פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,985 בתים ,  00:28, 11 בפברואר 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
[[ר']] '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנאקובנה]], ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה פוסק הדור מחשובי פוסקי ההלכה וגדולי הרבנים בתקופתו. שימש בעסקנות הכלל למען יהדות [[רוסיה]] במשך כשישים שנה, ולחם בעוז נגד [[תנועת ההשכלה]]. עבד בשיתוף פעולה עם רבותינו נשיאנו - [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שהתבטאו בהערכה אודותיו ואודות פעילותו.
בהמשך ימיו נמנה == פעולותיו עם ראשי הלוחמים על אדמו"רי חב"ד ==בפעולותיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם [[נשיאי חב"ד]]; [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[תנועת ההשכלה|משכיליםאדמו"ר הריי"צ]]. העיד עליו ר' יצחק מקובנא שהוא הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ב[[רוסיה]] וב[[פולין]], בריבוי פעולות להרבצת [[תורה]] וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"בכל ביתי נאמןמחדשים"שזממו לחבל בכרם [[ישראל]] ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של [[אגודת ישראל]].
== פעולותיו בראשונה התכתב עם [[אדמו"רי חבר המהר"ד ==פעולתיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודיש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות [[רוסיה]], נעשו בעיקר עם בשנת [[נשיאי חבתר"דמ]]; ואילך, נוסד ועד יהודי ב[[אדמו"פטרבורג]] לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר הרש"' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג ב[[אלול]] ו[[אדמותרמ"ר הרייא]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה ל[[אייר]] [[תרמ"צב]], ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, ש[[ליובאוויטש]]שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[httphttps://videowww.chabadhebrewbooks.info/newvideoorg/videopdfpager.phpaspx?idreq=15760&st=&pgnum=31&hilite=422 מדברי הרבי לראגרות קודש אדמו"ר המהר"ש, ע' צבי כהנאכה] - .}}. לאור התגברות התקפות [[חלוקת דולריםתנועת ההשכלה|המשכילים]]וה[[ציונות|ציונים]] נגד היהדות החרדית, ייסד הרב ליפשיץ בקובנה לשכה בשם "מחזיקי הדת", שכונתה בפי המשכילים "הלשכה השחורה". [[סיווןאדמו"ר הרש"ב]] עמד בקשר עם הלשכה ושלח אליה בשליחותו את הרב [[תש"נאליעזר משה מדייבסקי]]. אדמו"ר הרש"ב שיבח את הלשכה וכתב: {{ציטוטון|בדרך כלל הלשכה דקובנה עוסקת הרבה בכל הענינים הנדרשים, און דער גייען אלץ, ומפרסמים את כפירת המתחדשים והציונים . . וראוים המה הלשכה דקובנה לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב}}{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ברוסית ובפוליןaspx?req=31636&st=&pgnum=20&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג', מבוא, בריבוי פעולות להרבצת ע' 20].}}. בתקופת [[תורהועידת הרבנים עת"ר]] וחיזוק הדתוההכנות אליה, במלחמתו הקשה בעזר לאדמו"מחדשיםר הרש" שזממו לחבל בכרם ב יחד עם בנו [[ישראלאדמו"ר הריי"צ]] ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים , בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של אדמו"ר הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של אדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות, שלח דו"חות ומידע לרש"ב ועוד פעולות שונות. באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים. ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ{{הערה|1=ראה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', [[אגודת ישראל]https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=542 לפי המצויין במפתח השמות].}}.
בראשונה התכתב עם ה[[אדמו"גם את בנו ר המהר"ש]]' נטע, בפרטים שוניםהיה משתף בעבודתו, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות רוסיא, בשנת [[תרוהיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לאדמו"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי בפטרבורג לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפהרשב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שניה ל[[אייר]] תרמ"ב, ונכתב לקהלות ושאר גדולי ישראל ב[[רוסיה]] שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, שליובאוויטש שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&hilite=7212165d-5b09-4852-96c6-a66fa433b577&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות [[המהר"ש]] עמ' כ"ה]}}. לאחר פטירת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר עזר ל[[באגרות אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם בנו [[אדמוהוא מכונה בשם: "ר הרייהחרוץ בן יה"צ]], בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של הרשל"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'{{הערה|1=[httphttps://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilitest=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&stpgnum=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691236&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות קודש רשאדמו"ב ב' עמ' תמט]}}. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של [[ר הרש"ב]] ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&pgnum=146 אגרות קודש חלק ב' עמ, ע' תק"מתרל]}}, שלח דוחו"ת ומידע לרש"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5&pgnum=14]}} ומירב פעולותיו אין לספור. באגרותיו של הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים, ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ.
גם את בנו לאחר פטירתו כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין לבנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות הרש"ב הוא מכונה בשםבו התבטא בהערכה רבה אודותיו: "בן יה"ל"{{הערהציטוטון|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17beהשמועה המעציבה מפטירת מר אביו -0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%. אגרות קודש ב' עמ' תרהאיש הדגול מרבבה, בגבורת עזו לאחוז בצואר אויב ושודד מערכת ישראל ובחניתו יכריתנו, באמרי פי דעת ידע להתיצב בהרצאות נכונות, לפני מלך מלכי רבנן, עמודי התורה וגאוני יעקב זצ]}}. הרש"ב העריך ביותר את זריזותו וחריצותו, עד שקורא לאב ובנו - ר' ובידו השכיל לערך מטעמים לבני ישראל, להבינם שרש פרה ראש ולענה הבא ממעין נרפש, ולהזהירם מלהלכד ברשת מזימת צבועים, עמל ויגע להגן על ילדי תום, ולעוררם ברוח גאון לב ישראל סבא, פטירת הרב יעקב ור' נטע - בתואר: ז"אבי החרוץל עשתה עלי רושם מדאיב ומכאיב, וגם הואתנצב"ה}}{{הערה|1שם=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9% רייצ|אגרות קודש באדמו"ר הריי"צ חלק א' עמ, ע' תרל"ה]ר.}}.
== ספריו ==
*"'''זכרון יעקב'''" - פרקי זכרונותיו, הכוללים תולדות יהודי רוסיה מתק"כ עד תרנ"ו, ובהם יוצא להגנת היהדות הנאמנה נגד המשכילים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf ראה כאן]}}. יצאו לאור אחר פטירתו ע"י בנו ר' נטע, בשלושה חלקים. בתחילת החלק הראשון מכתבי ברכה נגדולי ישראל, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, שכותב לו: {{ציטוטון|ספר מר אביו ז"ל "זכרון יעקב" מאד ינעם לי קרוא בו, אשר בטח הרבה ימצא בו הנוגע לכלל ישראל, דברי ימי צרותיו מכאוביו ומצוקותיו מבית ומבחוץ, ועם זה גאון עמנו, עם אלקי אברהם בחבת תורתו ודתו, מהלך רוח מדריכיו עם קדש וגאוניו, צור לבבם, ואדירת דעתם, עבודתם, שאיפתם ונחמתם, אשר ישמח ויעודד לב לכל בן העם הקדוש הזה, ומה גם מורי דעה ועסקני הכלל}}{{הערה|שם=רייצ}}.
*'''תולדות יצחק'''
*'''מחזיקי הדת'''
*אחת ממהלומות המחץ שהנחית הגר"י ליפשיץ על ספרות ה"השכלה", שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: "זכרון יעקב", שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים המשכילים סילפוה ביודעין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf]}}.
*תולדות יצחק.
*מחזיקי הדת.
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:רבני ליטא|ליפשיץ יעקב]]