שושלת צ'רקס: הבדלים בין גרסאות בדף
(חצרות) |
(←שושלת אוורוטש: חסידות אוורוטש) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==שושלת אוורוטש== | ==שושלת אוורוטש== | ||
האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר בעיירה אוורוטש. | האדמו"ר רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יוסף יצחק]], בנו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב [[יעקב ישראל מטשערקאס]], עוד בחיי אביו חצר [[חסידות אוורוטש]] בעיירה אוורוטש. | ||
היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | היה זאת לאחר שבשנת [[תרי"ט]] ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. | ||
גרסה מ־16:33, 18 באוגוסט 2020
במשפחת בית רבי היו כמה צאצאים שהיו אדמו"רים בחצרות לא חבדיות. הבולטים מביניהם הם חתנו של אדמור האמצעי רבי יעקב ישראל טברסקי מצרק'ס וכן שני חצרות שאדמוריהם נשאו את השם משפחה שניאורסון והם צאצאי האדמורים הם יוסף יצחק שניאורסון בנו של הצמח צדק חתנו של הצ'רקעסער, שהקים לבקשת האחרון את חסידות אוורוטש והשני זה שושלת טומשפול שהוקם על ידי בנו של מנחם נחום שניאורסון
צרק'ס
שושלת אוורוטש
האדמו"ר רבי יוסף יצחק, בנו של אדמו"ר הצמח צדק הקים, בהשפעת חמיו ודודו הרב יעקב ישראל מטשערקאס, עוד בחיי אביו חצר חסידות אוורוטש בעיירה אוורוטש.
היה זאת לאחר שבשנת תרי"ט ביקשו ממנו חלק מסידי טשרנוביל שיקבל על עצמו לנהל עדת חסידים, והוא קיבל את ההצעה על מנת לא להמרות את רצון חותנו. החל לנהוג באדמו"רות, אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך[1].
ההנהגה בחצר הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי טשרנוביל, ורבי יוסף יצחק אמר רק 'תורות' קצרות בעוד שמאמרים עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.
את מקומו של רבי יוסף יצחק מילא בנו האדמו"ר רבי נחום דובער שניאורסון, שנפטר בח' בטבת תרנ"ו. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין חסידות חב"ד ליובאוויטש וחסידות צ'רנוביל.
שושלת טומשפול
בנוסף, רבי מרדכי דב טברסקי, בנו של רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי), שימש באדמו"רות בעיר טומשפול, גם הוא הנהיג את חצרו בדרך טשרנוביל.
את מקומו מילא בנו האדמו"ר רבי משה חיים יהושע שניאורסון טברסקי, הנהיג את חצר טומושפול בקראון הייטס, בלוויתו השתתף הרבי, והוא נקבר מאחורי אוהל אדמו"ר הריי"צ.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש הצמח צדק (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת תשע"ג אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |