26,977
עריכות
שינויים
מ
{{הדגשה|====מכבי}}====
החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות"
'''ברוך''' - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך.
'''כבוד הוי'''' - {{הדגשה|פי' כבוד ה' היינו בחינת [[ממלא כל עלמין]] כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחינת מדת מלכותו ית' יתברך שנקר א גם כן [[חכמה]] תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת [[חכמה]] עילאה (<small>כבוד עילאה - ל"ב נתיבות החכמה</small>) שהיא הנק' הנקראת כבוד עילאה; ובה הוא השראת [[אור אין סוף]] ב"ה ברוך הוא ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך}}{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' א.}}.
'''ממקומו''' - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. כ"ק [[אדמו"ר הזקן]] כותב ש"ממקומו, פי' פירוש ממקור חוצבו בעצמות".
{{ערך מורחב|ערך=[[כבוד]].}}
==שירת האופנים==
האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"סהאין סוף, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש).
הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו בחינת הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו יתברך, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים וגו', שמתבטלין במציאות על ידי השרש שלהם".
===פעולתה===
מבאר ה[[אדמו"ר הזקן]]:ש{{הדגשה|הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ במחשבה ורצון הפשוט הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות בה[[עצמות ומהות|עצמות]] [[אור אין סוף]] ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי ב[[מחשבה]] זו כו'.. ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחינת גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות}}{{הערה|ד"ה ואולם חי אני תקס"ט.}}. כלומר, שפעולת האמירה היא גילוי והמשכת כללות הרצון בעולמות.
וממשיך: ש"מה שה[[מלאכים]] מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמ"ש כמו שכתוב ואתה קדוש יושב. פי'פירוש, בחינת ישיבה - השפלה, שמשפיל את עצמו בחינת קדוש להיות יושב ונמשך למטה על ידי תהלות ישראל דוקא". והוא על ידי פרסה דוקא, והאור בוקע אותה{{הערה|לקוטי תורה צו דף ט, עמ' ב.}}.
ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב.
אומר הצמח צדק: ש"כדי להיות ברוך כבוד ה' ממקומו, הוא על ידי את כל הארץ (דהיינו העלאת [[אותיות]] שבירת הכלים שבארץ, שעל ידי זה וימלא כבוד הנ"ל), ועי"ז ועל ידי זה סר צלם (של החיצונים כי בהתברר מהם האותיות שנפלו בשבה"כ הרי סר צלם וכו'..)"{{הערה|ד"ה ואולם חי אני בדרך מצותיך.}}. כלומר, שבכדי שיוכל להתפשט הכבוד, צריך להעלאת האותיות על ידי דיבורים בעניני קדושה, ובפרט אמירת שירה זו.
השם '''מכב"י''' הוא יוצא מהר"ת של הפסוק "מי כמוכה באלים ה'", וגם של הפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו".
אלים הוא כמו שם אלקים, ובשם אלקים ישנם מאה ועשרים צירופים של השם. ומי כמוכה באלים ה', הוא יחודם של השמות הוי' ואלקים. כלומר, שממשיכים את האור אין סוף גם במדריגות הכי תחתונות של מלכות, כי כל צירוף הוא ענין של ירידה, וק"כ צירופים הוא ירידה על לדרגות התחתונות שבמלכות, וגם בהן מתאחד שם הוי'.
וזהו גם כן הענין של "ברוך כבוד ה' ממקומו", שכבוד ה' זוהי בחינת מלכותו יתברך, וממקומו הוא השורש העצמי של החיות, דהיינו [[עצמות ומהות|עצמות]] אין סוף ב"ה. וזה נמשך - ברוך - למטה.
==ראה ראו גם==
*[[מים תחתונים]]
*[[אופנים]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:עבודת המלאכים]]
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]][[קטגוריה:תורת החסידות]]