מעלי קבצים, highauser
8,609
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
החל מתפילות אלו מתחילים לומר את [[עשרת ימי תשובה#שינויים בתפילה|ההוספות המיוחדות לתפילות עשרת ימי תשובה]]: "זכרנו לחיים", "מי כמוך", "המלך הקדוש", "וכתוב", "ובספר חיים", "עושה השלום". כמו כן בראש השנה וביום הכיפורים מאריכים בברכת "המלך הקדוש" ומוסיפים קטעי תפילה: "לדור ודור המליכו", "ובכן יתקדש שמך" ועוד{{הערה|1=הוספה זו נתבארה בזוהר ובחסידות (ראה ספר המאמרים תרל"ד, עמ' שיב שטז. וראה גם אור התורה דברים עמ' א'תמד ואילך).}}.
המנהג הוא שלא כופלים "לעילא" בקדיש בראש השנה ובעשרת ימי תשובה (מלבד הקדיש שב[[תפילת נעילה]]), ואומרים: "לעילא מן כל"{{הערה|[[ספר המנהגים]].שם=מנהגים}}. זאת למרות שאדמו"ר הזקן פסק כך ב[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]]{{הערה|אורח חיים סימן תקפב, טז.}}, כיון שחזר בו ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|[[שער הכולל]] ד, ט.}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}.
בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא היתה דומה שנה לחברתה, הן ב[[תפילת ערבית]] והן בשאר התפילות. בשנת [[תשנ"ב]], נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני.
==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה==
הוראת רבותינו נשיאינו ש[[שליח ציבור]], ובפרט בימים הנוראים, יעבור תחילה על התפילות, לדעת לכל הפחות את פירוש המלות. הדבר מודגש במיוחד בפיוטים, ובפרט המיוסדים על מאמרי [[חז"ל]] שב[[מדרשים]]. עליו לחזור על כך מידי שנה אף אם נהג כך בשנה הקודמת{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, עמ' תעז. חלק ו, עמ' שכד חלק ז. עמ' שסג. חלק יא, עמ' טז.}}.
==תפילת ערבית==
===תהלים לפני תפילת ערבית===
קודם [[תפילת מעריב]] אומרים תהלים{{הערה|שם=מנהגים|ספר המנהגים}}.
===חשיבות התפילה והאריכות בה===
רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}.
===לדוד מזמור===
לפני קדיש "תתקבל", נוהגים לומר את המזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" {{הערה|ספר המנהגיםשם=מנהגים}}.
[[אדמו"ר הרש"ב]] אמר, שיש לומר את המזמור בכוונה עצומה, ובכך ישנו הכלי להמשכת גשמיות לכל השנה כולה{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תרפ"ז]], עמ' 112. [[לשמע אזן]], עמ' 145.}}.
בחזרת הש"ץ אומרים מספר פיוטים. הבולט שבהם הוא [[ונתנה תוקף]] הנאמר לפני [[קדושה]].
בחזרת הש"ץ נוהגים לערוך [[כריעה]] על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים". אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים{{הערה|ספר המנהגים.שם=מנהגים}}. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת{{הערה|מחזור}}. נפילת "כורעים" אינה על היד כב[[נפילת אפים]], אלא ה[[ראש]] נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן{{הערה|מנהג הרבי.}}. בעת [[השתחוואה|ההשתחוואות]] היה אדמו"ר הרש"ב כורע ומשתרע מלא קומתו על הרצפה (העשויה מקרשים), ראשו הקדוש היה נוגע ברצפה, עד שלפעמים היה ניכר אבק על המצח{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30., וכן מסר הרב רפאל הכהן}}. אמרו, כי בעת ההשתחוואה היה נשען על ארבעה בהונות הידים והרגלים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30.}}.
==תפילת מנחה==