פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 1,648 בתים ,  00:09, 15 בספטמבר 2020
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
כאשר אדם נפטר, מגיע [[מלאך המות]] לקברו, מכהו ושואלו לשמו. ובאם איננו יודע, מכניסים בנפטר את נשמתו שוב ומעמידים לדין, ומחייבים אותו{{הערה|רבי אלעזר בפ"ב דמסכת חיבוט הקבר (נדפס בספר ראשית חכמה בסוף פ' יב).}}.
[[רבי יהושע בן לוי ]] תיאר את מהלך הדברים כך:
מלאך המות מגיע כשחציו אש ושרשאות ושרשראות [[ברזל ]] בידיו, בהכאה הראשונה מתפרקים איברי המת, ובהכאה השניה גם עצמותיו. ו[[מלאך|מלאכי השרת]] מלקטים את העצמות ה[[עצמות (איברי האדם)|עצמות]] ומעמידים אותו שוב, ומכהו פעם שלישית. ודנים אותו ביום הראשון והשני, ובשלישי מכים אותו בעיניו מכיון שלא ראה, באזניו כיון שלא שמע, בשפתיו כיון שדיבר דברי תפלות, בלשונו כיון שהעיד עדות שקר וברגליו כיון שהקדים לרוץ לדבר עבירה.
==סיבת העונש==
ה[[אדמו"ר הזקן]] כותב{{הערה|לקוטי אומרים אמרים פרק ח.}}: שסיבת חיבוט הקבר היא בכדי לנקות ולטהר את ה[[גוף]] מהנאות העולם הזה ותענוגיו שנתענג וקיבל מטומאת ה[[קליפת נוגה]] ו[[שדין יהודאין]]. ורק רק מי שלא נהנה מהעולם הזה כמו רבינו הקדוש, לא עובר דין זה.
==עצות להיפטר מהעונש==
{{ציטוט|תוכן=
אבל אמרו, הדר בארץ ישראל ומת ב[[ערב שבת]] אינו רואה דין הקבר, ומה יעשה וינצל מדין הקבר, יהיה אוהב צדקות ואוהב תוכחות ואוהב גמילות חסדים ומכניס אורחים לתוך ביתו, ויתפלל תפלתו תפילתו בכוונה, אפילו מת בחוצה לארץ אינו רואה, שנאמר (יונה ב, ב), ויאמר קראתי מצרה לי וגו'.|מקור=מסכת חיבוט הקבר פ' ג.|מרכאות=כן}}
{{ציטוט| תוכן=
:השיעור להפטר מ'''חיבוט הקבר''' הוא, שחלק שישי מהמעת לעת יאומריאמר [[אותיות]] התורה, [[תהיליםתהלים]] וכו'.::לזכות לזיכוך הנפש להפטר מכף מ[[כף הקלע ]] הוא על ידי חזרה כל היום כמה שיש ביכולתו, [[משניות ]] [[תניא]] [[תהיליםתהלים]] בע"פבעל פה|מקור=[[היום יום ]] ז' טבת|מרכאות=כן}}{{ציטוט| תוכן=אדם צריך להרבות באמירת אותיות (לאמור [[תהלים]], לחזור [[משניות]]) מתי והיכן שהוא יכול, בכדי לחזק את קיום העולם, בכדי להציל עצמו מ'''חיבוט הקבר''' ו[[כף הקלע]] ולזכות לכל הגילויים הגבוהים ביותר|מקור=[[היום יום]] ה' שבט|מרכאות=כן}}
העולים לקבר המת, כדי להתפלל לעילוי נשמתו, קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר, או תפילות המתחילות באות הראשונה של שמו, כסגולה נגד חיבוט הקבר.
כמו כן בסיום שמו"ע קודם יהיו לרצון בספרים מובא בספרים , וכן הוא [[מנהג חב"ד]] , לומר בסיום [[שמונה עשרה]] קודם 'יהיו לרצון' פסוק שמתחיל ומסתיים באות הראשונה והאחרונה של שמו, כך לא ישכח את שמו כאשר ישאלו [[מלאך]] המות. בנוסף לכך אצל חסידי חב"ד אומרים גם את שמו של ה[[רבי]] כיון שרוצים להזכיר ששייכים אליו{{הערה|ראה בספר [[שהרבי יחייך]] ע' 113.}}.
בנוסף לכך אצל חסידי ==ד' אמות בחברון==[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד אומרים גם את שמו של הלקנות נחלה ב[[רביחברון]] כיון שרוצים להזכיר גם ששייכים אליווהבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ'''חיבוט הקבר'''.הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב שמעון מנשה חייקין בשנת תרמ"ח:{{הערהציטוט|ראה תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב האדמו"ר האמצעי נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד היישוב של אנ"ש בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל בית הכנסת אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[שהרבי יחייך]] עעמק המלך בהקדמתו פ' 113.עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו|מרכאות=כן}}.
{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מושגים כללייםעונש]]