משתמש:Dannidissen/משה מזרחי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:04, 5 ביולי 2020

		חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
		מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).	עריכה - שיחה

רבי משה מזרחי הסופר (מכונה רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך. חי ופעל במאה ה-17, התפרסם בעיקר בזכות עריכותיו לספר הזוהר, שהיו הבסיס למהדורת הזוהר המתוקנת שיצאה בקושטא בשנת תצ"ו (1636). ובזכות עריכותיו לכתבי האר"י, שהן הבסיס לכתבים רבים שנמצאים לפנינו כיום.

חייו

מעט מקורות עוסקים בביוגרפיה של רמ"מ, ומרבית החיבורים אודותיו עוסקים בעיקר בתרומתו לעריכת הזוהר וכתבים אחרים מהא"רי ותלמידיו. החוקר העיקרי שכתב באריכות יחסית על חייו הוא יוסף אביב"י, בספרו קבלת האר"י. מהמעט שיש בידינו ניתן ללמוד שהוא חי בדמשק, נולד לקראת סוף המאה הט"ז, משום שר' חיים ויטאל, כותב אודותיו בשנת שע"ג (1613) "ליל ב' ד' דאדר שע"ג. חלם ר' משה מזרחי הסופר שהיה בבית המדרש א'..." ולא סביר שר"ח ויטאל יכנה נער בן פחות מי"ג בתארים כה נכבדים. בשנת תכ"ג (1663 חתם על גביית עדות בבית דינו של ר' שמואל ויטאל עוד נכתב עליו בדף המגן של אחד מכתבי היד שהעתיק^[1]:

זה הספר שער הקדמות שלא כסדר הוא כתב היד כמהר"מ מזרחי זלה"ה. סופר מהרח"ו (=מורינו הרב חיים ויטאל) והוא רושם נקודות על כו"כ (=כמה וכמה) תיבות הסמוכות שיבואו בר"ת שמו משה, כאשר תראה. וכתבו בדמשק יע"א, כי כן כתב בסופו. וגמרו בשנת התכ"ד ליצירה ביום ט' שבט שנת הנז' ומהרח"ו זצוק"ל נלב"ע בדמשק שנת הש"פ... נמצא שנכתב מ"ד שנה אחר פטירת הרב מהרח"ו זלה"ה, והרב מהר"מ מזרחי זצ"ל האריך ימים, וצריך להקבילו עם כתבי הרב מהרש"ו (=מורינו הרב שמואל ויטאל) בן מהרח"ו....

— כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884, 188 דף. מובא באביב"י 581

מכתב היד ניתן ללמוד שרמ"מ האריך ימים, ונפטר לפחות אחרי 1664.

חיבורים אחרים

מלבד תרומותיו לקבלת האר"י ולנוסח הזוהר, רמ"מ עסק גם במדעים, הוא חיבר ספר מעשי העוסק ברפואה, טכנולוגיה, כימיה, אלכימיה, אסטרולוגיה ועוד.

זיהוי כתב ידו והעתקותיו

ישנם 2 כתבי יד שבהם שרד הקולופון שבו רמ"מ כותב את שמו ומקומ^[2], לפי אביב"י, ניתן לזהות 16 כתבי יד בקבלת האר"י שהועתקו ונערכו על ידו, הזיהוי מסתמך הן על סגנון הכתב, והן על העובדה שבאחד מכתבי ידו הידועים, אחד הבעלים ציין בקולופון שניתן לזהות את כתבי רמ"מ לפי ראשי התיבות של שמו (המסומנים בנקודותיים) בתחילת החיבור.

השפעתו על מהדורת הזוהר קושטא תצ"ו

הגהותיו של רמ"מ על הזוהר

בין המהדורות השונות של ספר הזוהר ניתן למצוא שינויים רבים בין המהדורות הקדומות (בעיקר מהדורת מנטובה שי"ח 1558, שהיתה המהדורה שממנה למדו האר"י ותלמידיו) למהדורת קושטא תצ"ו (1736), בעיקר בכל הקשור להתאמת מילות הזוהר לפירושי האר"י, (נוסח מהדורת קושטא הפך בסופו של דבר לנוסח המקובל). נוסח מהדורת קושטא תצ"ו הוא נוסחו של רמ"מ שנכתב על בסיס הגהותיהם של רח"ו ור' יהודה (יאודה) משען. רמ"מ התגורר בדמשק בשכנות לרבי חיים ויטל ולרבי יהודה משען, ר"י אביב"י כותב בספרו שטפסי הזוהר שלהם, על כל הגהותיהם ועריכותיהם. היו בידי רבי משה מזרחי, והוא הגיה את העותק שלו על פי תיקוניהם. כתב היד המתוקן שתגלגל לידי המדפיסים בקושטא והם הדפיסו לפיו (ולפי עוד 2 כתבי יד שלא ידועים כיום) את נוסח הזוהר שלהם.

המדפיס, ר' יונה בן יעקב, כותב בהקדמתו לספר על שביסס את נוסחו על מהדורת רמ"מ:

"והמה בכתובים עדות המתקיימת על פי הרב המקובל האלהי משה מזרחי זלה"ה, ויהי באומרו בכתב ידו תוך ספר הזוהר הבא משם (דמשק), זה לשונו, הגהתי ספר הזוהר הלז משנת השע"ח עד שנת השצ"ג ליצירה מזוהר מהרח"ו ומזוהר מוהר"י משען נר"ו"

— זוהר, ח"א, קושטא תצ"ו

המדפיס הביא את דברי רמ"מ בעוד 2 מקומות נוספים שמהם עולה שרבי משה מזרחי עמל במשך 18 שנה, משנת שע"ח עד שנת שצ"ה, על הגהת הספר.

מהדורת קושטא תצ"ו היתה הבסיס למהדורת וילנא תרנ"ה (1895), שהיא המהדורה ששימשה בסיס למהדורות הנפוצות כיום, כך שניתן לומר שרמ"מ הוא האחראי לנוסח הזוהר הנפוץ היום.

פולמוס הנוסח המתוקן

בשנת תקל"ב (1772) הדפיס המקובל רבי שלום בוזגלו מהדורה חדשה של ספר הזוהר באמסטרדם, בניגוד למהדורת קושטא תצ"ו מהדורה זו הסתמכה על נוסח מהדורת מנטובה, בהקדמתו למהדורה יצא רש"ב בחריפות נגד המדפיסים בקושטא שהסתמכו על נוסחו של רמ"מ, הוא כתב "גם המגיה כהה"ר משה מזרחי נ"ע כתב סוף פרשת פקודי... ואני לא אתמה מטעויות הדפוס שנפלו בו לאלפים ורבבות..."

לעומתו החיד"א יצא להגנת נוסחו של רמ"מ, בהקדמתו למהדורת הזהר שהדפיס בליוורנו בתקנ"א הוא יצא להגנת הנוסח וקבע שהוא הנוסח שעליו ראוי להסתמך. יש לציין שהרבי הורה להסתמך על מהדורת קושטא בלימוד ספר הזוהר.

הגהותיו על תיקוני הזוהר

רמ"מ הגיה גם את ספר תיקוני הזוהר, הוא רשם את הגהותיו והערותיו על טופס תיקוני זוהר מנטובה שי"ח^[3] מהערותיו על הספר ניתן ללמוד שהוא סיים את העבודה על הספר בשנת ת"ז. הגהותיו נשארו בכתב יד ולא נדפסו.

תרומתו לעריכת כתבי האר"י

כפי שצוין לעיל, ישנם 16 כתבים מכתבי האר"י שהועתקו ע"י רמ"מ. ביניהם:

ספר ההקדמות אסופה של הקדמות נבחרות משלושה ספרים שערך ר"א פנצירי.
ספר כונת התפילות.
מאמרי הזוהר פירושים למאמרי הזוהר מתמידי האר"י.
ספר הקדמות נוסף שהוא ספר הדרוש שערך ר"א פנצירי, בשינויים מסוימים

לקריאה נוספת

הסוקר העיקרי של תרומות רמ"מ הוא יוסף אביב"י בספרו קבלת האר"י, ירושלים תשס"ח, בהוצאת מכון בן צבי. בעיקר בעמודים 574-582 ; 1120-1129.

הערות שוליים

↑ אביב"י, עמ' 581
↑ כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884 כת"י המבורג, לוי 84, ס' 26241
↑ שמור היום ככתב יד ניו יורק, בהמ"ל מיקום 1741, ס' 10839

[1] אביב"י, עמ' 581

[2] כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884 כת"י המבורג, לוי 84, ס' 26241

[3] שמור היום ככתב יד ניו יורק, בהמ"ל מיקום 1741, ס' 10839

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אישיות רבנית
+{{חשיבות|}}
-| שם = משה מזרחי
+רבי משה מזרחי הסופר (מכונה רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך. חי ופעל במאה ה-17, התפרסם בעיקר בזכות עריכותיו ל[[ספר הזוהר]], שהיו הבסיס למהדורת הזוהר המתוקנת שיצאה ב[[קונסטנטינופול|קושטא]] בשנת [[ה'תצ"ו|תצ"ו]] (1636). ובזכות עריכותיו לכתבי [[האר"י]], שהן הבסיס לכתבים רבים שנמצאים לפנינו כיום.
-| תואר = חכם
-| כינוי = הסופר
-| תאריך לידה = סוף [[המאה ה16]]
-| מקום לידה =
-| תאריך פטירה = אחרי תכ"ד (1664)
-| מקום פטירה =
-| מקום מגורים = [[דמשק]]
-| מדינה = [[האימפריה העותומנית]]
-| השתייכות = [[יהדות]]
-| תחומי עיסוק = [[קבלה]]
-| תפקידים נוספים = סופר, [[עורך]]
-| רבותיו = [[חיים ויטאל]],  [[אפרים פנצ'ירי]], [[שמואל ויטאל]]?
-}}
-רבי משה מזרחי הסופר (רמ"מ) היה מרבני ומקובלי דמשק, סופר ועורך. חי ופעל במאה ה-17, התפרסם בעיקר בזכות עריכותיו ל[[ספר הזוהר]], שהיו הבסיס למהדורת הזוהר המתוקנת שיצאה ב[[קונסטנטינופול|קושטא]] בשנת [[ה'תצ"ו|תצ"ו]] (1636). ובזכות עריכותיו לכתבי [[האר"י]], שהן הבסיס לכתבים רבים שנמצאים לפנינו כיום.
 == חייו ==
-מעט מקורות עוסקים בביוגרפיה של רמ"מ, ומרבית החיבורים אודותיו עוסקים בעיקר בתרומתו לעריכת הזוהר וכתבים אחרים מהא"רי ותלמידיו. החוקר העיקרי שכתב באריכות יחסית על חייו הוא [[יוסף אביב"י]], בספרו קבלת האר"י. מהמעט שיש בידינו ניתן ללמוד שהוא חי בדמשק, נולד לקראת סוף המאה הט"ז, משום שר' [[חיים ויטאל]], כותב אודותיו בשנת שע"ג (1613) <ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=יומנו של ר"ח ויטל (ספר החזיונות)|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=פג}}</ref> "''ליל ב' ד' דאדר שע"ג. חלם ר' משה מזרחי הסופר שהיה בבית המדרש א'''..."  ולא סביר שר"ח ויטאל יכנה נער בן פחות מי"ג בתארים כה נכבדים. בשנת תכ"ג (1663 חתם על גביית עדות  בבית דינו של ר' שמואל ויטאל<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=שו"ת באר מים חיים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=|שנת הוצאה=תשנ"ו (1996)|עמ=קכח|פרק=}}</ref> עוד נכתב עליו בדף המגן של אחד מכתבי היד שהעתיק<ref>אביב"י, עמ' 581</ref>:
+מעט מקורות עוסקים בביוגרפיה של רמ"מ, ומרבית החיבורים אודותיו עוסקים בעיקר בתרומתו לעריכת הזוהר וכתבים אחרים מהא"רי ותלמידיו. החוקר העיקרי שכתב באריכות יחסית על חייו הוא יוסף אביב"י, בספרו קבלת האר"י. מהמעט שיש בידינו ניתן ללמוד שהוא חי בדמשק, נולד לקראת סוף המאה הט"ז, משום שר' [[חיים ויטאל]], כותב אודותיו בשנת שע"ג (1613)  "''ליל ב' ד' דאדר שע"ג. חלם ר' משה מזרחי הסופר שהיה בבית המדרש א'''..."  ולא סביר שר"ח ויטאל יכנה נער בן פחות מי"ג בתארים כה נכבדים. בשנת תכ"ג (1663 חתם על גביית עדות  בבית דינו של ר' שמואל ויטאל עוד נכתב עליו בדף המגן של אחד מכתבי היד שהעתיק{{הערה|אביב"י, עמ' 581}}:
 {{ציטוט|תוכן=זה הספר שער הקדמות שלא כסדר הוא כתב היד כמהר"מ מזרחי זלה"ה. סופר מהרח"ו (=מורינו הרב חיים ויטאל) והוא רושם נקודות על כו"כ (=כמה וכמה) תיבות הסמוכות שיבואו בר"ת שמו משה, כאשר תראה. וכתבו בדמשק יע"א, כי כן כתב בסופו.
@@ שורה 26: / שורה 11: @@
 === חיבורים אחרים ===
-מלבד תרומותיו לקבלת האר"י ולנוסח הזוהר, רמ"מ עסק גם במדעים, הוא חיבר ספר מעשי העוסק [[רפואה|ברפואה]], טכנולוגיה, [[כימיה]], [[אלכימיה]], [[אסטרולוגיה]] ועוד.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Gerrit Bos|שם=Moshe Mizrachi on Popular Science in 17th Century Syria-Palestine|כתב עת=Jewish Studies Quarterly|כרך=Vol. 3, No. 3 (1996)|עמ=250-279|שנת הוצאה=1996|קישור=https://www.jstor.org/stable/40753163?seq=1#metadata_info_tab_contents}}</ref>
+מלבד תרומותיו לקבלת האר"י ולנוסח הזוהר, רמ"מ עסק גם במדעים, הוא חיבר ספר מעשי העוסק [[רפואה|ברפואה]], טכנולוגיה, כימיה, אלכימיה, אסטרולוגיה ועוד.
 === זיהוי כתב ידו והעתקותיו ===
-ישנם 2 כתבי יד שבהם שרד הקולופון שבו רמ"מ כותב את שמו ומקומו<ref>כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884
+ישנם 2 כתבי יד שבהם שרד הקולופון שבו רמ"מ כותב את שמו ומקומ{{הערה|כת"י ירושלים אברהמס 18, ס' 38884 כת"י המבורג, לוי 84, ס' 26241}}, לפי אביב"י, ניתן לזהות 16 כתבי יד בקבלת האר"י שהועתקו ונערכו על ידו, הזיהוי מסתמך הן על סגנון הכתב, והן על העובדה שבאחד מכתבי ידו הידועים, אחד הבעלים ציין בקולופון שניתן לזהות את כתבי רמ"מ לפי ראשי התיבות של שמו (המסומנים בנקודותיים) בתחילת החיבור.
-כת"י המבורג, לוי 84, ס' 26241</ref>, לפי אביב"י, ניתן לזהות 16 כתבי יד בקבלת האר"י שהועתקו ונערכו על ידו, הזיהוי מסתמך הן על סגנון הכתב, והן על העובדה שבאחד מכתבי ידו הידועים, אחד הבעלים ציין בקולופון שניתן לזהות את כתבי רמ"מ לפי ראשי התיבות של שמו (המסומנים בנקודותיים) בתחילת החיבור.<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף אביב"י|שם=קבלת האר"י|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=574}}</ref>
 == השפעתו על מהדורת הזוהר קושטא תצ"ו ==
 === הגהותיו של רמ"מ על הזוהר ===
-בין המהדורות השונות של ספר הזוהר ניתן למצוא שינויים רבים בין המהדורות הקדומות (בעיקר מהדורת מנטובה שי"ח 1558, שהיתה המהדורה שממנה למדו האר"י ותלמידיו) למהדורת קושטא תצ"ו (1736), בעיקר בכל הקשור להתאמת מילות הזוהר לפירושי האר"י, (נוסח מהדורת קושטא הפך בסופו של דבר לנוסח המקובל<ref>{{צ-ספר|מחבר=יוסף אביב"י|שם=קבלת האר"י|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=|עמ=1121}}</ref>). נוסח מהדורת קושטא תצ"ו הוא נוסחו של רמ"מ שנכתב על בסיס הגהותיהם של רח"ו ור' יהודה (יאודה) משען.
+בין המהדורות השונות של ספר הזוהר ניתן למצוא שינויים רבים בין המהדורות הקדומות (בעיקר מהדורת מנטובה שי"ח 1558, שהיתה המהדורה שממנה למדו האר"י ותלמידיו) למהדורת קושטא תצ"ו (1736), בעיקר בכל הקשור להתאמת מילות הזוהר לפירושי האר"י, (נוסח מהדורת קושטא הפך בסופו של דבר לנוסח המקובל). נוסח מהדורת קושטא תצ"ו הוא נוסחו של רמ"מ שנכתב על בסיס הגהותיהם של רח"ו ור' יהודה (יאודה) משען.
 רמ"מ התגורר בדמשק בשכנות לרבי חיים ויטל ולרבי יהודה משען, ר"י אביב"י כותב בספרו שטפסי הזוהר שלהם, על כל הגהותיהם ועריכותיהם. היו בידי רבי משה מזרחי, והוא הגיה את העותק שלו על פי תיקוניהם. כתב היד המתוקן שתגלגל לידי המדפיסים בקושטא והם הדפיסו לפיו (ולפי עוד 2 כתבי יד שלא ידועים כיום) את נוסח הזוהר שלהם.
@@ שורה 43: / שורה 25: @@
 {{ציטוט|תוכן="והמה בכתובים עדות המתקיימת על פי הרב המקובל האלהי משה מזרחי זלה"ה, ויהי באומרו בכתב ידו תוך ספר הזוהר הבא משם (דמשק), זה לשונו, הגהתי ספר הזוהר הלז משנת השע"ח עד שנת השצ"ג ליצירה מזוהר מהרח"ו ומזוהר מוהר"י משען נר"ו"|מקור=זוהר, ח"א, קושטא תצ"ו|אנגלית=}}
-המדפיס הביא את דברי רמ"מ בעוד 2 מקומות נוספים<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=זוהר קושטא|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=תצ"ו|עמ=דף רסט ע"ב, ודף רצט ע"ב}}</ref> שמהם עולה שרבי משה מזרחי עמל במשך 18 שנה, משנת שע"ח עד שנת שצ"ה, על הגהת הספר.
+המדפיס הביא את דברי רמ"מ בעוד 2 מקומות נוספים שמהם עולה שרבי משה מזרחי עמל במשך 18 שנה, משנת שע"ח עד שנת שצ"ה, על הגהת הספר.
 מהדורת קושטא תצ"ו היתה הבסיס למהדורת וילנא תרנ"ה (1895), שהיא המהדורה ששימשה בסיס למהדורות הנפוצות כיום, כך שניתן לומר שרמ"מ הוא האחראי לנוסח הזוהר הנפוץ היום.
@@ שורה 54: / שורה 36: @@
 == הגהותיו על תיקוני הזוהר ==
-רמ"מ הגיה גם את ספר [[תיקוני הזוהר]], הוא רשם את הגהותיו והערותיו על טופס תיקוני זוהר מנטובה שי"ח<ref>שמור היום ככתב יד ניו יורק, בהמ"ל מיקום 1741, ס' 10839</ref>  מהערותיו על הספר ניתן ללמוד שהוא סיים את העבודה על הספר בשנת ת"ז. הגהותיו נשארו בכתב יד ולא נדפסו.
+רמ"מ הגיה גם את ספר [[תיקוני הזוהר]], הוא רשם את הגהותיו והערותיו על טופס תיקוני זוהר מנטובה שי"ח{{הערה|שמור היום ככתב יד ניו יורק, בהמ"ל מיקום 1741, ס' 10839}}  מהערותיו על הספר ניתן ללמוד שהוא סיים את העבודה על הספר בשנת ת"ז. הגהותיו נשארו בכתב יד ולא נדפסו.
 == תרומתו לעריכת כתבי האר"י ==
@@ שורה 67: / שורה 49: @@
 * הסוקר העיקרי של תרומות רמ"מ הוא [[יוסף אביב"י]] בספרו '''קבלת האר"י,''' ירושלים תשס"ח, בהוצאת מכון בן צבי. בעיקר בעמודים 574-582 ; 1120-1129.
-* , Gerrit Bos, '''Moshe Mizrachi on Popular Science in 17th Century Syria-Palestine,''' Jewish Studies Quarterly  Vol. 3, No. 3 (1996), pp. 250-279
-<references />
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מקובלים]]