מרכז מנורה (דניפרו): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:48, 25 ביוני 2020

מרכז מנורה הוא מרכז יהודי הממוקם בעיר דנייפרופטרובסק משמש כבית חב"ד והמרכז היהודי הגדול בעולם^[1]. במרכז יש את משרדי קרן בוגלובוב, מוזיאון שואה מהגדולים בעולם, קניון למוצרים כשרים, מסעדות, אולם אירועים ענק, בית מלון, דירות מגורים לשלוחים תושבי העיר, בנק, סוכנות נסיעות, מרכז רפואי, ספריה, מקווה גדול, ובית כנסת^[2] מפואר. המרכז בנוי משבעת בנינים שיוצרים צורה של מנורה, וע"ש זה נקרא הבניין "מרכז מנורה", שטח המרכז הוא 57,000 קמ"ר. המרכז נבנה ע"י השליח הראשי ורב העיר דנייפרופטרובסק ר' שמואל קמינצקי.

היסטוריית המבנה

לקראת שנת תשס"ז פנו אל הרב שמואל קמינצקי איילי ההון מר צבי בוגולובוב ושותפו מר איגור קולומויסקי, והודיעו לו שהם רוצים לבנות משהו גדול למען תושביה היהודים של דנייפרופטרובסק. הרעיון הראשוני היה לממן בניית מוזיאון שואה גדול במקום מרכזי בעיר, אך ההצעה הזו נמוגה בעקבות חשש שהקמת המוזיאון תתפרש אצל תושביה הגויים של דנייפרופטרובסק כקריאת תיגר עליהם והדבר יעלה את האנטישמיות בעיר.

אך לאחר שחשבו על כך הרב קמינצקי, צבי בוגולובוב ואיגור קולומויסקי, הם החליטו שכן יבנו את מוזיאון השואה. אך לא במתכונתו הנוכחית, הרב קמינצקי הציע שיוסיפו למוזיאון מרכז יהודי גדול, בית חב"ד, משרדים, בית כנסת, מקווה, ואף בנק וסוכנות נסיעות שתוכל לשרת גם את תושבי העיר שאינם יהודים - ובכך גם ירד החשש מאנטישמיות, וגם יעלה המורל של יהודי העיר שניסו עד עתה להסתיר את יהדותם, וכשיבנה המרכז המפואר ירגישו גאים ביהדותם ולא ינסו עוד להסתיר את דתם.

לאחר שההחלטה התקבלה הוחלט להקים את המרכז משבעה בניינים מחוברים זה לזה שיזכירו את צורת מנורת המקדש. המיקום שנבחר היה מסביב לבית הכנסת הההיסטורי "שושנת יעקב" הנמצא בסמוך לביתו של רבי לוי יצחק - אביו של הרבי שליט"א. את בניית המרכז היהודי שיכלול בתוכו מסעדות כשרות, קניונים למוצרים כשרים, מקווה וכו' מימן מר צבי הירש בוגלובוב, ואת מוזיאון השואה הגדול מימן שותפו מר איגור קלומויסקי.

בחודש תמוז, תשס"ח החלו החפירות להקמת המבנה^[3]. ובא' בחשוון תשע"ג נחנך המבנה^[4], בחנוכת הבית המפוארת השתתפו הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר, נשיא איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים ר' לוי לבייב, סגן יו"ר המל"ח הרב משה קוטלרסקי , נציג ממשלת ישראל השר לענייני תפוצות יולי אדלשטיין, וכן עשרות שגרירים ואנשים בכירים מצמרת השלטון האוקראיני.

כיום נערכים באולם השמחות במבנה חתונותיהם של אנ"ש מדנייפר והסביבה, ומפאת יופיו וגודלו של אולם השמחות נערכים שם גם דינרים של הרבה ארגונים יהודיים ברחבי העולם. כמו כן גם תושבי דנייפר שאינם יהודיים משתמשים בבנקים, במרכז הרפואי, ובסוכנות הנסיעות שנמצאים במרכז מנורה בעקבות האמינות הרבה שמפגינים מוסדות אלה.

מבנה מרכז מנורה

מרכז מנורה הוא מבנה ענק המתפרס על פני מס' רחובות, בשטח של למעלה מ57,000 קמ"ר. המרכז בנוי משבעה בניינים בגדלים שונים המחוברים אחד לשני ויוצרים ביחד את צורת מנורת המקדש, ועל-שם זה נקרא המרכז "מרכז מנורה". במבנים יש את משרדי קרן בוגולובוב, מוזיאון שואה מהגדולים מסוגו בעולם, מסעדות כשרות, קניונים לאוכל כשר, מלון, סוכנות נסיעות, מקווה, בית כנסת מפואר, סוכנות נסיעות ומרכז רפואי המשמשים גם תושביה הלא יהודים של העיר דנייפר.

מיקום המרכז הוא על-יד ביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניארסהן - אביו של הרבי. המרכז ממוקם במקום מרכזי בעיר דנייפר המשקיף על כל רחבי העיר, כך שבכל נקודה בעיר רואים את המרכז. דבר זה תוכנן כך מהתחלה כדי שאלפי היהודים הגרים בעיר ובסביבה יחזרו לחיק מחצבתם כאשר יראו את המבנה וירגישו גאים ביהדותם, ודבר זה אכן הוכיח את עצמו על-פי עדתו של ר' שמואל קמינצקי שבכל יום הוא פוגש בזכות זה בעוד ועוד יהודים.

בית הכנסת

ערך מורחב – בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)

בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי שושנת הזהב. בית הכנסת נוסד בשנת תק"ס ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את בית הכנסת לבית חרושת לבגדים^[5]. וכך היה עד שהרב שמואל קמינצקי פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית מרכז מנורה סונף בית הכנסת למרכז.

הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל ארון הקודש בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת יום אחד בשבוע, וארון הקודש מסמל את היום השביעי - שבת קודש, הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם הבימה בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני המלחמה ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.

כיום הבית כנסת משמש כבית הכנסת המרכזי של העיר דנייפר וההשערה היא שמדי יום מתפללים בו מעל ל300 מתפללים.

המקווה

יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם מקווה גדול, המקווה ממוקם בסמוך לבית הכנסת שושנת הזהב.

המקווה בנוי בסגנון מקוואות הרגיל גם בישראל, משובץ באבנים כחולות. בור המקווה הוא בור גדול מהרגיל, וזאת כדי שיוכל לשמש את כל תושביה היהודים של העיר דנייפרופטרובסק.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מוזיאון השואה

מוזיאון השואה במרכז מנורה הוא ממוזיאוני השואה הגדולים בעולם, ובכך הפך למעשה לסמל המסחרי של מרכז מנורה. את מימון הפרייקט של הקמת המוזיאון לכח על עצמו הנדיב מר איגור קלומויסקי.

לכתחילה מרכז מנורה היה אמור להכיל רק את מוזיאון השואה. אך בעקבות חשש שהדבר יעלה את האנטישמיות בעיר הוחלט לצרף אל המוזיאון עוד דברים, כדוגמת מרכז קניות, סוכנות נסיעות, בית מלון ועוד. ובכך נרקם אט אט הרעיון לפתיחת מרכז מנורה^[6], כך שלמעה המניע להקמת המרכז הינו מוזיאון השואה הממוקם בו.

מוזיאון השואה כולל בתוכו מסדרון ענק בגודל של רחוב ממוצע הנקרא בשם "רח' היהודים", בחזית שני קירות המסדרון חרוטים מעל ל50 בתי כנסת שהיו ממוקמים בעיר דנייפרופטרובסק לפני שהגיעו הנאצים לעיר והחריבו את כל בתי הכנסת. בחזיתות הקירות יש הנצחה מיוחדת לכל בית כנסת שהיה בעיר דניפרו ע"י הנצחת צורתו של חזית בית הכנסת בקיר, ולוח אבן המסביר איזה בית כנסת זה, היכן היה בזמן שלפני המלחמה ובאיזה רח' נמצאים שרידיו כיום.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אולם השמחות

אולם השמחות הממוקם במרכז מנורה הוא מאולמות השמחות הגדולים בדנייפרופטרובסק היכול להכיל מעל ל2,000 אנשים. אולם השמחות הוא מרהיב מגודלו וכמו רוב המבנים הממוקמים במרכז גם אולם השמחות בנוי בסגנון חדשני ביותר.

באולם השמחות שבמרכז מנורה נוהגים רוב אנ"ש תושבי העיר דנייפרופטרובסק לחגוג את שמחותיהם. בחתונות יהודיות יש אולם ענק הממוקם על גג אחד משבעת הבניינים המשמש כמקום החופה, המקום משקיף על נוף העיר בנוף עוצר נשימה, הדבר הזה גם תוכנן כדי שגם היהודים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת עתה יקיימו את חתונותיהם בבניין, וע"י כך יחגגו חתונה כשרה כמסורת ישראל. בנוסף לכך גם תושביה הלא יהודים של דניפרו חוגגים מידי פעם באולם השמחות. ומפאת גודלו ויופיו של המקום האולם משמש גם לאירועים מפוארים אחרים כדוגמת ערבי התרמה, פארביינגענס, ואף עוד אירועים משפחתיים אחרים.

בית המלון

במקום ממוקם אף בית מלון גדול, המחיר הרגיל שם עולה 250 ש"ח ללילה. והרבה מאנ"ש ברחבי העולם המעוניינים לנפוש בעיר ילדותו של הרבי משתמשים בשירותי המלון שבמרז מנורה.

כמו כן מדי שנה בחג הפסח ישנה נסיעה קבוצתית^[7] המתארגנת לנסיעה בעיר דניפרו, הנוסעים ישנים ואוכלים במלון שבמרכז מנורה הידוע באמינותו ובכשרותו המהודרת. כמו כן בית המלון משמש גם נוסעים לא יהודים הבאים לנפוש באוקראינה וזאת בשל אמינותו הרבה של המלון הידועה גם אצל תושביה הלא יהודים של העיר.

מיקומו של מרכז מנורה

מרכז מנורה ממוקם במרכז העיר דנייפרופטרובסק באמצע רובע העסקים בעיר, דבר התורם למרכזיותו של המתחם, המרכז נבנה בצורה כזו שיוכלו לראותו בכל חלק ברחבי העיר ובכך לגרום לגאווה יהודית בלב תושביה היהודים של דניפרו בכלל, וכלל יהודי אוקראינה בכלל. בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת שושנת הזהב שנבנה עוד בשנת תק"ס.

כמו כן המבנה מתייחד בעיקר בכך שהוא ממוקם בצמוד לביתו של המקובל רבי לוי יצחק שניארסאהן, אביו של כ"ק אדמו"ר שליט"א.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם
↑ בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא בית הכנסת שושנת הזהב
↑ הכתבה באתר
↑ גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג.
↑ 'המודיע' גליון מס' 10
↑ ראה בהרחבה בפסקה היסטוריית המבנה
↑ מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו

[1] בונים במרץ את המרכז היהודי הגדול בעולם

[2] בית הכנסת המשמש את מרכז מנורה הוא בית הכנסת שושנת הזהב

[3] הכתבה באתר

[4] גלריית סיכום של חנוכת המבנה מא' חשוון, ע"ג.

[5] 'המודיע' גליון מס' 10

[6] ראה בהרחבה בפסקה היסטוריית המבנה

[7] מרהיב: חדרי המלון של פסח חב"ד במנורה ה'תשע"ו

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 {{ערך מורחב|בית הכנסת שושנת הזהב (דניפרו)}}
 בתחתית המבנה ממוקם בית הכנסת ההיסטורי [[בית כנסת שושנת הזהב|שושנת הזהב]]. בית הכנסת נוסד בשנת [[תק"ס]] ומאז פעל ברציפות עד ימי שלטון הקומוניסטים, הקומוניסטים הסבו את [[בית כנסת|בית הכנסת]] לבית חרושת לבגדים{{הערה|'המודיע' גליון מס' 10}}. וכך היה עד שהרב [[שמואל קמינצקי]] פעל להחזרת מבנה בית הכנסת לרשות הקהילה היהודית. לאחר מס' שנים עם בניית [[מרכז מנורה]] סונף בית הכנסת למרכז.
+[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]
 הבית כנסת בנוי בצורה חדשנית ביותר. מבחוץ הוא מצופה בשיש לבן מיוחד בסגנון עתיק, אך מבפנים הוא בנוי בצורה חדשנית ביותר. מעל [[ארון קודש|ארון הקודש]] בבית הכנסת יש ששה קשתות שמסמלות כל אחת [[יום]] אחד בשבוע, ו[[ארון קודש|ארון הקודש]] מסמל את היום השביעי - [[שבת קודש]], הקשתות בנויות בצבעי שחור לבן להראות את השילוב של החדש והישן השורר בבית הכנסת. כמו כן גם ה[[בימה]] בנויה בצורת עגלה עם שתי גלגלים בשתי צדדיה כדי להזכיר איך חיו פעם היהודים בזמן שלפני ה[[מלחמת העולם השנייה|מלחמה]] ואיך היו מתקדמים בדרכים. אף הכסאות בנויות בסגנון מיוחד.
@@ שורה 29: / שורה 30: @@
 ===המקווה===
-[[קובץ:המקווה שבמרכז מנורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבור הענק במקווה שבמרכז מנורה]]
 יחד עם בית הכנסת הוחלט להקים במרכז גם [[מקווה]] גדול, המקווה ממוקם בסמוך ל[[בית הכנסת שושנת הזהב]].