משתמש:שמואל חיים/מוטקה חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מרדכי (מוטקה) חב"ד''' (או כאבאד, [[תק"פ]] - [[תר"ל]]), היה בדחן יהודי מוילנה.

מוטקה (מרדכי) חב"ד נקרא קודם "מוטקה לץ", אך עם נישואיו לבתו של חסיד [[חב"ד]] אמיד בווילנה, דרש ממנו חותנו להסב את שמו ל"מוטקה חב"ד". דעה אחרת בעניין טוענת, שה[[תנועת ההשכלה|משכילים]] בוילנה התקשו לקבל את נישואיו של הלץ ה"חילוני" דווקא לבת של חסיד חב"ד, ומכעסם עליו קראו לו "מוטקה חב"ד", שזה ראשי תיבות "חכמה בלי דעת".

מוטקה חב"ד נודע בחריפות לשונו, בביקורתו חסרת הפשרות, בחדות מבטו, ובהעשרת הפולקלור העממי היידישאי בווילנה, ובערים נוספות בסביבתה. הוא התפרנס ממתן שירותי ליצנות לגבירים ובעלי יכולת, היה תעלולן ומתחן ידוע, והתפרסם בעיקר בכושר האלתור שלו.

מוטקה חב"ד חבר לראשי הקהילה בווילנה, ובמיוחד לר' יודל אופאטוב, שכונה גם בשם "התקיף הידוע", איש ציבור אלים ושתלטני, שעלה מתחתיות החברה בווילנה עד לראשות הקהילה. אופטוב, שהיה בנעוריו מצחצח נעליים פשוט, התהדר ברכושו, ונהג לסייר ברחובות וילנה היהודית במרכבה מהודרת, מלווה בשרתים ועושי דברו. מוטקה חב"ד נשכר למסעי ראווה אלה, ישב ליד הגביר אופטוב, ושעשע אותו לאורך הדרך. בכל המפגשים ביניהם בסיפור ובבדיחה העממית יוצא מוטקה כשידו על העליונה ואופאטוב מוצג ככלי ריק.

ב"ספר הבדיחה והחידוד" של אלתר דרויאנוב יש למעלה משלושים חידודים והלצות המיוחסות למוטקה חב"ד (דרויאנוב, לפי שיטתו העברית, מאיית את שמו: 'מָדְכֶּי חבד'). באחד מהם מסופר:

{{ציטוט|תוכן=רצונך, רבי יהודה, שתחיה עולמית? – אמר מדכי חב"ד ליודל אופאטוב. – קוּם ועקור דירתך מווילנה לבולטרימנץ [עיירה יהודית קטנה וענייה, סמוכה לווילנה].{{ש}}

החזיר לו מדכי: מלאך-המוות יש לו שליטה בכל מקום, אבל קבלה היא בידי מאבותי ומאבות-אבותי, שמששת ימי בראשית ועד היום לא מת יהודי עשיר בבולטרימנץ...

}}