חיה מושקא (שם): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חיה מושקא''' הוא שם פרטי. והוא שמה של הרבנית [[חיה מושקא]]. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | '''חיה מושקא''' הוא שם פרטי. והוא שמה של הרבנית [[חיה מושקא]]. כיום, נפוץ בעיקר ב[[חב"ד]]. | ||
גרסה מ־21:13, 30 באוגוסט 2020
חיה מושקא הוא שם פרטי. והוא שמה של הרבנית חיה מושקא. כיום, נפוץ בעיקר בחב"ד.
משמעות השם
חיה - מלשון חיים, שנלקחים ממקור החיים (עצמותו ית'), וממשיכים בבחינת הנשמה, עד שמגיעים לגוף כפשוטו, שזה מרומז באות ה' - ה' מוצאות הפה שנמשכים עד עשרה מאמרות. זה מרמז גם על כללות חיי הנשמה, וקשור בעיקר לחיות שמחיה את הגוף בדרך התלבשות פנימית.
מושקא - הוא שם בלועזית המרמז על מין בשמים, שזה שהשם הוא בלועזית מורה על בירור נעלה ביותר, וזה שהוא מין בשמים הכוונה על מקיף הנשמה שענינו הוא, כידוע, ריח.
הגימטריא של שני השמות היא ע"ת (470) - שזה מורה על העתים הטובים, וגם על העתים שבגלוי אינם טוב, וע"י העבודה של "לא תחטא", גם הם נהפכים לטוב[1].
וכן בשיחה על הרבנית בשנת תש"נ אמר הרבי :"חי' מלשון חיים... נלקחים ממקור החיים... ונמשך בחינת הנשמה... עד חיים בפשטות כמרומז ב"חי-ה" בתוספת ה"א, מרמז על ה' מוצאות הפה... עשרה מאמרות שבהן נברא העולם."
שמות בני אדם
| ערך מורחב – שם |
שמו של אדם מורה על מהותו, ואפי' שהוריו לא התכוונו לכך[2], שהרי בקריאת שם לילד מקבלים ההורים כוחות מעין נבואה זוטא לקרוא לילד בשם המבטא את שורש נשמתו[3].
השם הוא צירוף אותיות הנותנות חיות לאדם[4]. אדמו"ר הזקן מבאר[5] ששמו של דבר שיקראו לו בלשון הקודש באופן מסויים הוא מהווה, מחיה ומקיים את אותו הדבר, והרבי מוסיף[6] שכך הוא גם בשמו של אדמו"ר הזקן.
נשים בשם זה
הראשונה שקראה בשם זה[7]הייתה הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק), ועליה קרויה גם הרבניות:
לאחר פטירתה של הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א) עודד הרבי את קריאת השם ע"ש הרבנית חיה מושקא, כאשר בתהלוכת ל"ג בעומר תש"נ עבר לפני הרבי 200 בנות בשם חיה מושקא הרבי התרגש מזה.
כתיבת השם
ליהודי אחד שאמר לרבי שלאחר מחקר עשה גילה ששמה של הרבנית היה חיה מוסיא ענה הרבי:
לכאורה מובן שאין להכריח אדם בנוגע לשמו (איך שיקרא את עצמו או יחתום). אפילו בשמות דתורה שבכתב – הרשות בידו (בתור שם שבוחר לעצמו) לשנות.
הבירור העיקרי בהנ"ל – הנהגתו במעשה ודהסובבים אותו (בנוכחותו).
מעולם לא שמעתי שיבטאו מוסקע (מלבד בכוונה דפחיתות, וזהו ראי' לסתור ולשלול המבטא הזה)