עלמא דאתכסיא – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות" |
||
| (6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עלמא דאתכסיא''' פירושו "העולם המכוסה". מבואר בתורת הקבלה וה[[חסידות]] שבעולם זה, ה[[נברא|נבראים]] שבו מיוחדים ודבוקים תמיד ב[[אלקות]] - מקור חיותם, ואין בהם שום צד פירוד כלל, כי חיותם הוא מ[[שם הוי']] בעצמו. | '''עלמא דאתכסיא''' פירושו "העולם המכוסה". מבואר בתורת הקבלה וה[[חסידות]] שבעולם זה, ה[[נברא|נבראים]] שבו מיוחדים ודבוקים תמיד ב[[אלקות]] - מקור חיותם, ואין בהם שום צד פירוד כלל, כי חיותם הוא מ[[שם הוי']] בעצמו. | ||
ב[[תורת החסידות]] ה[[משל]] לעלמא דאתכסיא הוא הים. כמו שבים - הברואים שבו מכוסים ובלועים במקור חיותם שהוא המים, ואינם מסוגלים לחיות ולהתקיים בלעדיהם, כך הנבראים של עלמא דאתכסיא הם מיוחדים ודבוקים במקורם. | |||
האותיות י"ה הראשונות מ[[שם הוי']] שייכות לעלמא דאתכסיא. ועל זה כתוב "אשרי הגבר תייסרנו י"ה" והמדובר הוא על טוב נסתר שמקורו נעלה מאוד מעלמא דאתכסיא, שבירידתו לעולם הגשמי הוא בא בצורת ייסורים. לעתיד לבוא יתגלה עלמא דאתכסיא ויתגלה כיצד הייסורים הם התגלות אלוקית עליונה{{הערה|תניא פרק כ"ו}}. | האותיות י"ה הראשונות מ[[שם הוי']] שייכות לעלמא דאתכסיא. ועל זה כתוב "אשרי הגבר תייסרנו י"ה" והמדובר הוא על טוב נסתר שמקורו נעלה מאוד מעלמא דאתכסיא, שבירידתו לעולם הגשמי הוא בא בצורת ייסורים. לעתיד לבוא יתגלה עלמא דאתכסיא ויתגלה כיצד הייסורים הם התגלות אלוקית עליונה{{הערה|תניא פרק כ"ו}}. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*[[עלמא דאתגליא]] | *[[עלמא דאתגליא]] | ||
{{קצרמר|חסידות}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||