26,977
עריכות
שינויים
מ
החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כן ירבו, והאחד אשר נבחר לקראתה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכֻלנו יושבים באֹזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצא מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה...
חפצתי לידע אֵיך היתה הייתה פעולתה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאר הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והֶחליפה כֹח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה...
בליל י"ט כסלו, כמו בכל שנה חגגו בהמנינים דרייסן, ובהמנין הגדול דבאזאר בערג, הנקרא עתה "ביהמ"ד חב"ד (חוק חדש יצא מהממשלה ליתן שם מיוחד לכל מנין ומנין).
ובמנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א, קורמאנאווא 20/0112.
ליחידי סגולה ממנין אדמו"ר שליט"א, היתה הייתה הַזמנה לבֹא להסעודה למנין ראגאצאוור, לשעה 8 בערב, והקרואים היו הרה"ג הרר"כ שי', הרז"ז שי', הרמ"ח שי', ואני.
באנו בדיוק לשעה הנ"ל, וכבר מצאנו שם עולם רב, כן ירבו ... בתחלה עשו סיום מסכת כתובות, וידידינו הר"ק שי' ראמאנאוו אמר אַ הדרן ע"ד החסידות.
אנחנו היחידי סגולה דמנין אדמו"ר שליט"א לא יכולנו להתמהמה כי מוכרחים היינו לילך על הסעודה להמנין שלנו.
אחר נודעתי, כי אחרי הסיום מסכת, היתה הייתה קריאת המגילה. אח"כ חזר הרה"ג מאמר דא"ח "הסכת ושמע" מאדמו"ר שליט"א. אח"כ דרש הרה"ג קילאוו דרשה לכבוד החג. הסעודה גדולה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.
"מנין אדמו"ר שליט"א" שמו מוכיח עליו, כי הוא ה"מֶרכז" החסיד'שעֶר של כל המנינים, לשם מתאספים בכל יומא דפגרא השייך לחסידי חב"ד, מכל המנינים בלי שום הזמנה, שם לומדים דא"ח ברבים בכל יום ויום, וכל מי שלבו ער להתקרב לאילנא דחיי, יודע הוא אשר צריכים לבֹא "אין ליובאוויטצר רבי'נס מנין" – כן הוא נקרא בפי כֹל, ונדמה לו כאלו הוא בא להיכל כ"ק אדמו"ר שלט"א. לשם יבֹאו לשאול משלום כ"ק שליט"א? לידע אם בביתו הוא כ"ק שליט"א? מי שנצרך לו לכתוב פ"נ, או מכתב עם שאלת עצה מכ"ק שליט"א, יודע הוא אשר שם "אֻון רֶבינ'ס מנין" ימצא תמיד את מי שישיב לו, ומי שביכלתו להפיק רוחו, שם ישמע חַזרה ממאמרים הַחדשים, שם ישיג אַ קונטרס, אַ שיחה, אַ כשרה'ן ט"ק, אַ ליובאוויצר פעקיל ציצית, שֵם "ליובאוויץ" לא ימוש מפי המתפללים, ושגור תמיד בפי כל אחד ואחד של אנ"ש שי' המתפללים בהמנין כאלו הוא חַי.
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
בשנת [[תרצ"ח]] נוסד סניף ב[[דווניסק]] לאגודה.