משתמש:שמואל חיים/אחדות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(16 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''אחדות''' הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, האחדות האמיתית הינה [[אחדות השם]].
==מקור==
==מקור==
האחדות האמיתית הינה [[אחדות השם]] שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}.
האחדות האמיתית הינה [[אחדות השם]] שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}.
, אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר ה[[דומם צומח חי מדבר]].
 
אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר ה[[דומם צומח חי מדבר]].


==עניינו==
==עניינו==
בעניין האחדות יש שלושה עניינים:
א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:{{ציטוטון|כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה}} {{הערה|ב"ר פ"א, ד.}}
ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.
ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.
===אחד ויחיד===
===אחד ויחיד===
בעניין שלילית הריבוי {{הערה|סעיף ב' לקמן}}, ישנם שני דרגות שנקראים, '''אחד''' ו'''יחיד'''
'''אחד''' - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים '''אחד''', כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.
'''יחיד''' - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.


==אחדות בהבריאה==
==אחדות בהבריאה==
{{ערך מורחב|אחדות בהבריאה}}
'''ערך מורחב - [[אחדות בהבריאה]]'''
האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.
באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:
א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.
ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.
ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.


==אחדות במין האנושי==
==אחדות במין האנושי==
{{ערך מורחב|אחדות במין האנושי}}
'''ערך מורחב - [[אחדות במין האנושי]]'''
אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מ[[אחדות בהבריאה]], משני סיבות:
א.בני האדם מאוחדים בטבעם.
ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני.
===אחדות ע"י שמירת הגבולות===
על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא [[הקב"ה]] את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא ע"י זה שיש דעות שונות{{הערה|אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים}} זה לזה, זה יוצר את האחדות.{{הערה|כגון [[אש]] ו[[מים]] שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.}}


==אחדות ישראל==
==אחדות ישראל==
{{ערך מורחב|אחדות ישראל}}
'''אחדות ישראל''', הוא מושג הבא לבטא את אחדות [[נשמות ישראל]] מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - [[אהבת ישראל]]. ב[[תורת החסידות]] מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - ה[[גוף]] אינו שלם.


==אחדות השם==
==אחדות השם==
{{ערך מורחב|אחדות השם}}
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]].
{{הערות שוליים}}

גרסה אחרונה מ־20:17, 24 באוגוסט 2020

אחדות הינה דבר המראה על עצם קיום של דבר אחד בלבד, האחדות האמיתית הינה אחדות השם.

מקור[עריכה | עריכת קוד מקור]

האחדות האמיתית הינה אחדות השם שהוא מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[1].

אולם משום כך שהקב"ה ברא את הבריאה ובגלל שהיא מגיעה ממנו אז גם בה יש אחדות, וכן לגבי ישראל ושאר הדומם צומח חי מדבר.

עניינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעניין האחדות יש שלושה עניינים:

א.שלילת דברים אחרים, בכך שהוא יחיד שאין עוד משהו חוץ ממנו, כנאמר במדרש:"כל מקום שנאמר אחד - אין כיוצא בזה" [2]

ב. שלילית הריבוי, בכך שהוא יכול להיות רק אחד ולא מתרבה להמון דברים.

ג. התאחדות כמה וכמה חלקים לעניין אחד.

אחד ויחיד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעניין שלילית הריבוי [3], ישנם שני דרגות שנקראים, אחד ויחיד

אחד - גם מתי שהרבה חלקים התחברו לדבר אחד, הם נקראים אחד, כגון רמ"ח אברי האדם, אף שהם מחולקים הם נקראים אדם אחד.

יחיד - כלל שהוא עשוי מהמון פרטים, אבל לא פרטים שהם בפועל אלא שהוא המקור שלהם, שממנו יצאו שאר הדברים.

אחדות בהבריאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב - אחדות בהבריאה

האחדות האמיתית היא הקב"ה, אולם כשם שבכלי שיצר האומן מתבטא השקפתו של האומן, כך גם בבריאה שהוא יצירתו של הקב"ה מתבטא אחדות.

באחדות בבריאה יש שלושה עניינים:

א. אחדות בדברים שאין בהם ריבוי.

ב. אחדות בדברים שיש בהם ריבוי.

ג. שהריבוי בעצמו בא מבחינת אחדות.

אחדות במין האנושי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אחדות במין האנושי

ערך מורחב - אחדות במין האנושי

אחדות במין האנושי הינה אחדות יותר גדולה מאחדות בהבריאה, משני סיבות:

א.בני האדם מאוחדים בטבעם.

ב. לכל אדם יש גם רצון להתאחד עם השני.

אחדות ע"י שמירת הגבולות[עריכה | עריכת קוד מקור]

על אף שבני האדם אמורים להיות מאוחדים, למרות זאת ברא הקב"ה את האפשרות שיהיה גם מחלוקת אחד מול השני, ודווקא ע"י זה שיש דעות שונות[4] זה לזה, זה יוצר את האחדות.[5]

אחדות ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אחדות ישראל

אחדות ישראל, הוא מושג הבא לבטא את אחדות נשמות ישראל מצד שרשם העליון. מושג זה הוא שורש המושג המקביל - אהבת ישראל. בתורת החסידות מוסבר במקומות רבים על האחדות המיוחדת שקיימת בכל ישראל, כגוף אחד ממש, מצד שורשם - שכולם קשורים בקדוש ברוך הוא, וכל יהודי הוא כמו איבר בגוף, ובלעדיו - הגוף אינו שלם.

אחדות השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אחדות השם

האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד הוא אחת מתרי"ג מצוות התורה. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מהי"ג עיקרי האמונה.

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'
  2. ב"ר פ"א, ד.
  3. סעיף ב' לקמן
  4. אין הכוונה שיהיה מחלוקת, אלא שדעותיהם לא שווים
  5. כגון אש ומים שהם ישימו ביניהם מחיצה האש תעזור למים להתחמם, אולם כאשר הם מאוחדים הם רק מורידים את הכוח לשני.