שינויים

{{בעריכה}}'''חסיד''' הוא שם תואר בו נקראים תלמידי הבעל [[תלמיד]]י וחסידי ה[[בעל שם טוב ]] ותלמידי תלמידיו בדורות ב[[דור]]ות הבאים. התואר הינו תואר קדום המופיע ומופיע כבר בפרקי ב[[פרקי אבות]], בקשר ליהודי בהקשר ל[[יהודי]] שקיום התורה ומצוות ה[[תורה]] וה[[מצוות]] שלו הוא מעבר לחיובים ההלכתיים ("לפנים משורת הדין"). לאחר התפשטות [[תורת החסידות ]] בהנהגת הבעש"ט, דפק דבק הכינוי הזה בכל המאמינים בתורת החסידות וההולכים בדרכיה. ולמרבה למרבה האבסורד, היה זה הכינוי שהדביקו [[המתנגדים]] לחסידים.

הכינוי הופיע לראשונה בדפוס, בחרמותיהם של ה[[מתנגד|מתנגדים]], שנדפסו בערוב ימיו של [[המגיד ממעזריטש]], בשנת [[תקל"ב]]: "ובשם חסידים וקדושי ו[[קדוש]]י עליון מכונים"; "ומכנים שמם חסידים". הכינוי הזה נדרש אצל המתנגדים לגנאי: "המכנים עצמם בשם חשידיםחשׂידים", או "כת חשודיםחשׂודים" - כאשר הם עושים שימוש בחילוף האותיות [[שי"ן (ימנית)|שי"ן]] ו[[סמ"ך]], כנהוג אצל יהודי ליטא. [[אדמו"ר הריי"צ ]] מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבר קודם הוולדו והם לכאורה קדמו בזמן, אלא שה[[השגחה פרטית|השגחה העליונה]] זיכתה את המתנגדים שיכוונו לקרוא לחסידים בשם הראוי להם.

פרט זה נתבאר במשנתו של הוסיף וסיפר אדמו"ר הריי"צ, ש[[הרבי הרייהבעש"צט]]קרא לתלמידיו בשמות 'אהובים', 'ידידים', כאשר הוא מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים או 'חברה ידידים' ו'חברה אהובים' ולא בשם 'חסידים'. כמו כן כונו החסידים בשם 'מתנגדיםדי פריילעכע' (=השמחים) וזאת משום שהחסידות הגדישה מאוד את [[עבודת ה']] ב[[שמחה]], שהרי אי אפשר להתנגד לדבר קודם הוולדו והם לכאורה קדמו בזמןבכל מצב ובכל תנאי, אלא שההשגחה העליונה זיכתה את המתנגדים וקראו לחסידים בשם הראוי להםעד שרווחה האימרה ש"אצל חסידים ב[[תשעה באב]] יותר שמח מאשר אצל ה[[מתנגד|מתנגדים]] ב[[שמחת תורה]]".

במסורת שפורסמה ==משמעות הכינוי==על ידי השמות 'חסיד' ו'חסידים' נכתבו ביאורים רבים, אחד מהם היה בפי הרבי [[הריי"צ]] סופר כי במענה לשאלתו של אינו יהודי{{מקור}}: "השמות חסיד וחסידים מורים על היתרון מכמו הרגיל, שהחסידות מורה על הסוג מדע שהוא למעלה יותר מכמו שהוא סוג המדע שבתורה הגלויה, ושם חסיד מורה על ה[[הבעש"טאיש]] קרא לתלמידיו בשמות 'אהובים'אשר בכל עניניו הוא מתנהג ביתרון על הרגיל, 'ידידים'לומד מדע החסידות, או 'חברה ידידים' ו'חברה אהובים' ולא בשם 'חסידים'. חסידים סיפרו שבאותה תקופה נקראו החסידים בשם 'די פריילעכע' - 'השמחים' - וזאת משום שהחסידות הגדישה מאוד את עבודת ה' ב[[שמחהתפילה|מתפלל]], בכל מצב ובכל תנאי, עד שרווחה האימרה ש"אצל חסידים ב[[תשעה באבהתלהבות]] יותר שמח מאשר אצל ה, עושה [[מתנגד|מתנגדיםצדקה]] בו[[שמחת תורהגמילות חסדים|גומל חסד]]ביתרון".

על השמות [[אדמו"ר הזקן]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם 'חסיד[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]' ו, כי עבודת ה'חסידים' נכתבו ביאורים רביםשלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם ל[[תשובה]] אמיתית, אולם נמלך מהרעיון הזה, אחד מהם היה בפי הרבי הריישמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא [[רשע]] ח"צ במענה לשאלתו של אינו יהודי:ו.

השמות חסיד וחסידים מורים על היתרון מכמו הרגיל, שהחסידות מורה על הסוג מדע שהוא למעלה יותר מכמו שהוא סוג המדע שבתורה הגלויה, ושם חסיד מורה על האיש אשר בכל עניניו באחת מרשימותיו של הרבי הריי"צ בו הוא מתאר את ראשית התנועה ה[[חב"ד]]ית הוא מתנהג ביתרון כותב: :[[חסידות חב"ד]] דורשת מאת ההולכים בשיטתה - נוסף על הרגיל, לומד אורחות חיי שאר החסידים - ללמוד מדע החסידות, מתפלל בהתלהבות, עושה צדקה וגומל חסד ביתרוןואשר הלימוד יביא לידי מעשה בפועל להפוך טבע ה[[מדות]].

חסידים סיפרו כי == חסיד - מהות אחרת ==נשיאי חב"ד השרישו ביותר שחסיד הוא [[מהות]] אחרת לגמרי. לא כל מה שמתאים לכל אחד מתאים גם לחסיד. [[אדמו"ר הזקןהמהר"ש]] הביע פעם רעיון לקרוא לחסידים בשם ', לדוגמא, היה משריש בקרב חסידיו, כי כשם שיש מושג של ,לא מתאים" בגשמיות, כך יש מושג של "לא מתאים" ברוחניות, ולדוגמא אמר שלחסיד; לא מתאים שלא ילמד כל יום פרק ב[[בעל תשובה|בעלי תשובהספר התניא]]', כי לא מתאים שלא להיות שקוע בתיקון המדות. לא מתאים לחסיד שלא להיות עוסק ב[[עבודת התפילה]], בהתקשרות, שאז משתקפים ב[[ניגוני חב"ד|ניגון החב״די]] ה' שלהם לפי שיטת החסידות מביאה אותם לתשובה אמיתית[[געגועים]] הנכונים לה[[רגש]] אלקי. לא מתאים לחסיד שלא להיות עוסק בעבודה של קריאת שמע שעל המטה ולהירדם עם כל האבק או עם כל הבוץ של עבודת היום, אולם נמלך מהרעיון הזהולחלום על מילי דכדיבין, שמא יאמרו שמי שאינו חסיד הרי הוא רשעשהממונה על החלומות מכבדו בהם.