רבנו גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
==רבותיו ותלמידיו== | ==רבותיו ותלמידיו== | ||
===רבותיו=== | |||
רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום: | |||
{{ציטוט|תוכן=רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.|מקור=שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד | |||
}} | |||
המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של [[רב האי גאון]], ובעל [[סדר הדורות]] מזכיר עוד [[גאונים]] אצלם למד רבנו גרשום. | |||
===תלמידיו=== | |||
תלמידיו המובהקים של רבנו גרשום היו: רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה{{הערה|האחרונים הם רבותיו של [[רש"י]].}}. ולפי אגרת המהרש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו. | |||
רש"י כתב על רבנו גרשום{{הערה| תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.}}: {{ציטוטון|רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן}}. מדורו של רש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה). | |||
תלמיד חבר של רבנו גרשום, שהיה מעט מבוגר ממנו, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ודודו, אחי אמו של רש"י. | |||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
גרסה מ־17:32, 24 ביולי 2020
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבנו גרשום (מכונה רבות רבנו גרשום מאור הגולה) (ד'תש"כ[1] - ד'תשפ"ח[2]), היה מגדולי הראשונים, שהתגורר בעיר מגנצא שבגרמניה.
תולדות חיים
רבנו גרשום נולד לאביו רבי יהודה[3], בשנת ד'תשפ"ח בערך בעיר מץ[4].
רבנו גרשום התגורר בעיר מץ. לא ידועים פרטים רבית על תולדות חייו, אמנם בצעירותו הוא היה מלמד תינוקות.
רבנו גרשום היה גדול הראשונים בדורו, והראשונים בדורות הבאים ייחסו לו חשיבות מיוחדת מאד.
משפחתו
- אחיו הצעיר ממנו היה רבי מכיר בן יהודה, שחיבר את הספר "אלפא ביתא דר' מכיר", שהוא תרגום של מילים מהש"ס לצרפתית. הספר אמנם אבד, אך הוא מוזכר כמה פעמים בפירוש רש"י לחומש ולגמרא. וכן בפירושי נכדיו הרשב"ם ורבנו תם, ועוד מהראשונים.
- יש האומרים שהיה לו בן בשם רבי אליעזר שהיה ראש ישיבה, ויש המפקפקים בכך.
- בן אחר שהיה לרבנו גרשום, מוזכר בספר "אור זרוע" בהלכות אבלות (סימן תכח): "בשעת השמד שמעתי ממורי הרב ר' שמשון[5] זצ"ל שרבי גרשום נתאבל על בנו כשנשתמד ארבעה עשר יום" בעקבות תיאור זה כתבו כמה חוקרים שרבנו גרשום התאבל עליו בעקבות כך שהשתמד, אך המהר"ם מרוטנבורג והמרדכי שציטטו את הסיפור, נכתב כי ישב עליו ארבעה-עשר ימי אבל רק כאשר מת, ולא כשהשתמד.
רבותיו ותלמידיו
רבותיו
רבו המובהק היה רבנו יהודה הכהן ליאונטין, אותו מזכיר רבנו גרשום:
רבינו ליאון, רבי שלמדני רוב תלמודי זצ"ל, חכם מופלא . . סמכתי על דברי רבינו ליאון . . אני רואה את דברי רבינו ליאון שמסר לי כי מופלא בדורו היה, ואחרי דבריו לא ישנו.
— שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (דפוס פראג) סימן רסד
המהרש"ל כותב שרבנו גרשום היה גם תלמידו של רב האי גאון, ובעל סדר הדורות מזכיר עוד גאונים אצלם למד רבנו גרשום.
תלמידיו
תלמידיו המובהקים של רבנו גרשום היו: רבי יהודה בן מאיר הכהן, רבי אליעזר הגדול, רבי יעקב בן יקר ורבי יצחק בן יהודה[6]. ולפי אגרת המהרש"ל היה גם רבי אליהו הזקן מתלמידיו.
רש"י כתב על רבנו גרשום[7]: "רבינו גרשום זכר צדיק וקדוש לברכה שמאיר עיני גולה וכולנו מפיו חיין וכל בני גלות אשכנז וכיתים (כנראה איטליה) תלמידי תלמידיו הן". מדורו של רש"י ואילך מוזכר רבנו גרשום כמאור עיני הגולה אצל חכמים רבים מגדולי אשכנז וצרפת, ואכן, רוב חכמי הדור הבא באשכנז היו תלמידיו. חכמים אלו כונו בשם "חכמי לותיר" (על שם לותרינגיה).
תלמיד חבר של רבנו גרשום, שהיה מעט מבוגר ממנו, היה רבי שמעון הגדול ממגנצא, מגדולי פייטני אשכנז, ודודו, אחי אמו של רש"י.
כתביו
חרמותיו
הקשר לחב"ד
הערות שוליים
- ↑ יש הגורסים ד'תש"י.
- ↑ ברשימתו של המהרש"ל כתוב ד'ת"ת, יש האומרים שהוא כתב רק תאריך 'עגול' אך לא מדויק.
- ↑ שם אביו ידוע על-פי-זה שרבנו גרשום מזכירו רבות בכתביו, פרטים נוספים על אביו לא ידועים.
- ↑ ע"פ אגרת המהרש"ל, יש הסוברים שזוהי מיינץ בה גר בשיבוש. חוקרים אחרים גורסים שנולד בערים אחרות בצרפת.
- ↑ הכוונה היא לרבנו שמשון מקוצי.
- ↑ האחרונים הם רבותיו של רש"י.
- ↑ תשובות חכמי צרפת ולותיר, סימן כ"א.