שינויים

כאשר נברא העולם, אמר [[הקב"ה ]] '''עשרה עשר מאמרות''' ובהן ברא את העולם מאין ליש. והן נמצאות תמיד בתוך הבריאה להוותה. והן ג"כ גם כן מתחדשים כל הזמן.

עשרה מאמרות אלו הן עשרת הספירות שבעולם האצילות"יוצאים" ממלכות דאצילות, שהיא (כביכול) פיו של הקב"ה, והיא שורש כל הנבראים. ==מטרת בריאת העולם== ב[[חסידות]] מובא אין ספור פעמים שתכלית ומטרת בריאת העולם היא כביכול "תאווה" של [[הקדוש ברוך הוא]] שיהיה לו דירה - מקום משכן שכינתו, בתחתונים, דהיינו לברוא עולם [[גשמי]] וחומרי ודווקא בו יקיימו את ציוויו ורצונותיו, כאשר בכל [[מצווה]] ומצווה העולם מתברר יותר ויוצא מחומריותו, עד לטיהור העולם והכנתו לגילוי [[שכינה]].  "דירה" מבטא את מקום האדם אשר שם הוא גר ונמצא בכל התפשטותו, ומרגיש נוח להיות, וזוהי המטרה שהעולם יהיה כלי לקדושה ושכינה. על סיבת רצון זה המכונה בשם תאווה, כותב [[אדמו"ר הזקן]] "על תאווה לא שואלים שאלות" כפי שאדם נמשך לדבר מסוים ללא סיבה מוסברת, כך כביכול [[הקב"ה]] התאווה וחפץ שיהיה לו דירה בעולם הזה. {{ערך מורחב|ערך=[[דירה בתחתונים]]}}

{{ערך מורחב|ערך=[[אור שבעת הימים]]}}עשרה מאמרות אלו מחדשים את העולמות בכל רגע מחדש ומהווים אותו מאין ליש, כי אילו היו מפסיקים להוות את העולם אפילו לרגע אחד, הרי שכל העולם היה חוזר להיות '''אין''' - המאמרות כפי שהן באצילות קודם אמריתן, ו'''אפס''' - כפי שהן בכתר ב[[כתר]] - שהוא [[ביטול ]] גדול יותר{{הערה|[[שער היחוד והאמונה ]] פ"א.}}. שורש כל המאמרות הוא המאמר הראשון. על-פי המבואר ב[[תניא]] שהחיות הנמשך מעשרה המאמרות שבתורה - שבהם נברא העולם, גדול מאד מבחינת פרטי הנבראים, ואין כח בהם לקבל החיות, אלא על ידי שיורד החיות ומשתלשל ממדריגה - למדריגה פחותה ממנה, על ידי חילופים ותמורות האותיות וגימטריאות, שענינן צמצום והסתר ה" [[אותיות]] " - האורות האלקיים, עד שיוכל להתלבש ולהחיות את הנברא המוגבל והגשמי. ולכן גם המאמר האלקי יהי אור - כמו שאר המאמרות - הוא גבוה וכללי, ומהוה את כלל ענין האור במדריגות הגבוהות ביותר, ורק חילופיו וצמצומיו יכולים להתלבש ולהחיות את פרטי מדריגות האור, עד צורתו הגשמית. והיינו, שבראשית התהוותו מהמאמר האלקי הוא רוחני ועליון, ואילו צורתו הגשמית נגרמת על ידי החילופים והתמורות הנ"ל.

מובא{{הערה|[[שער היחוד והאמונה ]] פ"ב.}} על כך משל: לאדם הזורק [[אבן]], שברגע שיגמר הכח הזורק את האבן היא תיפול. ולכן צריך להוות את העולם כל הזמן, בשביל שלא יפסיק.

כלומר, הבריאה ה[[בריאה]] היא חידוש, ואילולי היה [[הקב"ה ]] בורא את העולם הרי זה מופרך שיברא, ובכל רגע שנברא הרי זהו חידוש. וכמו האבן שמופרך שתהיה באוויר, ואע"פ ואף על פי שכעת עפה, הרי ברגע שיגמר הכח '''מיד''' תיפול.

בקריעת ים סוף [[הקב"ה ]] היה צריך שהרוח קדים תנשוב כל הלילה בכדי שתהיה יבשה. ומבאר על כך [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|ע"פ על פי מענה כ"ק אדמו"ר שליט"א [[הרבי]] (נמצא בשיערים ב[[שיעורים בספר התניא ]] [[שער היחוד והאמונה ]] פ"ב בשולי הגליון).}}: כי כפי שהקריעה שהיתה שהייתה בכוחו של [[הקב"ה ]] שיכל להפוך לרגע את המיםה[[מים]], ומכל מקום, היתה הייתה באופן שנקרע בכל רגע מחדש. כך גם בריאת העולמות היא באופן שנבראים בכל רגע מחדש.

בחסידות מובא{{הערה|וכל העם תרס"ה.}}, שלא רק שהמאמרות מהווים בכל רגע את העולם מחדש. אלא הם בעצמם ג"כ מתחדשים גם כןמתחדשים ממקורם. וכמ"ש וכמו שכתוב "המחדש בטובו בכל יום תמיד". ובאם רק המאמרות מהווים את העולמות מחדש כל הזמן, הרי אין זה שהקבש[[הקב"ה ]] מחדש, אלא שהמאמרות מחדשים?  אלא המאמרות בעצמם מתחדשים בכל יום ממקורם שהוא "אומרם" בכל יום מחדש, אך האמריה היא באופן של "ודבר אלקנו יקום לעולם", כלומר, שהדיבור של רגע זה הוא בדומה ממש לדיבור הקודם וכו'. ומ"מ זה נקרא חידוש אף שלכאו' "חידוש תמידי אינו חידוש"? כיון ש:

רצון הוא אחד מכוחות הנפש המקיפים. הוא אינו מתלבש באיהר מסויים אלא המאמרות בעצמם מתחדשים בכל יום ממקורם שהוא "אומרם" בכל יום מחדש, אך הוא דוחף את כל האיברים לעשות. וברגע שמפסיק לרצותהאמריה היא באופן של "ודבר אלקנו יקום לעולם", מיד בטל המעשה. וזאת כיון שהגוף מעצמו אינו חפץ בעשיה זוכלומר, ורק הרצון דוחפו וברגע שמפסיק אין מה שיגרום לו שוב לעשות. והיינו מפני שהרצון שהדיבור של רגע זה הוא באופן של בדומה ממש לדיבור הקודם וכו'. ומכל מקום זה נקרא חידוש אף שלכאו''יש מאין'''."חידוש תמידי אינו חידוש"? כיון ש:

אותו הדבר רצון הוא אחד מכוחות הנפש המקיפים. הוא אינו מתלבש באיבר מסויים אך הוא בבריאת העולם, שהיתה בדרך של יש מאין, ובאופן כזה, צריך שהאין יהווה דוחף את כל הזמן את הישהאיברים לעשות. וברגע שמפסיק לרצות, וידחפנומיד בטל המעשה. וזאת כיון שה[[גוף]] מעצמו אינו חפץ בעשיה זו, שכן אם "כח ורק הרצון" מפסיק לרצות דוחפו וברגע שמפסיק אין מה שיגרום לו שוב אין ה"רצון" פועללעשות. וכך אם מפסיק לומר את המאמר, שוב אינו פועלוהיינו מפני שהרצון הוא באופן של '''יש מאין'''.

[[קטגוריה:מושגים כללייםבריאת העולם]]