פתיחת התפריט הראשי

שינויים

===התקרבותו לחסידות חב"ד===
קודם התקרבותו לחב"ד, הכיר רק את 'ספר הערכים' החב"די. במשך תקופה ארוכה הטרידה אותו השאלה מהו בדיוק ההסבר למושג 'ממלא וסובב כל עלמין'? במהלך חופשת הקיץ באחד מפסגות הרי ניו-יורק, נפגש הרב וועכטר עם חסיד חב"ד. לאחר שיחה עניינית ומעמיקה, המליץ לו החסיד להיפגש עם ה'[[חוזר]]' הרב [[יואל כהן]], ואף סידר לו מועד לפגישה.
בשל המתח ששרר בין החצרות באותה עת, הרב חשש להיפגש עימו באופן גלוי ובפרהסיא, כפי שסיפר לימים "היה זה חצות הלילה והגעתי לביתו של ר' יואל לפגישה שערכה למעלה משעתיים. מרוב התפעלות, אני מעיד כי במשך שבוע שלם לא יכולתי להירדם כלל. מאותו שבוע נסער זה, הייתה לנו קביעות ללימוד ב'חברותא' בכל [[ליל שישי]] ובחשאיות גמורה".
הרב כהן החל ללמוד עם הרב וכטר את [[שער היחוד והאמונה]] שבספר ה[[תניא]], ולאחר מכן בהמשך [[תרס"ו]] לאדמו"ר [[הרש"ב]]. הרב וועכטר הסכים ללמוד את [[תורת החסידות]] בביאורם ופירושם של [[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הרש"ב]], היות ש[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]] נחשבים בקרב חלק מחסידי סאטמר כלא אנטי-[[ציונות|ציוניים]] מספיק.
ר' יואל הציע לו ללמוד את מאמרי [[המשך תער"ב]] ואת [[ליקוטי ביאורים בספר התניא]] מאת הרב [[יהושע קארף]]. הרב וועכטר נאות לכך, שכן הרב קארף היה נחשב לחסידי הדורות הקודמים, ובמשך כשנתיים למדו הוא והרב [[יואל כהן]] ביחד, בפרט בלילות [[שישי]] עד אור הבוקר, את הספרים הנ"ל, ורק כעבור שנתיים, כאשר הביע ר' מענדל וכטר את התפעלותו הרבה מביאוריו של הרב [[יהושע קארף]], גילה לו ר' יואל כי ביאורים אלו הם, למעשה, מבוססים על שיחותיו ושיעוריו של [[הרבי]].
היום מתאר הרב וועכטר באוזני השואלים, כי ימים אלו היו "תענוגים של גן-עדן בגוף חי". עוד הוא מוסיף לספר "יש סיפור יפה על אדם ששמע ניגון מיוחד במינו ששבה את ליבו, וכעבור זמן נשתכח ממנו ה[[ניגון]] והוא השתוקק בכל כוחו ומאודו לשוב ולהיזכר בו. מאז היום ההוא, בכל מקום שהלך ושמע [[בעל מנגן]] מנגן, עמד והיטה את אוזנו מתוך תקווה שיחזור וישמע את אותו [[ניגון]]. והנה, יום אחד הוא עבר במקום מסוים, ומישהו ניגן את ניגונו שלו. כשקלטו אזניו את הניגון, הוא קפץ כנשוך נחש וצעק "אה! געוואלד, זהו הניגון..."!
משתמש אלמוני