שינויים

לאחמ"כ שאל רבי נחמן את אדמו"ר הזקן האם נכונה השמועה שיש לו שמונים אלף חסידים. בתשובה לשאלה זו נמצאו גרסאות שונות{{הערה|מכתב ר' נחמן שטרנהרץ (נכד רבי נתן - תלמידו המובהק של רבי נחמן), מחנים, אבני"ה ברזל.}} אך תוכן של כולן שווה, שע"י שעל ידי החסידים ה[[מלמד תינוקות|מלמדים]] שמניחים בכליהם קופת צדקה למען אדמו"ר הזקן, ואוספים מהנערים אותם מלמדים ומהיהודים ביניהם סובבים כסף עבור אדמו"ר הזקן - מקשרים אותם בכך לרבי, ועושים אותם לחסידים שלו במובן מסוים.

באחת מן השנים אמר רבי נחמן לתלמידיו ב[[ראש השנה]] שאין ללמוד את כל ספרי הדרוש והמוסר, אלא אלו המיוסדים על פי דברי רז"ל בגמרא, מדרשים וספר הזוהר, והספרים שחוברו על פי דברי הבעל שם טוב שהם ספריו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]], וספר '''ליקוטי אמרים'''{{הערה|חיי מוהר"ן ב, ע' 38 (ירושלים תשכ"ה).}}. חוקרי החסידות דנו האם היתה כוונת רבי נחמן לספר ה[[תניא]] של אדמו"ר הזקן שנקרא על שם חלקו הראשון 'לקוטי אמרים', או לאחד מהספרים שליקטו את תורת [[המגיד ממזריץ']] ונערך ע"י על ידי תלמידיו הנושא גם הוא את השם 'ליקוטי אמרים'. בספר [[בית רבי]]{{הערה|ע' סו.}} מובא בשם אחד מהרבנים "נכדי רבינו"{{הערה|בדרך כלל מכונה בספר בשם זה הרב [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] ששימש כאדמו"ר בקאפוסט).}} בנוגע לדיון זה, שבנוגע לפועל רואים שספר התניא של אדמו"ר הזקן שגור על לשונותיהם של תלמידיו. עוד מובא שם בשמו בנוגע לדמותו של רבי נחמן, "שדרך הרב היה להעמיד עצמו בניסיונות . . אדם גדול מאוד גיבור מלחמה".