שינויים

'''תקנת לימוד הרמב"ם''' היא תקנה ללימוד יומי בספר "[[משנה תורה לרמב"ם|יד החזקה]]" שחיבר [[הרמב"ם]], אותה ייסד [[הרבי]] ב[[אחרון של פסח]] בשנת [[תשד"מ]]. מטרת התקנה היא, לאחד את עם ישראל בלימוד ספר משנה תורה המקיף את כל התורה ה[[תורה שבעל פה. הרמב"ם הוא היחיד שמביא ]], גם את '''כל''' דיני התורה, ולא רק אלו הנהוגים אשר אינם מקויימים כיום.

 ==התייחסות הרבי לתקנת הרמב"ם==[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[רב|רבנים]] ו[[אדמו"ר|אדמו"רים]] ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין):הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], ?, ?, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]]ב[[י"א ניסן]] [[תשד"מ]], [[הרבי]] ערך סיום על [[הרמב"ם]]. הוא לא ציין דבר בקשר למבצע שזה עתה הסתיים ב[[מרוקו]], אך התמימים בקזבלנקה הבינו שמשהו קורה כאן. אחד עשר יום לאחר מכן, ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם. וזה תוכן הדברים (בלתי מוגה):  "כשם שבנוגע ללימוד הש"ס חילקו וקבעו ללמוד חלק מסוים בכל יום ויום, הרי טוב ונכון שיעשו כן גם בנוגע ללימוד [[הרמב"ם]] לחלק לשיעורים קבועים מדי יום ביומו, באופן שיוכלו לסיימו עד יום הולדת [[הרמב"ם]] בשנה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה. ואז - יעשו עוד הפעם "סיום" על הרמב"ם.

ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת פרשת [[וישב]], [[כ' כסלו]] [[תשד"מ]], אשר הייתה למעשה המשך להתוועדות [[י"ובהמשך הסביר שמפני כמה סיבות (כדלקמן) כדאי שיארגנו לימוד יומי ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסליו]] שחל באותה שנה ביום שישי, הזכיר [[הרבי]] ועורר על כך שכבר הגיע הזמן לערוך חלוקה דומה לחלוקת ה[[ש"ס]] בלימוד ספר [[משנה תורה]] לה[[רמב"ם]]. ההוראה לא יושמה מידית, אך [[התלמידים השלוחים]] ב[[ישיבת חב"ד קזבלנקה|בישיבת חב"ד בקזבלנקה]] שב[[מרוקו]], בה התגורר [[הרמב"ם]] מספר שנים, דהיינו שיחלקו שלמדו את ספר היד החזקה באופן שכל אחד ילמד את השיעור הזההשיחה הזו, ויסיים חילקו את כל ספר היד במשך שנהמשנה תורה בין כלל הציבור התורני במרוקו, על מנת שיילמדו אותם בין [[י' שבט]] יום [[קבלת הנשיאות של הרבי]] עד ל[[יום הולדת|יום הולדתו]] של הרבי ב[[י"א ניסן]] ויום הולדתו של הרמב"ם ב[[י"ד ניסן]]. והמעלה על לימוד בדרך זו ולא בדרך שכל אחד ילמד רק חלק אחד מהספר ולא את כל הספר (יבואר לקמן במצ"הלכות שלוחין ושותפין" לקחו התלמידים השלוחים בעצמם בקשר עם תפקידם כשלוחים של הרבי, ור' [[שלמה מטוסוב]], השליח הראשי ומנהל הישיבה, מסר להם שיעור בהלכות אלו. ב[[חודש אדר]] א' קבלו התמימים מכתב כללי-פרטי מ[[הרבי]] שאת עצם שליחתו פירשו כהבעת תשואות-חן מצד הרבי. המכתב פותח במילים: "המכתב הדו"ח והמצו"ב)נתקבל ות"ח".

בהתוועדות [[י"ולאלו שיקבלו הידיעה בקשר להלימוד הזה אחרי שכבר התחילו הלימודא ניסן]] [[תשד"מ]], ערך הרבי סיום על [[הרמב"ם]], אך לא קישר את הדבר במפורש לחלוקה שנעשתה במרוקו. אחד עשר יום לאחר מכן, בהתוועדות [[אחרון-של-פסח]] העלה הרבי שוב את היוזמה לחלוקה כללית של הרמב"ם, יתחיל ללמוד מהשיעור היומי (הנדפס בהחוברת שאנו שולחים) ובהזדמנות שיוכל להשלים מה שחיסר ישליםאך באופן כללי שהלימוד יהיה על פי הסדר וייגמר עד יום הולדתו של הרמב"ם בי"ד ניסן שנה לאחר מכן בשנת [[תשמ"ה]]. דברים ברוח זו אמר הרבי גם ב[[יחידות]] הכללית לאורחים שהתקיימה ימים ספורים לאחר חג הפסח, בה מיקד הרבי את מסלול הלימוד ללימוד שלושה פרקים בכל יום. הרבי הוסיף וציין שכאשר כולם ילמדו את כל ההלכות יפעל הדבר אחדות נפלאה והדבר יוביל למציאת שפה לימודית משותפת בין הלומדים שיוכלו להתפלפל ולחדש באותו עניין.

"וזה כמה שנים שמחכה הנני אולי יתעוררו לעשות כן גם בנוגע ללימוד הרמב"ם, עד שסוף כל סוף נתעוררו על זה באחת המדינות דאחינו הספרדים - שחילקו בתחילה לא היה מושג ברור מאיפה להתחיל ואיך בדיוק לערוך את ספר חלוקת השיעורים. חברי ה[[הרמבוועד להפצת שיחות]] ערכו את החלוקה (ב"פתח-דבר" למורה שיעור לרמב"ם]] באופן שכל אחד ואחד לקח על עצמו חלק מסוים, כך שסיימו כתוב שהרבי עשה את החלוקה) במסלול שלושת הפרקים והגישו לרבי את לימוד המורה שיעור להגהה ואישור{{הערה|1=[[הרמבhttp://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81512 פרסום ראשון: הגהות הרבי על המורה שיעור לרמב"ם]] בסמיכות ליום הולדתו של {{אינפו}} כ"ז [[הרמב"םניסן]] השתאהתשע"ד (27.04.2014)}}.