|
|
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ==שינון בעל פה==
| |
| שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר הלימוד/הקריאה. בשינון בעל פה בדך כלל ישנם כמה מטרות וביניהן הא'- שיטת לימוד, ע"י שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. הב' - שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה כמו דיקלום קטע שיר מסוים וכדומה
| |
|
| |
| שיטת השינון בע"פ היא השיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה" דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. וע"כ הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא
| |
|
| |
|
| ==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון בעל פה==
| |
| ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
| |
| כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" {{הערת שוליים|[[קידושין]] דף נב עמוד א, [[בבא מציעא]] כב ע"ב]].}} שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]].
| |
|
| |
| ==שינון בעל פה ככלי לטיהור האוויר והעולם ==
| |
| בספר [[היום יום]] {{הערת שוליים|ל[[י"א טבת]].}} כותב [[הרבי]] על הדאגה ל[[טהרת האויר]] כצורך חיים בסיסי ע"י שינון אותיות התורה וביניהם אותיות החומש ה[[תהילים]] המשניות וה[[תניא]]
| |
|
| |
| ==חזרת משניות על פה לקבלת פני משיח==
| |
| ב[[היום יום]]{{הערת שוליים|ל[[כ"א בכסלו]].}} מובא:{{ציטוטון|מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליא, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח.}} תרגום מ[[אידיש]]: שיתלמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני ה[[משיח]].
| |