27,062
עריכות
מ
החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ"
מ (החלפת טקסט – "רחמים " ב־"רחמים ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "לכשעצמ" ב־"כשלעצמ") |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קטן''' הוא כינוי ליהודי מתחת לגיל [[בר מצווה]], המחויב במצוות מדרבנן. מהכנסם ל[[חיידר]] הם מכונים גם "תינוקות של בית רבן". | '''קטן''' הוא כינוי ליהודי מתחת לגיל [[בר מצווה]], המחויב במצוות מדרבנן. מהכנסם ל[[חיידר]] הם מכונים גם "תינוקות של בית רבן". | ||
==מצות חינוכו== | ==מצות חינוכו== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַמַּפְטִיר בַּנָּבִיא הוּא פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְהוּא עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה, (וְהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו). וְאִם הָיָה קָטָן, אָבִיו אוֹ רַבּוֹ עוֹבְרִין עַל יָדוֹ: קָטָן קוֹרֵא בַּתּוֹרָה וּמְתַרְגֵּם, אֲבָל אֵינוֹ פּוֹרֵס עַל שְׁמַע, וְאֵינוֹ עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו|מקור=משנה מגילה פ"ד מ"ה}} | ||
הראשונים הביאו ב' אופנים ל"פורס על שמע": [[הרמב"ם]] סובר שהכוונה היא ל[[ברכת יוצר אור]], ו[[הר"ן]] סובר שזה כל [[ברכות קריאת שמע]]. | |||
ה[[צמח צדק]] מבאר שאפילו שב[[קריאת מגילה]] הקטן יכול להוציא ידי חובה, הוא לא יכול ב[[ברכות קריאת שמע]] וב[[תפילה]] (שבהם (ולפחות בתפילה) הוא מחויב{{הערה|והדין אומר שאדם יכול להוציא ידי חובה כאשר הוא מחויב בדבר.}}), מכיוון שזהו חיוב על כל אחד לבקש רחמים על עצמו, ולכן אינו יכול להוציא. אבל במקרא מגילה יכול (לדעת [[רבי יהודה]]), כי זה חובה רק לשמוע. | |||
===ברכת המזון=== | ===ברכת המזון=== | ||
[[קובץ:ילדי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי וילדי ישראל]] | [[קובץ:ילדי ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרבי וילדי ישראל]] | ||
בענין ברכת המזון מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה | בענין [[ברכת המזון]] מביא אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|בפירוש המשניות שם}} ביאור נפלא מדוע יכול קטן להוציא את אביו ידי חובתו למרות שהקטן מחויב רק מדרבנן{{הערה|ברכות כ א}}. מכיון שיש חילוק בין מצוה שהיא מעיקרא מדרבנן, כגון [[הלל (תפילה)]] אזי מכיון שחיובו של הקטן קטן יותר, שכן בעיקר חיובו של הקטן יש שני תקנות דרבנן לעומת גדול שמחויב בתקנה אחת, אזי אין הקטן יכול להוציא את הגדול ידי חובה. שכן חיובו של הקטן במצוה זו היא חיוב מחודש מדרבנן, נוסף על עצם התקנה כשלעצמה. לעומת זאת במצוה שעיקרה מהתורה כגון [[ברכת המזון]] שגזרו חז"ל לרבות אפילו בפחות מכשיעור, אזי גדר החיוב של הקטן שווה לשל הגדול: שכן כמו שהגדול מחויב בפחות מכשיעור שמא יאכל מכשיעור, כך גם הקטן מחויב בפחות מכשיעור כדי שכשיגדל יברך על שיעור, נמצא ששורש החיוב של הגדול והקטן שוים הם. | ||
==הוראות הרבי== | ==הוראות הרבי== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ילדי ישראל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ילדי ישראל]]}} | ||
| שורה 26: | שורה 23: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אורח חיים]] | [[קטגוריה:אורח חיים]] | ||
[[קטגוריה:חינוך]] | |||