העלאת מיין נוקבין: הבדלים בין גרסאות בדף

'''מים נוקבין''' הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מים נוקבין ישנה המשכה של בחינת [[מים דכורין]].

הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמור הצמח צדק{{הערה|מאמרי אדמו"ר הצמח צדק לרוקע הארץ (תקס"ב}},  

אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, וא"כ צריך לזה העלאת מ"ן שעי"ז יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו למט) ואינו מאיר אלא ע"י אחיזתו בכלים הן הפתילה והעצים, אבל מיד כשיכלו מסתלק למעלה ואינו מאיר למטה כלל{הערה|כמו שכתוב כי ה' אלקיך אש אוכלה}}, כמ"כ על דרך משל האור המאיר ובא מעצמותו ית' חפצו ותשוקתו להסתלק למעלה וליכלל במקורו הוא מהותו ו[[עצמות]]ו ית', על כן הדבר תלוי באתערותא דלתתא שיעוררו להיות המשכת האור והזיו מלמעלה למטה בתוך הכלים והעולמות.

מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, ומה ביכולת אדם בעל גבול לעורר למעלה דבר שהוא בלתי גבולי?

מתרץ אדמו"ר הצ"צ, כי ענין העלאת המ"ן הוא ענין "אהבה דבכל מאדך", אהבה זו ענינה הוא האהבה הגדולה והרבה שאינה נגבלת בכלי הלב, דהיינו שאין הלב יכול להכיל בתוכו אהבה זו כי רבה היא, ובחינת האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כ"כ ונגע ללבו מאד ולעצמיות נפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן יצעוק פתאום צעקה גדולה כמי שצועק בשנתוודע לו ענין הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית.  

[[קטגוריה:נפש]]