דירה בתחתונים

דירה בתחתונים הוא מושג שנטבע ע"י אדמו"ר הזקן בספר התניא, כביטוי לרצונו של הקב"ה ל'דירה בתחתונים' - רצון שלשמו נברא העולם.

בעולם הזה התחתון שנקרא עולם העשיה לא מורגש הקב"ה בפועל לכאורה, ונראה העולם כאילו הוא מתנהל מעצמו ללא סיבה ומסובב.

לכן נראה כאילו הקב"ה 'אורח' בעולם הזה, ואינו שורר בו כבביתו.

ע"י המצוות שנתן הקב"ה לעם-ישראל הם מורידים ומשפיעים בתוך גדרי העולם הזה אלקות, עד ביאת משיח - אז יורגש במוחש אלקות בעולם, ויבוא לידי ביטוי מושלם לעיני כל בשר גשמי שעולם הזה גם-כן הוא דירה ומכון שבתו של הקב"ה.

ומדוע רצה הקב"ה דירה כאן בתחתונים?

לכך אין סיבה - "נתאווה" - "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".

דירה בתחתונים בדור השביעי

במאמרו הראשון: "באתי לגני" - מבאר הרבי כי תפקיד דורנו - דור השביעי, הוא לעשות דירה בתחתונים ועל ידי כך להביא את המשיח.

על מרכזיות העניין ניתן ללמוד מהעובדה שהרבי קבע ציטוט מהתניא על דירה בתחתונים - כחלק משנים עשר הפסוקים אותם אומרים ילדי ישראל בכל הזדמנות.