היא שהכרמלית נחשבת רשות נפרדת לעצמה ואסור לטלטל מתוכה לרשות היחיד או לרשות הרבים, וכן להיפך. איסור זה הוא מדרבנן, מכיון שהכרמלית דומה במקצת לרשות הרבים (בכך שאין בה שלושה מחיצות גמורות), ובמקצת לרשות היחיד (בכך שאינה שטח המסור לציבור), ולכן גזרו חז"ל שיש להתייחס אליה כרשות נפרדת שאסור לטלטל מתוכה ואליה.

כך גם קובע [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/252/18.htm?q=%D7%9B%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%AA או"ח סימן רנב מלאכות המותרים והאסורים]}} כי למרות שחז"ל אסרו לצאת לרשות הרבים ב[[ערב שבת]] סמוך ל[[שקיעת החמה]] עם כלי או בגד בידו מחשש שמא תשקע החמה וימשיך לטלטלו ברשות הרבים, הרי שכיום אין גזירה זו נוגעת להלכה, מכיון שכיום אין רשות הרבים להלכה וכלשונו {{ציטוטון| בזמן הזה שפשט המנהג כהאומרין שעכשיו אין לנו רשות הרבים גמורה אלא כרמלית... אין איסור כלל לצאת סמוך לחשכה אפילו בחפץ שבידו , שהרי איסור ההוצאה בכרמלית אינו אלא גזרה מדבריהם, ואין גוזרין גזרה לגזרה}}.