שינויים

{{בעבודה מתמשכת}}ה'''שינה בסוכה''' היא חובה על כל יהודי כחלק ממצוות הישיבה פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]] , שבה נצטוו מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]] ובפרטים מסוימים אף חמורה יותר מאשר אכילה בסוכה. בדברי בגדר חיוב השינה נחלקו הפוסקים נמצא כמה דיונים ושיטות ביחס החיוב השינה : יש הסבורים שאין מצוה עצמית לישון בסוכה, אלא שאסור לישון מחוץ לסוכה; ויש הסבורים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה ביחס לחיוב נוצרת ותלויה על ידי האכילה).

אם בפרטים מסויימים חמורה חיוב השינה בסוכה מחיוב האכילה. יחד עם זאת ישנם , קהילות המקילים בה ובתוכם חסידי חב"ד שאינם ישנים בסוכה ברבות עוד מימי ה[[חג הסוכותראשונים]]הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים לקולה להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה"; ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה.  חסידי חב"ד נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוהגים בזאת על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]] שתמה: "כיצד אפשר , שקדושת הסוכה אינה מאפשרת לישון בסוכה אשר בה יש בתוכה. [[הרבי]] ב[[מקיפים דבינהשיחות]]". יו ביאר כמה פרטים בפתגמו זו מבטא של האדמו"ר אשר קדושת הסוכה וכבודו אינם מאפשרים לישן בתוכה. פתגם זה התבאר האריכות על ידי הרבי וכיצד נוהגים חסידי חב"ד כהיום שלא לישן אף אלו האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את האור המקיף ששורה בוהקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה.

כתוב את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}}ודרשו על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה.{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י ]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}} . מכאן אמרו חכמים במשנה:{{הערה|שם=כח}} : "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'{{הערה|סוכה כ, ב.}} '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, א.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין אכילת עראי חוץ לסוכה ואין ישנים שינת עראי חוץ לסוכה". הטעם לכך הוא שבעוד שאכילת ארעי אינה מובילה לאכילת קבע, הרי שבשנת ארעי חוששים 'שמא ירדם'. וכן ישנם בגמרא שם תיאורים מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה{{הבהרה}}.

חלק מחיוב זה הוא חיוב השינה בסוכה המוזכרת במשנה במסכת סוכה פרק ב'וכך פסק גם [[הרמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה כו, בו.}} : "אוכלין ושותין '''"הישן תחת המיטה בסוכה לא יצא ידי חובתו"וישנים''' יתירה מכך גזרו חכמים{{הערה|סוכה כו, אבסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה.}} והחמירו בשינה יותר מאכילה "תנו רבנן אוכלין ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה ואין ישנים אפילו שינת עראי חוץ לסוכה" משום שחששו 'שמא ירדם' מתוך שינתו הארעית. וכן ישנם שם בגמרא תיאור מכמה מהתנאים שהתייחסו לפרטים ואופנים באופן שנתם בסוכה.

וכך פסק גם הרמב"ם בספרו:{{הערה|הלכות סוכה ועל יסוד מקורות אלו, ו.}} "אוכלין ושותין '''וישנים''' בסוכה כל שבעה בין ביום ובין בלילה. ואסור לאכול סעודה חוץ לסוכה כל שבעה אלא אם אכל אכילת עראי כביצה או פחות או יתר מעט. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי".וכך פסקו כך גם הטור, השולחן ערוך,{{הערה|סימן תרל"ט סעיף ב.}} , הרמ"א,{{הערה|שם בהגהה על סעיף א.}} ואדמו, ו[[אדמו"ר הזקן.]]{{הערה|בשולחנו [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] סימן תרלט תרל"ט סעיפים ד, ז-ח.}}.

את חובת הדיור של האדם בסוכה במשך ימי החג הגדירו חז"ל במילים "תשבו כעין תדורו" כלומר, אופן הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילה, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה בסוכה: הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{להשליםהערה|*1=על [[הרמב"ם]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&st=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשונותיהם של חז"ל בגמרא{{הערה|שם=כח}} וה[[רמב"ם]] בספרו{{הערה|הלכות סוכה ו, ה.}} בכתיבתם את חיובי האדם בסוכה: "כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה... שנאמר: בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות המגורים בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות)חיוב גם עראי, לא אומרים ברכהלעומת זאת השינה בסוכה אינה מצוה חיובית אלא מצוה שלילית; כלומר שדין הוא על השינה, כי אם האדם יושן במשך ימי חג הסוכות, אסור לו לישון מחוץ לסוכה, ועוד פרטי דינים. א)ואבל אין מצווה כלל מצוה חיובית לישון בסוכה בדווקא, ונמצא שהשינה אינה חלק ממצוות הדירה בסוכה, ולכן רק בהלכה שלאחריה כותב הרמב"ם: "אוכלין ושותין וישנים בסוכה".  ולסברתם איסור השינה מחוץ לסוכה אינו משום שהוא חלק מהמצווה (האקטיבית), אלא שבשינתו מחוץ לסוכה מראה האדם שאין דירתו בסוכה, ולכן ישנו איסור לישן מחוץ לישון חוץ לסוכה - רוגצ. כשיטה זו אפשר לדייק גם בדברי רבי [[יוסף קארו]] 'מחבר'בי ברמבה[[שולחן ערוך]], שציטט את לשון [[הרמב"ם שו]] "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה{{הערה|כיצד מצות ישיבת סוכה - שיהיה אוכל ושותה... רק לאחר מכן הוסיף הרמ"א תיבות "וישן ומטייל"ע ועוד, ראה בקטע הבא. (הראיה מעירוב) ב)יש מצווה }}, ורק בסעיף לאחריו מוסיף כי ישנו חיוב גם לישן בסוכה - . סברה זו משמשת גם להסברת ההלכה שאין אומרים ברכה על השינה והיא משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווה. אולם ישנם ראשונים{{הערה|רש"יהמובא להלן ובדף ז, רמא ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל 'אחד' ועוד ג)וביאור הרבי שהוא .}} החולקים על הנחה זו, וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מהמצווה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא מצווה פרטית יצא'.}}: "ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו, שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה..'וישן'..כל שבעת ימים" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינה. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק מהכלל של תשבו כעין תדורוממצוות הישיבה בסוכה. וכן הוא דעת הטור{{הערה|סימן תרל"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמ"א על לשון הגמרא. (לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] שלו{{הערה|שם=לט, ד|סימן תרל"ט סעיף ד)ההבדל בין השיטות בקשר לברכה .}}. ולשיטתם אי הברכה על שינה מצוות השינה היא משום שהם טפלים ל'עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יג.}}.

את חובת הדיור של האדם הרבי בלקוטי שיחות{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך.}} מבאר שגם לשיטה כי השינה היא חלק מהמצווה היא אינה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה במשך ימי החג הגדירו חזכלשון האדמו"ל במילים ר הזקן{{הערה|שם=לט, ד}}: "תשבו כעין תדורוכללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתו וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו" כלומר, אופן . ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה צריכה להיות בהתאם ומעין קביעות הדירה של האדם. ובפרטי הגדרה זו נאמרו כמה פרטים: אכילההיא באכילה דווקא שעליה מברכים, שתיה, טיול ושינה ונחלקו הפוסקים מהי בדיוק ההגדרה של חיוב השינה כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה:.

הרב [[יוסף רוזין]] בספרו צפנת פענח{{הערה|1=על הרמב"ם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20216&stמנהג אי השינה, וטעמו=&pgnum=64 הלכות סוכה פרק ו הלכה ב].}} מדייק מלשון חז"ל בגמרא{{הערה|סוכה כחלמרות ההלכה הפשוטה, ב.}} ולשון ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות סוכה ומצינו לאורך כל הדורות, ה.}} בכתיבתו את חיובי האדם בישיבת סוכה: "כיצד היא מצות הישיבה זמנים מקומות וקהילות שלא נהגו לישון בסוכה שיהיה '''אוכל ושותה ודר''' בסוכה ... שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים" כי מוכח מכך, שמצוות ישיבה בסוכה 'מחייבת' אכילה ושתיה וכו' (דירה בסוכה משמעותה לאכול ולשתות) לעומת זאת השינה בסוכה אף שאסורה מחוץ לסוכה כמו שכותב בהלכה שלאחריה{{הערה|"אוכלין ושותין וישנים בסוכה".}} היא אינה חלק מהמצווה אלא שבשינה מחוץ לסוכה האדם מראה כביכול שהוא דר מחוץ לסוכה, ומכיון שכך עליו לישון בסוכה כדי למנוע עובדה זאת. כשיטה זו סובר גם ה'מחבר' בשולחן ערוך שציטט את לשון הרמב"ם "כיצד מצות ישיבת סוכה" ולא הזכיר בה מצוות שינה ורק בסעיף לאחריו כותב שישנו חיוב לישן בסוכהלהלן פירוט היסטורי של מנהג זה.

וזה גם הסיבה שאין אומרים ברכה על השינה לשיטה זו===בזמן בית המקדש===כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם ל[[קרבן תמיד|תמיד של בין הערבים]], משום שהשינה בסוכה כלל אינה מצווהמכאן ואילך לשמחת בית השואבה.{{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}

אולם ישנם ראשוניםוכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|רש"י המובא להלן ובדף ז, א ד"ה מאי לאו, בעירובין מד, א (וזה לשונו1= [http:'כדי שיאכל וישתה וישן' - עיקר מצותה של סוכה בג' דברים הללו//www.hebrewbooks.org/pdfpager.) ותוספות סוכה מה, ב דיבור המתחיל aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'אחדצריך להקדים' ועודבסופו.}} החולקים שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על הנחה זו וסוברים שחיוב השינה הוא חלק מחובת המצווה של דירה כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה כאכילה ושתיה. וכלשון רש"י:היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|סוכה כ, ב דיבור המתחיל 'לא יצא'.}}"ועיקר ישיבת הסוכה אכילה שתיה ושינה".וכשיטה זו פסק הרמ"א בהגהתו שהוסיף על דברי המחבר בסעיף א "כיצד מצוות הסוכה שיהיה1=[http://www.hebrewbooks.'וישן'org/pdfpager..כל שבעת ימיםaspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש" שהוספה זו הינה מיותרת כאמור לעיל שאף המחבר כותב בסעיף שלאחריו את חיוב השינהל]. אלא שהדגשת הרמ"א היא להדגיש שהיא חלק ממצוות הישיבה בסוכה}}). וכן הוא דעת הטורבסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|סימן תרלראה לקוטי שיחות חלק כ"ט - שהוסיף 'וישן' כהרמעמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א על לשון הגמרא.(לקוטי שיחות שם)}} וכן דעת ה[[אדמו"ר הזקן]] בשולחנו.על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|שם=לטכדברי רבא (סוכה כו,ד|סימן תרלא) "אין קבע לשינה"ט סעיף ד.}} ואכן בטעם אי הברכה הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה כתבו שהסיבה לזה היא שהם טפלים ל'אינה עיקר' המצווה שהיא האכילה ונפטרים בברכה שעליה.המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|שולחן ערוך אדהלקוטי שיחות חלק כ"ז ט שם סעיף יב מתוספות ברכות יא, .(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב ד"ה שכבר ורא"ש ברכות פרק א' סימן יגשלימות' קיום מצוות סוכה).}}.

הרבי בלקוטי שיחות===זמן הראשונים===למרות החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג זה מעידים הראשונים, וכלשון המאירי "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מיטות שלנו בסוכה ולשכב שם...אלא שאבותינו ורבותינו היו נוהגים בלילות הראשונים ובימים הראשונים ישנים שם קמעא בבגדים דרך חיבוב מצווה...{{הערה|חלק כט עמוד 214 ואילך1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40777&st=&pgnum=60 סוכה דף כו, א].}} מבאר שגם לשיטה זו שהשינה חלק מהמצווה אין זה מצווה פרטית. כלומר, אין במצוות ישיבה בסוכה חיוב לאכול וחיוב לישון אלא חיוב כללי ליישב בסוכה כלשון האדמו"ר הזקן:וכן כתבו המרדכי{{הערה|שם=לט,דמסכת סוכה הלכה תשמא.}}ורבינו מנוח{{הערה|על [[הרמב"כללו של דבר לעולם ידמה עליו סוכתו כאלו היא ביתולז וכל דבר שלא היה עושה חוץ לביתו לא יעשה חוץ לסוכתו"ם]] פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו. (ומכיוון שעיקר ישיבת האדם מתבטאת באכילתו לכן עיקר הישיבה בסוכה היא באכילה דווקא שעליה מברכים, כמו כן בנוגע לאדם הפטור על פי תורה משינה בסוכה שלא חסר לו בקיום מצוות ישיבה בסוכה)}}.

==המנהג בפועל וטעמו=מזמן פוסקי השולחן ערוך===מנהג זה הביאו גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, [[הטורי זהב]] ועוד, כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות רבים באירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים{{להשליםהערה|א)המנהג שאין ישנים והתפשטותו (ונמצא בזמן הבית שלא ישנו והדיון בזה - תשבץ וגליוני הש"ס). ב)התייחסות הפוסקים וביאורם ג)ביאורו של האדהא"מ (ביאורו ביחס 1=[http://www. לדורות לפנ"ז 2hebrewbooks. לרבייםorg/pdfpager. 3.לחסידים שמרגשים את האור 4. לחסידים שאינם מרגישים את האור. 5.ביאורו של הרבי על 'כבוד' הסוכה. ד)לפי כ-ל הביאורים מדוע לא התייחסו לכך בגמראaspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}}כבר בזמן בית המקדש מצאנו שנהגו המשתתפים בשמחת בית השואבה שלא . אולם ב[[ארץ ישראל]] נהגו לישן בסוכה.{{מקורהערה|הרחבה בדברי הגמרא וכו'}} בקשר לזה ביארו האחרונים{{מקור}} שהיו אנוסים משום שלא היה להם סוכה1=[http://www.{{הבהרה|תוס' הסברה מדוע לא היה}} אולם יש שהקשו{{מקור|גליוני הש"ס למהרי ענגיל(?)}} על ביאור זה שהרי היה להם סוכות חוץ להר הבית{{מקור}}{{הבהרה|למה לא תוך?ולא בעזרה?}} ובהפסק מועט יכלו להגיע אליו? הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום שהעוסק במצווה פטור מין המצווהhebrewbooks.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שםorg/pdfpager.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה)ח].}} (והקפידו לאכול בסוכה אולם על שינה בסוכה לא הקפידו).

על אף החיוב לישן בסוכה, בפועל נהגו בכמה קהילות ובמנהגי ישראל שנהגו להקל ולא לישן בסוכה. על מנהג במנהג זה מעידים הראשונים המאירי{{הערה|סוכה דף מו.}} המרדכי{{הערה|מסכת סוכה הלכה תשמא.}} ורבינו מנוח{{הערה|על הרמב"ם פרק ו מהלכות סוכה הלכה ו.}} ועוד. והביאו מנהג זה גדולי הפוסקים הרמ"א, הלבוש, המגן אברהם, הט"ז ועוד כי המנהג להקל ולא לישון בסוכה. מנהג זה התפשט בארצות אירופה ואף במדינות בצפון אפריקה ובמצרים.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34122&st=&pgnum=104 נהר מצרים הלכות סוכה ג].}} אמנם בארץ ישראל בשינה נהגו לישן בסוכה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9155&st=&pgnum=292 שער המפקד הלכות סוכה ח].}} כמו כן מנהג גם נשיאי חב"ד (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}){{הערה|ספר השיחות תש"ה עמוד 35 (אדמו"ר מוהרש"ב) לקוטי שיחות חלק כט עמוד 211 (אדמו"ר הריי"צ) ועוד.}} (החל מאדמו"ר האמצעי{{הערה|שם=אדה"ז}}) והחסידים שאין ישנים בסוכה.{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=316&hilite= אוצר מנהגי חב"ד עמוד שא].}} . וכן הוא גם מנהג בעלזא.{{הערה|ראה נטעי גבריאל הלכות [[ראש השנה ]] פרק טז ט"ז הערה טז ט"ז בשם הרה[[מרדכי רוקח|האדמו"ק מבולגרייאר מבולגרייה]]. (אמנם בשל דעתם של כמה מזקני חסידי [[בעלז ]] כי הסיבה העיקרית היתה בשל הקור, נהוג כיום בחסידות [[בעלז ]] לישון בסוכה. אך יש הסוברים כי היו טעמים נוספים וראה בספר צנצנת המן. יש מעידים כי כשרבי [[אהרן רוקח מבעלז]] שכן ב[[ירושלים]] הזהיר את הבחורים שלא ישנו בסוכה.(מעדותו של הרב [[בן ציון גרוסמן]] ששהה בקהילת [[פינסק קרלין]] באותם הימים מקום שהייתם של הבחורים.) יש לציין; גם כי בלוח "דבר בעתו" היוצא לאור על ידי מערכת בעלזא צוין החל מיציאתו לאור בשנת תשמ"ב{{מקור}} עדות לכך שהרהכי "ק מבעלזא הזהיר את הבחורים בירושלים שלא ישנו נהוג לא לישן בסוכה"ובפרט" בחוץ לארץ מפני הקור", אולם משום מה בשנת תשנ"א שונה הנוסח..}}.

יש לציין שרובם ככולם של הפוסקים המביאים בדבריהם את המנהג אינם מתרעמים עליו , אלא אדרבה מנסים בכמה אופנים ליישבו ולהתאימו על פי פסק ההלכה. אף שיש מהם{{הערה|רמ"א שם ועוד.}} שהוסיפו שהמדקדק במצוות ראוי לו להחמיר ולישן בסוכה . ועל פי דבריהם כתבו הפוסקים שלאחריהם שכשאינו מצטער חייב מין הדין לישן בסוכה ואין לכך שום הקלה.{{הערה|1=משנה ברורה על הרמ"א שם, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7949&st=&pgnum=225 נימוקי אורח חיים] על סעיף זה (באריכות ובחריפות).}}.

יש מהראשונים שכתבו שטעם הפטור הוא משום חולה או מצטער, שמפני הצינה קשה ומסוכן לישן בסוכה.{{הערה|מרדכי, "מפני סכנת הצינה שהיא מצויה בלילות ובמחוזות האלו וכן שהם עלולים בגשמים הרבה... והרי אנו כמורשים מעיקרא" - חידושי המאירי ורבנו מנוח.}} . אמנם הרמ"א בדרכי משה מקשה על ביאורם משום שרואים שמנהג זה נהוג אף במקומות שאינם קרים. כן הקשה שלכאורה מוטלת על האדם החובה להביא עמו לסוכה כרים וכסתות להתחמם בהם. (אמנם על יסוד ביאור זה כתבו אף המחמירים שכאשר האדם אין ביכולתו להכניס לסוכה כרים וכסתות הרי הוא פטור מהמצווה). ;איש ואשתוהרמ"א מציע ביאור אחר לקולא, משום שחיוב הבעל בסוכה הוא "איש ואשתו", משום שנאמר "תשבו" ודרשו חז"ל "כעין תדורו", מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה, ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]], הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמו. והקשו על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, ט"ז סעיף קטן ט, ביאור הגר"א שם ועוד.}} מכמה צדדים, ומהם מדברי הגמרא{{הערה|סוכה כז, ב.}} "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת", שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו, אם כן כאשר אדם בנה את הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה){{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף ד.}}.יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו את הפטור על פי סברה זו, אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מן המצווה שחייב אדם לשמח את אשתו ברגל{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים).}}.כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}}. לגבי בחורים שאינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}.

;איש ואישתוהרמ"א מציע ביאור אחר לקולה משום שחיוב הבעל בסוכה הוא איש ואשתו תשבו כעין תדורו מה בביתו איש וביתו כך גם בסוכה ועל פי זה כתב שאדם שאין באפשרותו לישן עם אשתו פטור (מצד גדר מצוות ישיבה בסוכה). וזאת על אף שה[[אשה]] עצמה פטורה ככל [[מצוות עשה שהזמן גרמא]] הבעל נפטר גם כן כשאין לאשתו מקום לשהות בסוכה יחד עמוטעם נוסף מובא בראשונים שהוא מחשש גנבים.

והקשו ===הטעם על פי תורת החסידות=======כבוד וקדושת הסוכה====על ביאורו הפוסקים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח, טפי מסורת אדמו"ז סעיף קטן ט, ביאור הגררי חב"א שם ועוד.}} מכמה צדדים ומהם מדברי הגמראד{{הערה|סוכה כז, ב.}} ספר השיחות [[תרצ"ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחתו]] - [[ת" שוודאי באופן זה לא יוכלו לישן עם נשותיהם ולמרות זאת בישיבתם זו יוצאים ידי חובתם. כמו כן טענו שאילו המצווה היא איש וביתו כבנה הסוכה באופן שאין באפשרותו לישן בה עם אשתו הסוכה אמורה להיות פסולה משום שהבונה סוכה חייב לבנותה באופן שיוכל לקיים בה את המצווה (ורק אם לאחרי בנייתה נוצרה בעיה בסוכה אז יש דין מצטער וכדומה).{{הערה|שולחן ערוך סימן תר"מ סעיף דש]] עמוד 295.}}יש מהאחרונים{{הערה|מגן אברהם סעיף קטן ח.}} שביארו הפטור על פי סברה זו אמנם לא מצד 'דין' סוכה אלא מצד מצטער שהאדם מצטער לישן ללא אשתו. (ויש שכתבו שהוא רק בשעת עונה.{{הערה|משנה ברורה סעיף קטן יח. וצריך עיון מקורו.}})ויש מהאחרונים{{הערה|ט"ז סעיף קטן ט וכן כתב בשולחן ערוך כאשר שמע ה[[אדמו"ר הזקן סעיף ט.}} שכתבו שהוא מצד העוסק במצווה פטור מין המצווה שחייב אדם לשמח האמצעי]] שישנם חסידים המדקדקים לישון בסוכה טען שדבר זה נוגד את אשתו ברגל.{{הערה|מלשון ה'דרכי משה' משמע שכלל בביאורו את כל שלשת הביאורים עיין שם. קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת [[הקבלה]] והחסידות מאיר בסוכה אור אלוקי נעלה - [[אור מקיף]] (אמנם ברמ"א הביא רק הביאור דלעיל בפנים[[מקיפים דבינה]]).}}כל הביאורים האמורים הם אף כשאשתו אינה טהורה.{{הערה|דרכי משה, שולחן ערוך אדה"ז.}} ואינם נשואים יש מהאחרונים שאומר שסומכים על רוב האנשים שמקילים מצד 'כעין תדורו' ובפרט אדם הסמוך אצל בעל הבית שפטור.{{הערה|1=אשל אברהם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40313&st=&pgnum=13 סימן תרל"ט]}}

;בהזדמנויות שונות ביאר הרבי את ההיבט ההלכתי של הדברים. מדין כבוד הסוכה ומקיפים דבינהומדין מצטער. מנהג זה התבאר על ידי המדין מצטער - כפי שביאר הרבי באריכות בשיחות שאמר ב[[אדמו"ר האמצעיהתוועדות|התוועדויות]] שעל פי המסורת{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו - ת"ש עמוד 295.}} כאשר שמע על חסידים המדקדקים על שינה בסוכה טען שדבר זה נוגד את קדושת הסוכה, שעל פי המתבאר בתורת הקבלה והחסידות מאיר בסוכה במשך [[אור מקיףחודש תשרי]] (מקיפים ד[[בינהתש"ל]]) ועובדה זו שוללת את השינה בסוכה. ההדגשה על מקיפים של ספירת הבינה היא משום שספירת הבינה היא הדרגה שמובדלת בתכלית מהעולם בעוד שהספירות מתחתיה (, ולאחר מכן [[ז"אמוגה|הוגה]] ועל ידי הרבי ונדפס ב[[מלכותליקוטי שיחות]]) הם האור האלוקי המתלבש ובורא את העולם עליהם נאמר:{{הערה|שמות לא, יז. וראה זוהר בלקוטי שיחות חלק{{מקור}}כ"ט עמוד 211.}}שהנהגתם של אדמו"רי חב"בששת ימים עשה ה' ד שלא לישון בסוכה נבעה מאי יכולתם להירדם בסוכה, היות והרגישו בה את השמים והארץהקדושה. אולם דבריו של אדמו" ר האמצעי היו בעיקר מכוונים לאותם החסידים שלא הרגישו את הקדושה (וממילא אינם שוללים מהאדם לא שלל מהם את הנהגתו בענייני העולםאפשרות השינה - שהרי ישנו בו בפועל). לעומת זאת, האור אלא שדרש מהם שבעקבות ידיעה זו שבסוכה מאיר אור מקיף של בינה היא מובדלת מהעולם ושוללת את הנהגת האדם בענייני העולם.על השינה בסוכה לגרום להם צער{{הערה|1=ראה בהערות בשיחה שם, ומוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי [http://wwwהייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 שיחות קודש שיחת יום שמח"ת תש"ל](וראה כעין זה להלן ממכתבי הרבי על צער החסידים מקדושת הסוכה.}} .

בדבריו מתבאר{{הערה|האמור להלן הוא על פי ביאור אמרתו של האדמו"ר האמצעי בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 211.}} ההנהגה של אי השינה בסוכה של אדמו"רי חב"ד שנהגו שלא לישן בסוכה וזאת משום שבשעה שהרגישו את קדושת הסוכה לא היה ביכולתם להירדם בסוכה (וברירה לא הייתה להם אלא לישון בביתם). ודבריו הם אף ביאור לכך שחסידי חב"ד נוהגים שלא לישן בסוכה (שהרי דבריו נאמרו בקשר למנהג החסידים כאמור) למרות שאינם מרגישים את האור מקיף ברמה שאינם יכולים להירדם. וזאת משום שידיעתם שבסוכה מאיר אור מקיף השינה בסוכה גורמת להם צער.{{מקור|זכורני באחד הערות והדיוקים בשיחה, אמנם עכשיו לא מצאתי, אמנם מוכרח הוא שהרי תביעתו של הרבי הייתה לחסידים (שיכלו לישון) ורק שהאור אמור לגרום להם 'צער'. (כעין זה כתב הרבי במכתבים על 'כל' החסידים ראה להלן.}}ועל פי ביאור זה הוסיף הרבי וביאר את הנהגת החסידים גם אלו שאינם חשים את האור והקדושהקדושת הסוכה, וממילא אינם חשים כלל צער מפני קדושתה; כי מנהג רבותיהם בידיהם , וכהנהגת [[רב אחא]] המסופרת בגמרא{{הערה|סוכה לב, ב}} שהקפיד בהנהגה מסויימת כרבו דווקא , אף שגם לשיטת רבו הנהגה זו היתה בדיעבד. נוסף על כך בדיני היות ובדיני סוכה יש דין מצטער יש לחסידים בזה סניף של מצטערבזה; [[חסיד]]ים - מעצם טבעם רוצים הם לחקות את רבותיהם ולציית להוראתם. וכאשר אינם יכולים לעשות כן, הרי זה גורם להם צער.{{הערה|"שהרי אילו היה שומע מהרבי על דירה מסויימת שאין לישן שם, הרי מיד היה מוציא משם את מיטתו וכל חפציו ויושן בחדר אחר" (שיחת יום שמח"ת תש"ל).}} ומצטער פטור מן הסוכה!

הרבי במכתביו{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כט עמוד 500 וראה שולחן מנחם אורח חיים חלק ג עמוד {{מקור}} בהערה רט ואילך ובהערה תרגום מכתב באנגלית.}} (הוסיף ו)ביאר מנהג החסידים באי השינה בסוכה היא שהוא משום בזיון בקדושת הסוכה (ומצטער){{הערה|אף שאינו מציין את דבריו של האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] ועניין ה'אור מקיף' מרוח הדברים נראה שמיוסדים על אימרה אמרה זו אלא שמתפרשים בשפה הלכתית.}} ואף ביאר את הסיבה להקפדה על השינה דווקא, שתלויה בפשיטת הלבוש והלבשתו וחוסר השליטה של האדם על מעשיו בשעת השינה ועוד. והנהגה זו אצל חסיד שהתחנך ברוח החסידות גורמת צער בשנתו.{{הערה|מדברי הרבי נראה שמקשר שני הדברים יחד בזיון הסוכה והצער ראה במכתב בשולחן מנחם שם.}}.

בדבריו של האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] יש להבהיר לכאורה כמה פרטים: : א. איך יתכן ייתכן שבעוד ההלכה מחייבת שינה בסוכה (ועד שסוכה שאינה ראויה לשינה פסולה לאכילה גם כן{{הערה|רמ"א סימן תר"מ}}) תוכנה הפנימי שולל שינה? (כלומר איך יתכן ייתכן שענין הסוכה מחייב שני דברים הפוכים) :ב. כיצד ישנו לא הפריע האור האלוקי לשינתם של גדולי ישראל במשך הדורות כל גדולי ישראל? וביאר הרבי על פי האמור בגדר חיוב השינה, שהמצווה אינה חיוב פרטי על שינה אלא חיוב כללי 'לדור בסוכה' ואצל אותם , ואילו אנשים שאינם מסוגלים לישן בסוכה מסיבה כלשהי הדירה בסוכה מתקיימת באכילתםלבד. ושוב שייך 'חיוב' לישן משום שהתורה מתייחסת לרוב האנשים שביכולתם לישון בסוכה וממילא חייבים בשינה שהרי זה חלק מדירתם. ומסיבה זו גם לא 'חסר' בקיום מצוות ישיבה בסוכה בהעדר השינה בה, לפי שאין חיוב פרטי לישון בה אלא חיוב כללי לדור ואצל המצטער קיום המצווה בשלמות היא באכילתו. (זה גם הביאור ש[[שמחת בית השואבה]] נתקנה מלכתחילה באופן שמבטלת את מצוות השינה כאמור וודאי שלא נחסר על ידה בקיום מצוות ישיבה בסוכה לפי שקיום המצווה נעשה בשלמות על ידי האכילה והשתייה בה).

 א. אף שבין גדולי ישראל שלפני החסידות היו שידעו מתורת [[הקבלה ]] ולמרות זאת ישנו בסוכה. זאת משום שהשינה שלהם הייתה בדרגה גבוהה - לא שינה שאינה תוצאה רק של מנוחת הגוף ה[[גוף]] אלא עבודת ה'.{{הערה|על דרך מאמר חז"ל: בעת השינה הנשמה ה[[נשמה]] 'שואבת' חיים מלמעלה. (בראשית רבה יד, ט. פרקי דר' אליעזר יב).}}(וזה שהנהגת אדמו"רי חב"ד הייתה שלא לישון אף ששנתם הייתה שינה נעלית (והאור לא היה אמור להפריע) היא משום שהם המשיכו את העניין המבואר להלן - שהאור מקיף יורגש בפנימיות עד שיפריע לישון). ב. למרות שהאור מקיף האיר בסוכה בכל הדורות, המשכתה בהרגשה באופן פנימי שייך בעיקר לחסידות חב"ד ולאדמוול[[אדמו"ר האמצעי ]] בפרט. וזאת משום שעניינה של [[תורת החסידות ]] להביא את העניינים האלוקיים שגם השכל האנושי יבין וישיג את עניינם ועד שישפיע בחיי הגוף. ובחסידות חב"ד גופא עניינו של [[אדמו"ר האמצעי ]] הוא ספירת הבינה , ולכן דווקא הוא עסק וגילה וביאר את עניין זה של [[מקיפים דבינה.]]{{הערה|שם=אדה"ז|"שלא נמצא מקום שכתוב שה[[אדמו"ר הזקן]] לא ישן בסוכה"- שיחת [[שבת בראשית ]] [[תש"ל]] (וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 וצריך עיון).}}{{הערה|"משאין כן אחרים, כגון תלמידי המגיד שעסקו בעניינים אחרים שבמצוות סוכה" - שיחת [[שבת בראשית ]] [[תש"ל ]] (ואולי בא ליישב בזה דברי הנימוקי אורח חיים (סימן תרל"ט) "אבותינו ורבותינו מתלמידי הבעש"ט מסרו נפשיהו על שינה בסוכה").}} משום שעניינו שלו היה ספירת הבינה שעניינה המשכת האור בכלי (-המשכת המקיף בפנימי - עניין תוכנו הפנימי של מצוות הישיבה בסוכה) לכן תבע האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] גם מהחסידים להרגיש את האור מקיף ועד שיפריע לשנתם.

[[קובץ:צבי כהנא אצל הרבי.png|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[צבי כהנא]] בעת ביקורו אצל [[הרבי]] במעמד חלוקת הדולרים בה העלה את סוגיית השינה בסוכה]]בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי בהתוועדות ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון שישן 'ושכבת וערבה שנתך'...ושאף אחד לא יפרעויפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של האדמוה[[אדמו"ר האמצעי ]] בענין.{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ ]] שלא לישן ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי ]] תש"ל).}}.

בשנת [[תש"ן נ]] בעקבות מחלוקת שעוררו אנשים שאין להם ידיעה בהלכה{{מקור|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב חיים כהן (לדוגמא טבילת כלים כהלכתו(?)יש התייחסות לכך בהתוודויות תשמ"ה באחד השיחות).}} שעורר מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים בא אל הרבי אחד מראשי הישיבות - הרב [[צבי כהנא בטענה ]] בשאלה על אי השינה בסוכה. הרבי השיב לו כי מנהג זה נהוג בחב"ד רבות שנים והוא קיים אף בקהילות נוספים כבעלזכ[[בעלז]], כך נהג חמיו הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד האדמוה[[אדמו"ר הזקן ]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא היו על כך שאלות מצד גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], והתעוררות על כך היום היא עצת הסה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת ]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את הגאולה ה[[גאולה]] השלימה. (בדבריו אלו הבהיר הרבי על כך שתוכנם של הטענות ואופנם (ואי ההתעסקות עם דברים החיוניים לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות והעמדת רבנים וראשי ישיבות) מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים ]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. (טענה המתחזקת בעקבות כך שהטענה על אי השינה בסוכה התעוררה על ידי אנשים שלא התעסקו בפסיקת הלכה והעידו על עצמם שאינם בקיאים בה דיים (וכלשונו של בעל המחלוקת: "אין לי יד ורגל בהלכה").{{הערה|ראה הסכמת ראש ישיבת פונביז' על ספרי הרב צבי כהן ('הגעלת כלים').וראה התוועדויות [[תשמ"ה]] {{מקור|מתייחס לכך באחד ההתוועדויות}}}}){{הערה|1=[http://videoold2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 חלק מדברי הרבי בעניין]וראה שיח שרפי קודש עמוד 209 ואילך.}}.

*[[הרבי]] - שיחות ומכתבים בעניין אי השינה בסוכה, [[שולחן מנחם]] - אורח חיים חלק געמוד רט בהוצאת [[היכל מנחם ירושלים|היכל מנחם]], ירושלים, תשע"ג.*הרב חיים רפפורט, "מנהג החסידים בעניין שינה בסוכה", [[היכל הבעש"ט]] חלק ד' עמוד עא, חלק ה' עמוד סב, ברוקלין ניו יורק.

* [[הרבי]] - שיחת '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=103 יום ב' דחג הסוכות], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=145 יום שמחת תורה]''' ו'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=170&hilite= שבת בראשית] תש"ל''' - ביאור ופלפול ו[[פלפול]] בפרטי המנהג וטעמו. (בתרגום ללשון הקודש [[:קובץ:שיחת שבת בראשית תשל.pdf|קובץ התוועדויות שבת בראשית תש"ל עמוד 19]] - בהוצאת [[ועד הנחות בלה"ק]] צירוף כל השיחות יחד.* [http://haoros.com/kovtzim.asp?yr=5747 קובץ הערות וביאורים גליון 362] - דיון ופלפול ו[[פלפול]] בביאורו של האדמו"ר האמצעי.*'''[https://col.org.il/news/121048 מדוע בחב"ד לא ישנים בסוכה?]''' {{אודיו}} שיעורו של הרב [[מאיר אשכנזי (כפר חב"ד)|מאיר אשכנזי]], סוכות תש"פ

[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"דסוכות]][[קטגוריה:מנהגי תשרי]] [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנהשאינם מנהגי חב"ד]]