פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,491 בתים ,  08:31, 16 בנובמבר 2020
דף שיחה
'''דבר מלכות תולדות (א')''' זהו ה'דבר מלכות' הראשון מבין שני שיחות ה[[דבר מלכות]] שאמר [[הרבי שליט"א]] על [[פרשת תולדות]], שיחת הדבר מלכות הזאת מורכבת מורכב משיחות שאמר הרבי בשנת [[תשנ"ב]] בליל יום שלישי [[כ"ה חשוון]], ליל יום חמישי א' דראש חודש [[כסלו]], ושבת, ב' כסלו פרשת תולדות. השיחה [[הגהה|הוגהה]] על-ידי הרבי ב[[לשון הקודש]].
בדבר מלכות זה הרבי מסביר את משמעות שמה של [[פרשת תולדות]] ביחס לשמה של [[פרשת נח]], וענייני שמות אלה בעבודת האדם. וכן בשיחה מסביר הרבי את מעלתם של ישראל על התורה, ובישראל גופא הרבי מחדש שהגוף קודם במעלתו לנשמה, ואת זה מגלים על-ידי קיום התורה ומצוות.
שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].
==רקע==
השיחה נאמרה ב[[חודש כסלו]], ועניינו של חודש כסלו מודגש בימים הטובים שיש בו, שהם ימי [[חג החנוכה]] ו[[יומי דפגרא חסידיים|יומי דפגרא החסידיים]] שבו - [[יו"ד כסלו]] [[י"ט כסלו]]. המשותף בין כל הימים האלה הוא השמן - נס פח השמן ב[[חנוכה]] וגילוי ה'שמן' של התורה - תורת החסידות ב[[יו"ד כסלו|יו"ד]] ו[[י"ט כסלו]]. והעניין של השמן הוא זה שנמשך בכל מקום - כמו ההמשכות של עצם הנשמה בנשמה הרמוזות בפרשת תולדות.
 
ומכיון שחג חנוכה שמתחיל בחודש כסלו ממשיך גם ל[[חודש טבת]] צריך להבין את עניינו של חודש טבת. על טבת נאמר שהוא "ירח שהגוף נהנה מהגוף" שרומז על הנאתו של הגוף הגשמי מהעצם בעולמות העליונים. וזהו הסיבה שמדליקים נרות על פתח ביתו מבחוץ - הדלקת הנרות זהו השפעת העצם (הנשמה) על הגוף הגשמי, ודבר זה עושים ב"פתח ביתו" - דבר שגורם לבירור וזיכוך העולם.
==סיכום==
*'''אות א':''' שמות הפרשה מבטאים את תוכנה. ונשאלת השאלה שלכאורה הפרשה הקודמת, [[פרשת נח]] שמתחילה בתיבות "אלה '''תולדות''' נח" אמורה '''היא''' להקראות בשם "פרשת תולדות" ואילו פרשתנו (המתחילה בתיבות "ואלה תולדות '''יצחק'''") תקרא '''היא''' בשם "פרשת '''יצחק'''", ומדוע בפועל שמות הפרשיות נקראו ההפך? אלא שזהו ההוכחה ששמות הפרשה לא נקראים סתם על שם תחילת התיבה, אלא שהם מבטאים את התוכן והעומק של הפרשה וזהו הסיבה שפרשת נח ופרשת תולדות נקראו דווקא בשמות אלה. פרשת נח נקראה על שם נח ולא בשם "'''תולדות''' נח" כי תוכנה הוא לא על תולדותיו (ילדיו ומשפחתו) של נח, אלא עוסקת ב'''מאורעות שעבר נח עצמו''' ולכן הפרשה נקראת על שמו. ופרשת תולדות לא נקראת "פרשת יצחק" כי הפרשה לא עוסקת במאורעות חייו של יצחק (בשונה מפרשת נח) אלא '''בסיפור תולדותיו''' - בסיפור ילדיו ומשפחתו.