חכים ולא בחכמה ידיעא – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "חסד " ב־"חסד " |
מ החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות" |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ב[[פתח אליהו]] נאמר כי "אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא". ומבואר כי חכמתו ובינתו של [[הקב"ה]] אינם בגדר של [[חכמה]] ו[[בינה]] של האדם. שכל [[חכמה]] של האדם באה בגדר השגה, וחכמתו של [[הקב"ה]] אינה בגדר השגה עד שנאמר עליה כי "לא בחכמה ידיעא". | ב[[פתח אליהו]] נאמר כי "אנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא, אנת הוא מבין ולא בבינה ידיעא". ומבואר כי חכמתו ובינתו של [[הקב"ה]] אינם בגדר של [[חכמה]] ו[[בינה]] של האדם. שכל [[חכמה]] של האדם באה בגדר השגה, וחכמתו של [[הקב"ה]] אינה בגדר השגה עד שנאמר עליה כי "לא בחכמה ידיעא". | ||
מבואר כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" הוא [[חכמה עילאה]] שהיא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]]. שעל דרגה זו נאמר לשון [[הרמב"ם]] כי "הוא המדע הוא היודע והוא הידוע". שחכמי ה[[קבלה]] הודו לרמב"ם בסוד התלבשות [[אור אין סוף]] ב[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של [[עולם האצילות]]. אך למעלה מהאצילות על זה נאמר "כולם בחכמה עשית", שאפילו [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית, | מבואר כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" הוא [[חכמה עילאה]] שהיא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]]. שעל דרגה זו נאמר לשון [[הרמב"ם]] כי "הוא המדע הוא היודע והוא הידוע". שחכמי ה[[קבלה]] הודו לרמב"ם בסוד התלבשות [[אור אין סוף]] ב[[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] של [[עולם האצילות]]. אך למעלה מהאצילות על זה נאמר "כולם בחכמה עשית", שאפילו [[חכמה עילאה]] נחשבת כעשיה גשמית, ש[[אין סוף ברוך הוא]] מרומם ומנושא רוממות אין קץ למעלה ממהות ובחינת [[חב"ד (ספירות)|חב"ד]] | ||
==השתלשלותו== | ==השתלשלותו== | ||
מובא כי אף כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" אינה בגדר של השגה, הרי שהיא מקור לחכמה המושגת. ולכן נקראת היא בשם "חכים", שהיא מקור החכמה, וממנה המשכת החכמה בעולמות [[בי"ע]]. שאף שאין ערוך לחכמה ד[[בריאה]] וכל שכן [[חכמה]] ד[[עשיה]] לחכמה זו, הרי היא מקור להם. | מובא כי אף כי דרגת "חכים ולא בחכמה ידיעא" אינה בגדר של השגה, הרי שהיא מקור לחכמה המושגת. ולכן נקראת היא בשם "חכים", שהיא מקור החכמה, וממנה המשכת החכמה בעולמות [[בי"ע]]. שאף שאין ערוך לחכמה ד[[בריאה]] וכל שכן [[חכמה]] ד[[עשיה]] לחכמה זו, הרי היא מקור להם. | ||
המשל המובא בחסידות לבאר את השתלשלות החכמה בעולמות [[בי"ע]] מן ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא בגדר "חכים ולא בחכמה ידיעא" היא מן תפוח גשמי. שבתפוח הגשמי יש בו מתיקות וחיך אוכל, וידוע כי "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ואף על פי כן פשיטא שבמזל שאינו מערך ומהות זה כלל, ואין בכח | המשל המובא בחסידות לבאר את השתלשלות החכמה בעולמות [[בי"ע]] מן ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]] שהיא בגדר "חכים ולא בחכמה ידיעא" היא מן [[תפוח]] גשמי. שבתפוח הגשמי יש בו מתיקות וחיך אוכל, וידוע כי "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ואף על פי כן פשיטא שבמזל שאינו מערך ומהות זה כלל, ואין בכח ה[[צומח]] אשר בארץ טעם ומתיקות. אלא מבואר הענין שמתיקו נמשך מ[[חסד]] ומרירו מ[[גבורה]], והם עניינים רוחניים, אלא שבהשתלשלות וסדר ירידת המדרגות נתגשמו עד שנמשך מבחינת [[ספירת החסד|חסד]] מתיקות. ואם היות שאין ערוך למתיקות של התפוח הגשמי הרי הוא ממזגו ותכונתו. וכמו שניתן לראות שיש כמה מיני תענוג ועריבות ברוחניות כמו תענוג של דבר חכמה, ותענוג של ניגון. | ||
וכך הוא הענין גם ב[[חכמה]] שיש בה גבוה מעל גבוה. שאף שאין [[חכמה]] דבריאה לא מערך ולא מהות החכמה הנגלית ב[[עשיה]], מכל מקום הוא מקור ושורש להיות ממנה התהוות בחינת [[חכמה]] דעשיה הנגלית. וכך היא [[חכמה]] דאצילות, שאף שהיא בחינת "חכים ולא בחכמה ידיעה" מכל מקום היא בחינת מקור דמקור. (ראה [[תורה אור]] פרשת וירא, ד"ה "פתח אליהו"). | וכך הוא הענין גם ב[[חכמה]] שיש בה גבוה מעל גבוה. שאף שאין [[חכמה]] דבריאה לא מערך ולא מהות החכמה הנגלית ב[[עשיה]], מכל מקום הוא מקור ושורש להיות ממנה התהוות בחינת [[חכמה]] דעשיה הנגלית. וכך היא [[חכמה]] דאצילות, שאף שהיא בחינת "חכים ולא בחכמה ידיעה" מכל מקום היא בחינת מקור דמקור. (ראה [[תורה אור]] פרשת וירא, ד"ה "פתח אליהו"). | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:ספירת החכמה]] | [[קטגוריה:ספירת החכמה]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:פתח אליהו]] | [[קטגוריה:פתח אליהו]] | ||