30,306
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{בעבודה מתמשכת}}
'''לימוד החסידות''' הינו הבסיס המעשי והרעיוני של [[חסידות חב"ד]] עליה השתית מייסד החסידות [[אדמו"ר הזקן]] את שיטתו - שינוי המידות שבלב באמצעות התבוננות והעמקה ברעיונות החסידות.
רבותינו נשיאינו הדריכו כי חובת לימוד החסידות הוא בכל יום, והוא הכרח עבור כל יהודי בדורנו, גם עבור אלו שלא נמנים על חסידי חב"ד.
==הכרח הלימוד==
את שיעור התניא היומי יש לומר לפני התפילה{{הערה|[[שיחות קודש קודם הנשיאות]]. כך נהג הרבי בעצמו}}. ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"א|פרק מ"א]] בתניא מביא אדמו"ר הזקן כי יש להתבונן ביראת ה' וגדולתו קודם הנחת התפילין והתפילה. בעקבות כך עורר הרבי רבות על לימוד והתבוננות בפרק מ"א קודם הנחת התפילין בכל יום{{הערה|[[אגרות קודש]] חי"ז עמוד קי"א, ועוד}}.
מנהג חסידיי חסידי חב"ד היה הינו ללמוד כל יום לפני התפילה (לפני אמירת [[הריני מקבל]]) פרק תניא או שניים, חלקם - על פי סדר התניא. רבותינו נשיאינו עוררו רבות על לימוד זה{{הערה|[[תורת מנחם]] תשמ"ט ח"ג עמוד 68 ו-75, תש"נ ח"ב עמוד 161, ועוד}}. הרבי הריי"צ אמר כי לימוד פרק תניא כל יום לפני התפילה הוא סגולה לברכה והלחה לאדם, לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות{{הערה|שיחת פורים תרצ"ו.}}.
חרבי פירט כמה סיבור למעלה שבלימוד דווקא לפני התפילה. עניינה של [[עבודת התפילה]] הוא לגלות את ה[[נפש האלוקית]] ולתקן את ה[[נפש הבהמית]] על ידי גילוי האור האלוקי שמקרינה וממשיכ הנפש האאלוקית, וזה נעשה דווקא על ידי פנימיות התורה שאין בה מחלוקת. לכן{{[[שולחן ערוך]] סימן נ'}} גם תקנו את לימוד פרק "[[איזהו מקומן]]" לפני התפילה - כיוון שאין בו מחלוקת{{הערה|[[תורת מנחם]] חט"ז עמ' 312, 314}}.
ב[[יחידות]] עם האדמו"ר מתולדות אהרון רבי [[אברהם יצחק קאהן]] דיבר איתו הרבי באריכות על ההכרחיות בקביעת זמן קבוע בכל יום - ולכלול זמן קבוע שכזה בסדר היום ב[[ישיבה|ישיבות]] - ללימוד והתבוננות בחסידות קודם התפילה.
קיום מ"ע [[מצוות עשה]] דאורייתא בכוונה.
===סדר הלימוד===