רב ספרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רב ספרא (ד'ם' לערך – ד'צ"ח לערך), היה אמורא בבלי  מהדור הרביעי.
'''רב ספרא''' (ד'ם' לערך – ד'צ"ח לערך), היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור הרביעי.
==תולדות חייו==
==תולדות חיים==
רב ספרא למד אצל רבי אבא ב[[ארץ ישראל]].  
רב ספרא למד אצל רבי אבא ב[[ארץ ישראל]].  


רב ספרא היה סוחר ידוע וזה היה עיסוקיו.  
רב ספרא היה סוחר ידוע וזה היה עיסוקו. רב ספרא היה ידוע כאדם שמנצל את הזמן ואינו מבטל רגע. על ניצול הזמן של רב ספרא מסופר שתבע אותו אחיו לפני רבא בענייני נכסי אביהם. כאשר שמע זאת רבא הוא פסק לטובת רב ספרא כיוון שמשום שידוע שהוא מנצל את זמנו אך ורק ללימוד התורה, בוודאי שעם עסק בנכסים זה היה למטרת נכסיו.
רב ספרא היה ידוע כאדם שמנצל את הזמן ואינו מבטל רגע . על ניצול הזמן של רב ספרא מסופר שתבע אותו אחיו לפני רבא בענייני נכסי אביהם. כאשר שמע זאת רבא הוא פסק לטובת רב ספרא כיוון שמשום שידוע שהוא מנצל את זמנו אך ורק ללימוד התורה, בוודאי שעם עסק בנכסים זה היה למטרת נכסיו.
 
עוד מעלה נוספת של רב ספרא הייתה האמינות בדבריו. במדרש מביאים אותו כדוגמא לאדם שאינו משקר ועושה את מה שאמר. ועוד מסופר על כך, שכאשר הגיע אליו אדם אשר רצה לקנות סחורה של רב ספרא , אך רב ספרא היה באותה עת בקראת שמע , ולא יכל לענות לו או לסמן לו. הקונה חשב שעליו להעלות את המחיר וכך רב ספרא ירצה למכור (מכיוון שהוא ירוויח יותר). כאשר רב ספרא סיים את קריאת שמע , ענה לקונה שהוא ימכור לו את הסחורה כפי שהציע תחילה, מכיוון שכך כבר רצה רב ספרא, ולמרות שיכל לשנות מדבריו ולמכור בהצעה השנייה, לא שיקר .
מעלה נוספת של רב ספרא הייתה האמינות בדבריו. במדרש מביאים אותו כדוגמא לאדם שאינו מ[[שקר]] ועושה את מה שאמר. ועוד מסופר על כך, שכאשר הגיע אליו אדם אשר רצה לקנות סחורה של רב ספרא , אך רב ספרא היה באותה עת ב[[קריאת שמע]] , ולא יכל לענות לו או לסמן לו. הקונה חשב שעליו להעלות את המחיר וכך רב ספרא ירצה למכור (מכיוון שהוא ירוויח יותר). כאשר רב ספרא סיים את קריאת שמע , ענה לקונה שהוא ימכור לו את הסחורה כפי שהציע תחילה, מכיוון שכך כבר רצה רב ספרא, ולמרות שיכל לשנות מדבריו ולמכור בהצעה השנייה, לא שיקר.


==בתלמוד==
==בתלמוד==
מסופר {{הערה|ע"ז ד:א}} שר' אבהו שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כפקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה.
בגמרא מסופר{{הערה|ע"ז ד:א}} ש[[רבי אבהו]] שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כפקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה.


פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא .
פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא.
בנוסף לבקיאותו בתלמוד , רב ספרא היה ידוע כאיש אמין גדול. בגמרא{{הערה|מכות כד:א}} מפרשים שהפסוק "ודובר אמת בלבבו"{{הערה|תהלים טו:ב}} - כגון רב ספרא.
ועוד מסופר בגמרא בנוגע לאמינותו של רב ספרא{{הערה|חולין צד:ב}}: מר זוטרא בנו של רב נחמן ורבא ורב ספרא נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם?.


רב ספרא הביא עמו מא"י שמועות ומסורות קדומות. חכמים היו מבקשים ממנו שבעלותו לא"י (או בשובו לבבל) ימלא שליחות עבורם.
==התבטאות הרבי על רב ספרא==
באחת התוועדויות{{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1941}} התבטא הרבי בהתוועדות יום ב' בחג השבועות (תשד"מ) :{{ציטוט|תוכן="כידוע דרך העולם בימינו... כדרך התגרים, ועד כדי כך, שהתכונה להיות "דובר אמת בלבבו" היא מעלה מיוחדת שמצינו רק אצל יחידי סגולה מבני ישראל – "כגון רב ספרא""{{הערה|בבא בתרא פח, א. מכות כד, א.}}|מרכאות=לא}}


רב ספרא היה ידוע כאיש אמין גדול. בגמרא{{הערה|מכות כד:א}} מפרשים שהפסוק "ודובר אמת בלבבו" {{הערה|תהלים טו:ב}} - כגון רב ספרא .
{{תבנית:אמוראים}}
 
מסופר עוד{{הערה|שאילתות, פרשת ויחי}}, שפעם היה לו חמור למכירה, ובא אדם אחד שביקש לקנותו ורב ספרא היה באותו עת עסוק בקריאת שמע.
 
אמר לו הקונה: מכור לי חמורך במחיר כך וכך. לא השיבו. סבר אותו קונה שלא ניחא לו לרב ספרא במחיר זה והוסיף לו על המקח. לא השיב לו. לאחר שסיים אמר לו רב ספרא: משעה שאמרת לי את המחיר הראשון גמרתי בלבי למכרו לך, לכן לא אקח את התוספת שהוספת.
 
ועוד מסופר{{הערה|חולין צד:ב}}:  מר זוטרא בנו של רב נחמן היה הולך מסירכא למחוזא, ורבא ורב ספרא הלכו לסירכא. נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם?.
 
בגמרא {{הערה|ברכות דף טז עמוד ב}} מסופר:
 
רב ספרא בתר צלותיה אמר הכי: יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, ובין התלמידים העוסקים בתורתך, בין עוסקין לשמה בין עוסקין שלא לשמה. וכל העוסקין שלא לשמה, יהי רצון שיהו עוסקין לשמה.
 
אחד ממעשיו של רב ספרא מובא ברש"י {{הערה|מכות כד א ד"ה רב ספרא}}:
 
"בשאילתות דרב אחא (שאילתא לו) והכי הוה עובדא: דרב ספרא היה לו חפץ אחד למכור. ובא אדם אחד לפניו בשעה שהיה קורא קריאת שמע, ואמר לו: תן לי החפץ בכך וכך דמים. ולא ענהו מפני שהיה קורא קריאת שמע. כסבור זה שלא היה רוצה ליתנו בדמים הללו. והוסיף אמר: תנהו לי בכך יותר. לאחר שסיים קריאת שמע, אמר לו: טול החפץ בדמים שאמרת בראשונה שבאותן דמים היה דעתי ליתנם לך".
 
דברים אלו מהוים מקור לדברי הראשונים ש"ירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבת לבו, שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה, והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה, לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו, לקיים מה שכתוב: 'ודובר אמת בלבבו'. וכן הלוקח שגמר בלבו לקנות בסכום כך וכך, אין לו לחזור בו, וכן כל כיוצא בזה בשאר דברים שבין אדם לחברו" .
 
==התבטאות הרבי על רב ספרא==
באחת התוועדויות {{הערה|התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1941}} התבטא הרבי בהתוועדות יום ב' בחג השבועות (תשד"מ) :{{ציטוט|תוכן="כידוע דרך העולם בימינו... כדרך התגרים, ועד כדי כך, שהתכונה להיות "דובר אמת בלבבו" היא מעלה מיוחדת שמצינו רק אצל יחידי סגולה מבני ישראל – "כגון רב ספרא"" {{הערה|בבא בתרא פח,א. מכות כד,א.}}|מרכאות=לא}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:אמוראים}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
{{קטגוריה:אמוראים}}

גרסה אחרונה מ־18:08, 29 בנובמבר 2020

רב ספרא (ד'ם' לערך – ד'צ"ח לערך), היה אמורא בבלי מהדור הרביעי.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

רב ספרא למד אצל רבי אבא בארץ ישראל.

רב ספרא היה סוחר ידוע וזה היה עיסוקו. רב ספרא היה ידוע כאדם שמנצל את הזמן ואינו מבטל רגע. על ניצול הזמן של רב ספרא מסופר שתבע אותו אחיו לפני רבא בענייני נכסי אביהם. כאשר שמע זאת רבא הוא פסק לטובת רב ספרא כיוון שמשום שידוע שהוא מנצל את זמנו אך ורק ללימוד התורה, בוודאי שעם עסק בנכסים זה היה למטרת נכסיו.

מעלה נוספת של רב ספרא הייתה האמינות בדבריו. במדרש מביאים אותו כדוגמא לאדם שאינו משקר ועושה את מה שאמר. ועוד מסופר על כך, שכאשר הגיע אליו אדם אשר רצה לקנות סחורה של רב ספרא , אך רב ספרא היה באותה עת בקריאת שמע , ולא יכל לענות לו או לסמן לו. הקונה חשב שעליו להעלות את המחיר וכך רב ספרא ירצה למכור (מכיוון שהוא ירוויח יותר). כאשר רב ספרא סיים את קריאת שמע , ענה לקונה שהוא ימכור לו את הסחורה כפי שהציע תחילה, מכיוון שכך כבר רצה רב ספרא, ולמרות שיכל לשנות מדבריו ולמכור בהצעה השנייה, לא שיקר.

בתלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא מסופר[1] שרבי אבהו שיבח את רב ספרא בפני המינים, ששימשו כפקידי השלטון בקסרין, שאדם גדול הוא, והם ויתרו לו על מכס של שלוש עשרה שנה.

פעם שאלו המינים את רב ספרא לפירוש פסוק אחד, ולא ידע להשיבם. אמרו לר' אבהו: האם לא אמרת שאדם גדול הוא? אמר להם: לא אמרתי אלא גדול בתלמוד ולא במקרא. בנוסף לבקיאותו בתלמוד , רב ספרא היה ידוע כאיש אמין גדול. בגמרא[2] מפרשים שהפסוק "ודובר אמת בלבבו"[3] - כגון רב ספרא. ועוד מסופר בגמרא בנוגע לאמינותו של רב ספרא[4]: מר זוטרא בנו של רב נחמן ורבא ורב ספרא נפגשו בדרך. סבר מר זוטרא ששני החכמים באו לקבל את פניו. אמר להם: למה להם לרבנן לטרוח כל כך? אמר לו רב ספרא: אנו לא ידענו שמר יבוא, אילו היינו יודעים, היינו טורחים יותר. אמר לו רבא לרב ספרא: מפני מה אמר לו מר כך והביאו לידי חולשת הדעת? אמר לו רב ספרא: וכי נטעה אותו שיחזיק לנו טובה בחינם?.

התבטאות הרבי על רב ספרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת התוועדויות[5] התבטא הרבי בהתוועדות יום ב' בחג השבועות (תשד"מ) :

"כידוע דרך העולם בימינו... כדרך התגרים, ועד כדי כך, שהתכונה להיות "דובר אמת בלבבו" היא מעלה מיוחדת שמצינו רק אצל יחידי סגולה מבני ישראל – "כגון רב ספרא""[6]


הערות שוליים

  1. ע"ז ד:א
  2. מכות כד:א
  3. תהלים טו:ב
  4. חולין צד:ב
  5. התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1941
  6. בבא בתרא פח, א. מכות כד, א.