התואר {{בעריכה}}'''חסיד''' נמצא הוא שם תואר בו נקראים תלמידי הבעל שם טוב ותלמידי תלמידיו בדורות הבאים. התואר הינו תואר קדום המופיע כבר בפרקי אבות, בקשר ליהודי שקיום התורה ומצוות שלו הוא מעבר לחיובים ההלכתיים ("לפנים משורת הדין"). לאחר התפשטות תורת החסידות בהנהגת הבעש"ט, דפק הכינוי הזה בכל המאמינים בתורת החסידות וההולכים בדרכיה. ולמרבה האבסורד, היה זה הכינוי שהדביקו [[המתנגדים]] לחסידים. ==חסידים ומתנגדים==הכינוי הופיע לראשונה בדפוס , בחרמותיהם של ה[[מתנגד|מתנגדים]] , שנדפסו בערוב ימיו של [[המגיד ממעזריטש]], בשנת [[תקל"ב]]: "ובשם חסידים וקדושי עליון מכונים"; "ומכנים שמם חסידים". הכינוי הזה נדרש אצל המתנגדים לגנאי: "המכנים עצמם בשם חשידים", או "כת חשודים" - כאשר הם עושים שימוש בחילוף האותיות שין וסמך [[שי"ן (ימנית)|שי"ן]] ו[[סמ"ך]], כנהוג אצל יהודי ליטא.אדמו"ר הריי"צ
פרט זה נתבאר במשנתו של [[הרבי הריי"צ]], כאשר הוא מתעכב על כך שמן הנכון היה שהמתנגדים יקראו לחסידים בשם 'מתנגדים', שהרי אי אפשר להתנגד לדבר קודם הוולדו והם לכאורה קדמו בזמן, אלא שההשגחה העליונה זיכתה את המתנגדים וקראו לחסידים בשם הראוי להם.