יצחק אלחנן ספקטור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ספקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אלחנן ספקטור]]
[[קובץ:ספקטור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק אלחנן ספקטור]]
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' (תקע"ז - כ"א [[אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].}}
רבי '''יצחק אלחנן ספקטור''' (תקע"ז - כ"א [[אדר]] [[תרנ"ו]]), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי [[אדמו"ר הריי"צ]] כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"{{הערה|1= [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31629&hilite=6aee02b3-a7a1-43e6-9535-ee4f29c2d3cf&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F עמ' רב].}}.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
שורה 6: שורה 6:
רבי יצחק אלחנן נולד בשנת [[תקע"ז]] לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.
רבי יצחק אלחנן נולד בשנת [[תקע"ז]] לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.


בערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.
בערך בזמן ה[[בר מצוה]] שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק{{הערה|המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.}}, לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.


בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].
בשנת [[תקצ"ז]], התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת [[תקצ"ט]] עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת [[תר"ו]] עבר לנישוויז ובשנת [[תרי"א]] לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי [[רוסיה]].
שורה 16: שורה 16:
==קשריו עם חסידות חב"ד==
==קשריו עם חסידות חב"ד==


בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F חנוך לנער]}}
בשנת [[תר"נ]], כאשר החל [[אדמו"ר הרש"ב]] בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15679&hilite=190a8180-55ac-45be-9db2-cd222bea24c7&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F קונטרס חנוך לנער].}}.


הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו בהערכה.{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F nw עמ' 389]}}
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, ו[[הרבי]] אף מצטט את פסקיו בהערכה רבה{{הערה|1= [[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=68ce10c6-6544-4961-9346-0fc05c11e5fd&st=%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7+%D7%90%D7%9C%D7%97%D7%A0%D7%9F nw עמ' 389].}}.


מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור
מבני משפחתו היו [[חסיד]]י [[חב"ד]] - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.


מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.
מזכירו ויד ימינו היה רבי [[יעקב ליפשיץ]], אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.


בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו [[סמיכה לרבנות]] היה הרב [[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי.
רבי יצחק אלחנן נתן [[סמיכה לרבנות]] לרבים מ[[חסידי חב"ד]], ביניהם היה רבי[[ברוך שניאור שניאורסון]], סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.


נפטר בכ"א אדר שנת [[תרנ"ו]].
==לקריאה נוספת==


==מקורות ==
*'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג. וכן ב[[לוח מליצי יושר לב החכמה]].  
*'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג. וכן ב[[לוח מליצי יושר לב החכמה]].  
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.  
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
{{אחרונים}}
{{אחרונים}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]]
 
{{מיון רגיל|ספקטור יצחק אלחנן}}
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבני ערים]]
[[קטגוריה:רבנים]]

גרסה מ־20:52, 16 באוגוסט 2020

הרב יצחק אלחנן ספקטור

רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל"[1].

תולדות חייו

רבי יצחק אלחנן נולד בשנת תקע"ז לאביו הרב ישראל איסר בעיירה ראש, אביו היה הרב והדיין בעיירה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול.

בערך בזמן הבר מצוה שלו, התחתן עם מרת שרה רייזל מהעיר וולקוביסק[2], לאחר חתונתו למד אצל רב העיר וולקוביסק, רבי בנימין דיסקין, ואף קבל ממנו סמיכה, כן הוא קבל סמיכה מרבנים אחרים נוספים.

בשנת תקצ"ז, התמנה כרב העיירה זבלין. בשנת תקצ"ט עבר להיות רב העיר בעיר זרבה, בשנת תר"ו עבר לנישוויז ובשנת תרי"א לעיר נובוהורדוק. הוא נודע כגאון גדול, ושימש כתובת לשאלות הלכתיות מכל רחבי רוסיה.

בשנת תרכ"ד מונה לרב העיר קובנה ושימש בתפקיד זה במשך 32 שנה.

רבי יצחק אלחנן נפטר בקובנה בכ"א אדר תרנ"ו.

קשריו עם חסידות חב"ד

בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק[3].

הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו בהערכה רבה[4].

מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור.

מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.

רבי יצחק אלחנן נתן סמיכה לרבנות לרבים מחסידי חב"ד, ביניהם היה רביברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי, רב העיירה פודוברנקה.

לקריאה נוספת


הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
  2. המנהג אז היה שהיו מתחתנים בגיל צעיר, סגולה לאריכות ימים.
  3. קונטרס חנוך לנער.
  4. התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389.

תבנית:מיון רגיל