קונטרס סדר מכירת חמץ

המונח "סדר מכירת חמץ" מפנה לכאן. לערך העוסק ב"סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו נשיאינו" של הרב שלום דובער לוין, ראו סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו.

קונטרס סדר מכירת חמץ הוא קונטרס שכתב אדמו"ר הזקן, כפי הנראה, בתקופת השנים תק"נ - תקנ"ח.

לאחר שסיים אדמו"ר הזקן את כתיבת הקונטרס צירף אותו למכתב שכתב אל אנ"ש בו כתב אודות שטר מכירת החמץ המצורף לו: "כפי המבואר בנוסח זה השלום אליכם, אשר מתוכו יוכל כל אדם לכתוב שטר מכירה".

תוכן הקונטרס

החלק הראשון

הקונטרס דן בכל פרטי הדינים וההלכות הקשורים למכירת החמץ לגוי בפסח. לאחר שהודפס הקונטרס כתב אדמו"ר הזקן קונטרס נוסף ארוך יותר, בו מבאר את מקורות ההלכה הזאת. אך הקונטרס השני מעולם לא נדפס, והחוקרים טוענים כי הקונטרס נשרף בשריפה הגדולה בליאדי שהייתה בשנת תק"ע.

החלק השני

בנוסף ל"סדר מכירת החמץ" כתב אדמו"ר הזקן בנפרד את "סדר מכירת בהמה המבכרת", אשר דיניהם שווים זה לזה בכמה פרטים, אך אחר כך נדפסו יחד.

בתחילה נפתח "סדר מכירת בהמה המבכרת" במלים: "ענין מכירת בהמה המבכרת", אך כאשר התאחדו לקונטרס אחד שונה הפתיח ל: "ומענין לענין באותו ענין דמכירת חמץ לנכרי, באתי כמזכיר גם כן ענין מכירת בהמה המבכרת". האיחוד בין הקונטרסים גרם לשינויי לשון נוספים שהוצרך רבינו הזקן לתקן.

החלק השלישי

בסוף סדר מכירת חמץ ובהמה המבכרת, נוסף קטע אחד המתחיל: "ומדי דברי בענין הבכור", והוא פסק הלכה של רבינו הזקן בענין "מום שבתנוך אוזן הבכור" והוא פסק רבינו בענין מום שבתנוך אוזן הבכור, אשר חלק האוזן הנקרא תנוך איננו אותו סחוס רך שבאוזן מבחוץ, אלא הוא הסחוס הקשה שבאוזן מבפנים, אצל נקב האוזן, שדוקא בו נעשה הבכור בעל מום.

פסק ההלכה הגיע בעקבות מקרה שאירע בליאדי זמן קצר לאחר שהגיע לשם בשלהי קיץ תקס"א, שהרב המקומי התיר כזה מום וכשהגיע השאלה לפני רבינו הזקן הוציא פסק כי צריך לקבור את בשר החמור והוא בעל מום.

הקטע הזה לא הודפס בשלחן ערוך רבינו בשנת תקע"ד, כנראה מפני שלא הגיע לידי המוציא לאור, ולא נדפס עד להוצאת זיטאמיר תר"ח.

הדפסת הקונטרס

בשנת תקס"ג הדפיס אדמו"ר הזקן את סידורו, ובו שילב את סדר מכירת חמץ כפי שנדפס בקונטרס, יחד עם מכתבו הכללי אל אנ"ש. אחרי

אחר כך בשנת תקע"ד, כשנדפס לראשונה ספר השולחן ערוך - הלכות פסח, הודפס שוב בסופו סדר מכירת החמץ.

ביאורים לקונטרס

הקונטרס נכתב בצורה עמוקה מאוד, וגדולי החסידים התקשו בהבנת הדברים. לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג פנו בנושא כמה מגדולי החסידים אל המהרי"ל, אחיו של רבינו הזקן, ובספר "שארית יהודה" ביאר את הקונטרס. בהקדמה לביאור כתב "שלא מצאו אנשי חיל ידיהם להבין קריצת ורמיזת הקדמתו במה שכתב, דמה שנהגו לכתוב והמותר זקפי עליו במלוה אינו מועיל לגדולי הראשונים, וישוטטו אנה ואנה לבקש דברי גדולי הראשונים ולא ימצאו".

בהמשך התשובה ביאר מהרי"ל את מקור ההלכה על יסוד הדברים "אשר שמעתי רק דרך רמז וראשי פרקים... באולי לא ירדתי לסוף דעת רבינו..."}

הרבי הצמח צדק ביאר כמה מדברי הקונטרס בכמה מקומות.

בשנת תרמ"ז הגאון מוהרא"ד לאוואוט את "סדור תורה אור" של רבינו, עם באור "שערי תפילה" (ואחר כך במהדורה בתרא בשם "שער הכולל"), ובסופו הדפיס את סדר מכירת חמץ של רבינו, עם ביאורו עליו בשולי הגליון.

בשנת תרנ"ט הדפיס הגאון החסיד אברהם ברודנא את ספרו "ברכת אברהם", ובתחילתו הדפיס את סדר ונוסח שטר מכירת חמץ, המיוסד על סדר מכירת חמץ של רבינו (עם השינויים הנצרכים לאור התפתחות הדורות ושינויים בסדר החיים), עם ביאור בשולי הגליון, בו מביא מ"שערי תפילה" של מוהרא"ד לאוואוט, ולפעמים חולק על דבריו ולפעמים מבארם. ופעם נוספת עם כמה הוספות בספרו "מגיני אברהם" (ירושלים תרפ"ו).

בשנת תשמ"ה הדפיס הרב יוסף יצחק בלינוב ספר "מכירת חמץ בערב קבלן", ובו ביאר באריכות את שיטת רבינו ומקורותיו.

בשנת תשנ"ז הוציא הרב שלום דובער לוין את "סדר מכירת חמץ לפי תקנת רבותינו".

בשנת תשע"ד יצא הקונטרס מחדש עם ביאורים בעריכת ר' שלום דובער לוין.

לקריאה נוספת

• שלום דובער לוין, סדר מכירת חמץ עם ביאורים, במבוא לספר, תשע"ד.