|
|
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| {{תניא}} | | {{תניא}} |
| | '''הנה לא טובה השמועה אשר שמעתי''' |
| | ==מבוא== |
| | אגרת זו היא מכתב חריף ששלח רבינו הזקן לאנ"ש בעקבות ויכוח שהתעורר בין [[עבודת השם|העובדים]] שרצו להתפלל במתינות, לבין [[בעל הבית|ה'בעלי בתים']] שרצו למהר בתפילה. רבינו מוכיח על פניהם את בעלי הבתים המשלחים מעמוד התפילה את המתפללים במתינות, ואף קובע כי אם זמנם בידם מוטב שלא יבואו להתפלל בציבור, וגם כך יצאו ידי חובתם (על פי ההלכה, כמבואר כאן). |
|
| |
|
| ==מבוא לפרק== | | ==גוף האגרת== |
| | {{פרק תניא|פרק=ח|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ח'}}}} |
|
| |
|
| {{פרק תניא|פרק=ח'|טקסט הפרק=הנה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר עם ה' מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ בחיים ואריכות ימים של כל אנ"ש שבמקדש מעט הזה של אנ"ש כמארז"ל שלשה דברים מאריכים ימיו של אדם ואחד מהם המאריך בתפלתו. ואף גם מי שהשעה דחוקה לו ביותר וא"א לו בשום אופן להמתין עד אחר עניית קדושה של חזרת הש"ץ הזה הלא טוב טוב לו שלא לשמוע קדושה וברכו. מלירד לחייהם של החפצים בחיים ואונס רחמנא פטריה. והש"ץ מוציאו ידי חובתו אף שלא שמע כאילו שמע שהוא כעונה ממש וכדאיתא בגמרא גבי עם שבשדות דאניסי ויוצאים ידי חובת תפלת שמו"ע עצמה בחזרת הש"ץ כאלו שמעו ממש וגם קדושה וברכו בכלל. והנה זאת חקרנוה כן הוא אף גם בדורות הראשונים של חכמי המשנה והגמרא שהיתה תורתם קבע ועיקר עבודתם ולא תפלתם. ומכש"כ עתה הפעם בעקבות משיחא שאין תורתינו קבע מצוק העתים. ועיקר העבודה בעקבות משיחא היא התפלה כמ"ש הרח"ו ז"ל בע"ח ופע"ח. מכש"כ וק"ו שראוי ונכון ליתן נפשינו ממש עליה והיא חובה של תורה ממש למביני מדע תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת כל חד לפום שיעורא דיליה בסדור שבחו של מקום ב"ה בפסוקי דזמרה ושתי ברכות שלפני ק"ש יוצר ואהבה לעורר בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל לבא לבחי' גילוי בהתגלות הלב בשעת ק"ש עצמה שזאת היא מצות האהבה שבפסוק ואהבת כו' בכל לבבך כו' הנמנית ראשונה בתרי"ג מצות כמ"ש הרמב"ם ז"ל שהיא מיסודי התורה ושרשה ומקור לכל רמ"ח מ"ע כי על אהבה המסתורת בלב כל ישראל בתולדתם וטבעם לא שייך ציווי כלל ודעת לנבון נקל כי כשהאהבה היא מסותרת היא עודינה בנפש האלקית לבדה וכשבאה לבחי' גילוי לנפש החיונית אזי היא התגלות הלב בחלל שמאלי מקום משכן נפש החיונית וזהו ענין בירור ניצוצות המוזכר שם בע"ח ופע"ח גבי תפלה שלכן היא עיקר העבודה בעקבות משיחא לברר ניצוצות כו' שהוא בחי' אתהפכא או אתכפי' של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע כי הדם הוא הנפש כו' והדם מתחדש בכל יום מאוכלין ומשקין וגם מתפעל ונתקן ממלבושים ודירה כו'. משא"כ בדורות הראשונים שהיו נשמות האלקית גדולי הערך היה הבירור נעשה כרגע בק"ש לבד וברכות שלפניה ופסד"ז בקצרה וכו' וד"ל:
| | ==סיכום== |
| }}
| | [[אדמו"ר הזקן|הרבי]] מוכיח חסידים המזלזלים ב[[עבודת התפילה]] ומונעים את המאריכים מלהיות [[שליח ציבור|שליחי הציבור]], ומציין כמה עניינים בזה: |
| ==סיכום הפרק==
| |
|
| |
|
| ==צילום הפרק==
| | * התפילה '''מאריכה''' את חיי האדם, והממהרים '''מקצרים''' את חיי המתפללים. |
| ==מושגים יסודיים בפרק==
| | * אנוס יוצא ידי חובת [[קדיש]], קדושה, ברכו ואפילו [[תפילה|תפילת עמידה]] - '''גם אם לא היה''' כלל [[בית כנסת|בבית הכנסת]]. |
| | * [[עבודת הגלות|בגלות]] '''עיקר''' העבודה (שמאריכה חיי האדם) היא התפילה (ולא התורה). |
| | * ב[[עבודת התפילה]] מקיים אדם את מצוות אהבת ה', שהיא '''מדאורייתא''', והיא '''הראשונה''' (והשורש) לכל מצוות העשה. |
| | * וכשמתגלה [[אהבת השם|אהבת ה']] [[נפש בהמית|בנפש הבהמית]] "[[עבודת הבירורים|מתבררים הניצוצות]]", והוא '''עיקר העבודה בדור האחרון.''' |
|
| |
|
| {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ז'|פרק ז']]|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ט|פרק ט']]}}
| | ==מושגים יסודיים== |
| | *[[עבודת התפילה]] |
| | *[[עבודת הגלות]] |
| | *[[בעל הבית|בעלי בתים]] |
|
| |
|
| | {{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ז'|פרק ז']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ט'|פרק ט']]}} |
| [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] |