ויעקב הלך לדרכו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | [[קובץ:תשכא..jpg|ממוזער|[[הרבי]] במעמד [[צאתכם לשלום]] לאורחים השבים לביתם מ[[נסיעה לרבי|נסיעתם לרבי]] ל[[חודש תשרי]]. מאחוריו עומד המזכיר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. [[תשכ"א]]]] | ||
'''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | '''"ויעקב הלך לדרכו"''' הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי [[תשרי]] שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו. | ||
ב[[ליובאוויטש]] ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי [[שמחת תורה]] ובמוצאי [[שבת בראשית]]. | |||
ה[[משל]] שהביא [[אדמו"ר הריי"צ]] לדבר, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום{{הערה|שיחת שמיני עצרת תש"ז}}. | |||
==ראו גם== | |||
*[[שבת בראשית]] | *[[שבת בראשית]] | ||
*[[צאתכם לשלום]] | *[[צאתכם לשלום]] | ||
גרסה מ־06:59, 2 בספטמבר 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
"ויעקב הלך לדרכו" הוא סדר עבודה שמתחיל לאחר חגי תשרי שבו כל יהודי לוקח את האורות והכוחות הרוחניים שקיבל ומוריד אותם לעבודת ה' בחיי היום יום שלו.
בליובאוויטש ואצל רבותינו נשיאנו היו מכריזים זאת במוצאי שמחת תורה ובמוצאי שבת בראשית.
המשל שהביא אדמו"ר הריי"צ לדבר, הוא מסוחר שקנה ביריד סחורה רבה, ובחזרתו לביתו הוא פורק את הסחורה עושה איתה את מה שצריך לעשות בה. כן הדבר בנוגע לכל אחד ואחת מישראל, בחודש השביעי שהוא משובע בכל טוב נותנים לנו "סחורה" במה להתפרנס כל השנה כולה, וצריך לפתוח את החבילות ולעשות עם הסחורה את מה שצריך בעבודת ה' בחיי היום יום[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ שיחת שמיני עצרת תש"ז
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג • אתרוג קלבריה • הדס • ערבה • ארבעת המינים• חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי | |
| מבצעי סוכות | מבצע לולב • מבצע סוכה • תהלוכה | |
| מצוות ומנהגים | מצוות סוכה • הלל • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • שמחת בית השואבה • נטילת לולב • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות • מכירת המצוות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |