27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
||
| (15 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא [[איגרת רב שרירא גאון]]. | המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא [[איגרת רב שרירא גאון]]. | ||
בשונה מהאמוראים, שיצרו את ה[[תלמוד]], עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברתו, הטמעתו והשלמתו. | בשונה מהאמוראים, שיצרו את ה[[תלמוד]], עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברתו, הטמעתו והשלמתו. הסבוראים לא הותירו אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר. | ||
== | ==תקופתם== | ||
ישנה מחלוקת על אורכה של תקופה זו. [[רב שרירא גאון]] ב[[אגרת רב שרירא גאון|איגרתו]], בעל "סדר תנאים ואמוראם" ועוד, כתבו כי תקופת הסבוראים | ישנה מחלוקת על אורכה של תקופה זו. [[רב שרירא גאון]] ב[[אגרת רב שרירא גאון|איגרתו]], בעל "סדר תנאים ואמוראם" ועוד, כתבו כי תקופת הסבוראים הסתיימה בשנת ד'ש (540 למניינם), עם מותם של רב עינא - ראש ישיבת סורא ורב סימונא - ראש ישיבת פומבדיתא. | ||
לעומתם, סובר רבי אברהם אבן דאוד ב"ספר הקבלה" כי תקופה זו נמשכה עד למחצית המאה השביעית לספירה הנוצרית, עם פטירת רב ששנא - ראש ישיבת סורא. | |||
[[הרבי]] ציין כי בתקופת הסבוראים החל עיקר חושך והעלם ה[[גלות]].{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4291798/jewish/-.htm#footnoteRef200a4291798 שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]}} | |||
== תורת הסבוראים == | == תורת הסבוראים == | ||
על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): {{ציטוטון|אף שהוראה לא | על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): {{ציטוטון|אף שהוראה לא הייתה, היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו}}. | ||
אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן השם "סבוראים"). | אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן השם "סבוראים"). | ||
במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן). | במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן). בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. | ||
על פי עדויותיהם של כמה מן ה[[ראשונים]], בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעיתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה ל[[מסכת קידושין]], הפתיחה ל[[סדר נזיקין]] וסוגיית המגדף במסכת סנהדרין. | על פי עדויותיהם של כמה מן ה[[ראשונים]], בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעיתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה ל[[מסכת קידושין]], הפתיחה ל[[סדר נזיקין]] וסוגיית המגדף במסכת סנהדרין. | ||
| שורה 39: | שורה 43: | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
* {{אוצר החכמה|הרב ד"ר בנימין מנשה לוין|'''רבנן סבוראי ותלמודם'''|101629|ירושלים | * {{אוצר החכמה|הרב ד"ר בנימין מנשה לוין|'''רבנן סבוראי ותלמודם'''|101629|ירושלים תרצ"ז, הוצאת אחיעזר תל אביב}} | ||
* מנחם ברונפמן, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3041080/jewish/-.htm הסבוראים: על תקופה עלומה בתולדות עם ישראל], באתר [[Chabad.org|בית חב"ד]] | * מנחם ברונפמן, [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3041080/jewish/-.htm הסבוראים: על תקופה עלומה בתולדות עם ישראל], באתר [[Chabad.org|בית חב"ד]] | ||
{{דורות}} | {{דורות}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[ | [[קטגוריה:אישים ביהדות]] | ||
[[ | [[קטגוריה:תורת הנגלה]] | ||