נצחיות התורה – הבדלי גרסאות
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב[[תורת החסידות]] מבוארת הסיבה לנצחיות התורה, שהיא מכיוון שהקב"ה הכניס בתורה את [[עצמות ומהות|עצמו]], לכן כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית. כמו כן מרחיבה תורת החסידות את משמעותה של נצחיות התורה בכך שלכל פרט ממנה, גם כזה שאינו יכול להתקיים היום בגשמיות (כמו סיפורי התורה, או מצוות שאינן נוהגות כיום), יש משמעות ברוחניות - כהוראה ב[[עבודת השם]] שלנו. | ב[[תורת החסידות]] מבוארת הסיבה לנצחיות התורה, שהיא מכיוון שהקב"ה הכניס בתורה את [[עצמות ומהות|עצמו]], לכן כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית. כמו כן מרחיבה תורת החסידות את משמעותה של נצחיות התורה בכך שלכל פרט ממנה, גם כזה שאינו יכול להתקיים היום בגשמיות (כמו סיפורי התורה, או מצוות שאינן נוהגות כיום), יש משמעות ברוחניות - כהוראה ב[[עבודת השם]] שלנו. | ||
== | ==האמונה בנצחיות התורה ומקורותיה== | ||
[[הרמב"ם]] כלל את נצחיות התורה כאחד מ[[עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפרק חלק, היסוד הט'.}}. בספרו [[היד החזקה]] מרחיב ומביא את המקורות לכך: | [[הרמב"ם]] כלל את נצחיות התורה כאחד מ[[עיקרי האמונה]]{{הערה|פירוש המשניות הקדמה לפרק חלק, היסוד הט'.}}. בספרו [[היד החזקה]] מרחיב ומביא את המקורות לכך: | ||
{{ציטוט|מקור=משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ט, הלכה א|מרכאות=כן|תוכן= | {{ציטוט|מקור=משנה תורה, הלכות יסודי התורה פרק ט, הלכה א|מרכאות=כן|תוכן= | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן, הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.}} | ועיקרי הדברים ככה הן: שהתורה הזאת אין חוקיה ומשפטיה משתנים לעולם ולעולמי עולמים, ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן. וכל המוסיף או גורע, או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן, הרי זה בוודאי רשע ואפיקורוס.}} | ||
דברי הרמב"ם אלו נוסחו גם בנוסח "[[עיקרי האמונה#נוסח "אני מאמין|אני מאמין]]": "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", ובפיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו". | דברי הרמב"ם אלו נוסחו גם בנוסח "[[עיקרי האמונה#נוסח "אני מאמין|אני מאמין]]": "זאת התורה לא תהיה מוחלפת", ובפיוט "[[יגדל אלוקים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]": "לא יחליף הא-ל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו"{{הערה|וראה גם כן באריכות בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות}}. | ||
== | ==הדעות החולקות== | ||
רבי [[יוסף אלבו]], בספרו [[ספר העיקרים|העיקרים]], חלק על הרמב"ם שקבע את נצחיות התורה כעיקר באמונה. | רבי [[יוסף אלבו]], בספרו [[ספר העיקרים|העיקרים]], חלק על הרמב"ם שקבע את נצחיות התורה כעיקר באמונה. מחלוקתו היא בשתיים: | ||
א. הוא מפרש את הפסוק "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו", שהכוונה היא לעשות שינויים במצוות עצמם, אך הוספה או ביטול אחת מהמצוות מותרת לדעתו. הוא מוכיח זאת מכך ש[[חז"ל]] הוסיפו שבעה מצוות לא נכתבו בתורה. ב. לדעתו, גם אם אכן האיסור של "לא תוסף" הוא גם להוסיף או לבטל מצווה ורק לעשות בה שינויים, הרי אין זה אלא איסור עלינו - מקבלי התורה לערוך בה שינויים, אך לא מופרך שהקב"ה נותן התורה ישנה אותה כשיעלה ברצונו. הוא משווה את התורה למזון - המשתנה בהתאם לגיל האוכל: תינוק ניזון מ[[חלב]], וכשגדל יותר ניזון מ[[לחם]], ואחר כך מ[[בשר]]; וכך גם בתורה ייתכנו שינויים לפי מצב המקבלים (כפי שמצינו לפני מתן תורה, שעל [[אדם הראשון]] אסר הקב"ה לאכול בשר{{הערה|בראשית א, כט וברש"י.}}, ול[[נח]] התיר זאת{{הערה|בראשית ט, יג.}}){{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/c6-2.htm#1 העיקרים, מאמר שלישי, פרק יג] ואילך.}}. | |||
על המחלוקת הראשונה והשגתו מהמצוות שתיקנו חז"ל ענה הרמב"ם בעצמו{{הערה|הקדמה למשנה תורה בסוף מצוות לא תעשה}}: {{ציטוטון|כל אלו המצוות שנתחדשו חייבין אנו לקבלם ולשומרם, שנאמר "לא תסור מכל הדבר" ואינם תוספת על מצוות התורה. ועל מה הזהירה תורה "לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו" שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר ולומר שהקדוש ברוך הוא ציווהו במצוה זו להוסיפה למצוות התורה, או לחסר אחת מאלו השש מאות ושלוש עשרה מצוות. אבל אם הוסיפו בית דין עם נביא שיהיה באותו הזמן מצוה דרך תקנה, או דרך הוראה, או דרך גזירה אין זו תוספת. שהרי לא אמרו שהקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרות מגילה בעונתה, ואלו אמרו כן, היו מוסיפין על התורה. אלא כך אנו אומרים, שהנביאים עם בית דין תיקנו וציוו לקרות המגילה בעונתה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא ותשועות שעשה לנו, והיה קרוב לשווענו כדי לברכו ולהללו, וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטיחנו בתורה, "ומי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו"{{הערה|ראה דברים ד, ז-ח.}}. ועל דרך זו היא כל מצוה ומצוה שהיא מדברי סופרים, בין עשה ובין לא תעשה.}} | |||
ה[[אברבנאל]] | במחלוקתו השניה של העיקרים, הגן ה[[אברבנאל]] על שיטת הרמב"ם, והסביר שנצחיות התורה מוכרחת בגלל נתינתה מה' שהוא נצחי, ובנתינתה ידע ה' את צרכי המקבלים בכל הזמנים, ולכן כשם שחוקי הגוף ומזונותיו הטבעיים הם נצחיים, על אחת כמה וכמה שחוקי הנפש הם נצחיים{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34946&st=&pgnum=35 ראש אמנה, פרק י"ג].}}. | ||
==הטעם לנצחיות התורה== | |||
[[הרבי]] מסביר את דברי הרמב"ם לפי ההסבר הפנימי בנצחיות התורה{{הערה|1=כך מגדירו הרבי ב[https://drive.google.com/file/d/1NoJP0Vf053vQTM_OAcYWe0OSJJZGohOk/view לקוטי שיחות חלק ה' ע' 240].}}: מכיוון שב[[מתן תורה]] הכניס הקב"ה את [[עצמות ומהות|עצמו]] בתורה{{הערה|כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).}}, לכן לא ייתכן בה שינוי, כי כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=195&hilite= חלק י"ט ע' 182]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=48&hilite= חלק כ"ג ע' 33].}}. לפי זה מובן שאין התורה דומה לציוויים לאדם ולנח שלפני מתן תורה, שבהם לא היה החידוש שהקב"ה הכניס את עצמו בהם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.}}. ומובן גם מדוע מנה הרמב"ם את נצחיות התורה כעיקר בפני עצמו ולא כחלק מנבואת משה, כי נצחיותה היא בגלל מעלתה כתורת ה' שלמעלה מנבואה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.}}. | [[הרבי]] מסביר את דברי הרמב"ם לפי ההסבר הפנימי בנצחיות התורה{{הערה|1=כך מגדירו הרבי ב[https://drive.google.com/file/d/1NoJP0Vf053vQTM_OAcYWe0OSJJZGohOk/view לקוטי שיחות חלק ה' ע' 240].}}: מכיוון שב[[מתן תורה]] הכניס הקב"ה את [[עצמות ומהות|עצמו]] בתורה{{הערה|כמאמר חז"ל "אנכי - אנא נפשי כתבית יהבית" (שבת קה, א).}}, לכן לא ייתכן בה שינוי, כי כשם שהוא נצחי ולא שייך בו שינוי, כך התורה נצחית{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק ה' שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16066&st=&pgnum=195&hilite= חלק י"ט ע' 182]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=48&hilite= חלק כ"ג ע' 33].}}. לפי זה מובן שאין התורה דומה לציוויים לאדם ולנח שלפני מתן תורה, שבהם לא היה החידוש שהקב"ה הכניס את עצמו בהם{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ג שם, הערה 12. וכן הוא בראש אמנה שם.}}. ומובן גם מדוע מנה הרמב"ם את נצחיות התורה כעיקר בפני עצמו ולא כחלק מנבואת משה, כי נצחיותה היא בגלל מעלתה כתורת ה' שלמעלה מנבואה{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ט שם, הערה 47.}}. | ||
| שורה 39: | שורה 42: | ||
חלק מהפירושים לחלק מהשינויים העתידיים מסבירים שמדובר בשינוי רוחני, אך קיום ההלכה המעשי ישאר. כך לדוגמא בנוגע לאיסור אכילת חזיר, עליו אמרו חז"ל ש"[[עתיד חזיר להטהר]]", יש מפרשים שמדובר בשינוי רוחני בתוכנו של החזיר, אך החזיר הגשמי יישאר אסור{{הערה|ראה בערך [[עתיד חזיר להטהר#פרשנות]].}}. גם בנוגע ל[[שבט לוי|לויים]] של ימינו, שעליהם כתב [[האריז"ל]]{{הערה|בלקוטי תורה ושער הפסוקים ליחזקאל.}} שלעתיד יהיו כהנים, כותב הרבי ששינוי זה יתרחש ב[[נשמה|נשמותיהם]] של הלויים, שנשמות אלו יוולדו לעתיד למשפחות כהנים ויהיו כהנים, אך לא יהיה שינוי בהלכה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/20/310.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד, ע' 310].}}. גם בנוגע ל[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]], מבארת תורת החסידות שאינו ביטול כפשוטו חלילה, אלא שהאור האלוקי המתגלה במועדים לא יורגש ביחס לאור שיאיר לעתיד{{הערה|ראה בערך [[ביטול המועדים לעתיד לבוא#בחסידות]].}}. | חלק מהפירושים לחלק מהשינויים העתידיים מסבירים שמדובר בשינוי רוחני, אך קיום ההלכה המעשי ישאר. כך לדוגמא בנוגע לאיסור אכילת חזיר, עליו אמרו חז"ל ש"[[עתיד חזיר להטהר]]", יש מפרשים שמדובר בשינוי רוחני בתוכנו של החזיר, אך החזיר הגשמי יישאר אסור{{הערה|ראה בערך [[עתיד חזיר להטהר#פרשנות]].}}. גם בנוגע ל[[שבט לוי|לויים]] של ימינו, שעליהם כתב [[האריז"ל]]{{הערה|בלקוטי תורה ושער הפסוקים ליחזקאל.}} שלעתיד יהיו כהנים, כותב הרבי ששינוי זה יתרחש ב[[נשמה|נשמותיהם]] של הלויים, שנשמות אלו יוולדו לעתיד למשפחות כהנים ויהיו כהנים, אך לא יהיה שינוי בהלכה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/20/310.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד, ע' 310].}}. גם בנוגע ל[[ביטול המועדים לעתיד לבוא]], מבארת תורת החסידות שאינו ביטול כפשוטו חלילה, אלא שהאור האלוקי המתגלה במועדים לא יורגש ביחס לאור שיאיר לעתיד{{הערה|ראה בערך [[ביטול המועדים לעתיד לבוא#בחסידות]].}}. | ||
הרבי מתייחס לחלק מהשינויים הללו וקובע שהם ייעשו לאחר דיון ב[[בית הדין הגדול]], ובזכות העומק החדש שיתגלה [[תורה חדשה מאתי תצא|בתורה לעתיד]], יגיעו למסקנות הלכתיות חדשות בתורה, לפי כללי פסיקת ההלכה - ולכן אין בכך סתירה לנצחיות התורה. בהתאם לכך מסביר הרבי את ההיתר ל[[שחיטה|שחיטת]] [[שור הבר]] בסנפירי ה[[לויתן]] לקראת [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|ויקרא רבה יג, ג.}}, ואת השינוי לעתיד בפסיקת ההלכה כדעת [[בית שמאי]] במקום [[בית הלל]]{{הערה|כדברי האריז"ל - ראה מקדש מלך לזח"א יז, ב. הובא בלקוטי תורה קרח נד, ג.}}{{הערה|1=קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א סעיף ה ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=118 ספר השיחות ח"ב ע' 568]) ואילך.}}. | הרבי מתייחס לחלק מהשינויים הללו וקובע שהם ייעשו לאחר דיון ב[[בית הדין הגדול]], ובזכות העומק החדש שיתגלה [[תורה חדשה מאתי תצא|בתורה לעתיד]], יגיעו למסקנות הלכתיות חדשות בתורה, לפי כללי פסיקת ההלכה - ולכן אין בכך סתירה לנצחיות התורה. בהתאם לכך מסביר הרבי את ההיתר ל[[שחיטה|שחיטת]] [[סעודת שור הבר והלווייתן|שור הבר]] בסנפירי ה[[סעודת שור הבר והלווייתן|לויתן]] לקראת [[סעודת שור הבר והלוויתן]]{{הערה|ויקרא רבה יג, ג.}}, ואת השינוי לעתיד בפסיקת ההלכה כדעת [[בית שמאי]] במקום [[בית הלל]]{{הערה|כדברי האריז"ל - ראה מקדש מלך לזח"א יז, ב. הובא בלקוטי תורה קרח נד, ג.}}{{הערה|1=קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תנש"א סעיף ה ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16067&st=&pgnum=118 ספר השיחות ח"ב ע' 568]) ואילך.}}. | ||
===ביטול המצוות ונצחיות התורה=== | ===ביטול המצוות ונצחיות התורה=== | ||