שינויים

'''פרק ז ' - יחודא עילאה ותתאה'''

לאחר שהוסבר הייטב היטב מהו "יחוד ה" באופן כללי{{הערה|בפרקים א'-ו'.}}, מבאר פרק זה את שני אופני היחוד: עליון ותחתון{{הערה|שזהו עניינו המרכזי של [[שער היחוד והאמונה]], וראה לעיל ב"כותרת" של [[שער היחוד והאמונה - פרק א'|פרק א']].}}

 '''ההבדל בין יחוד עליון לתחתון''' - תלוי על מה מדברים:{{ש}}

:'''יחודא תתאה''' הוא, כשמדברים על הנבראים '''מצד הרגשתם'''. מאחר והמלכות{{הערה|דבר ה', שהיא מקורם.}} מסתיר מסתירה מפניהם את האור המהווה אותם הם מרגישים את עצמם למציאות.

:'''והמסקנהלמסקנה:''' מאחר והנבראים אינם מציאות נפרדת, מובן שבריאת העולם לא הוסיפה ולא שינתה מאומה חס ושלום בעצמותו של הקב"ה ואפילו לא בדעתו.

{{ש}}:'''סיום הפרק''' - הצמצום אינו כפשוטו.

{{ש}}{{ש}}ומתרץ [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|מסברא שכלית פשוטה, ומוכיח מכמה מקומות בזוהר.}} שביטול הנבראים '''כן''' שלם, כי מכיוון שהצמצום '''אינו''' כפשוטו גם בנבראים המוגבלים מאיר מקורם האין סופי. דהיינו:{{ש}}

{{ש}}'''ונמצא''', שעניין הצמצום שאינו כפשוטו מוסיף עומק בעניין היחוד: לא רק '''שמקור''' הנבראים מיוחד עם שם הוי', אלא הנבראים '''עצמם''' מיוחדים עם אור אין סוף שלפני הצמצום.