שיחה:מנהג – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
 
(7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
זה הגזמה. הוא שלל מנהג אחד ויחיד השייך לחנוכת הבית, אולי בגלל שידע שהמנהג מוטעה או מבוסס על טעות וכיו"ב, וכששאמרו לו ש"כתוב" שצריכים לומר, אמר ש"כתוב" זה רק בגמ' או מקור מוסמך אחר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 16:45, 11 בפברואר 2014 (UTC)
זה הגזמה. הוא שלל מנהג אחד ויחיד השייך לחנוכת הבית, אולי בגלל שידע שהמנהג מוטעה או מבוסס על טעות וכיו"ב, וכששאמרו לו ש"כתוב" שצריכים לומר, אמר ש"כתוב" זה רק בגמ' או מקור מוסמך אחר. --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"א באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 16:45, 11 בפברואר 2014 (UTC)
:חולק עליך באופן מוחלט. בע"ה ארחיב לכשירחיב. זה וודאי למעלה מכל ספק ומדובר רק באנקדוטה אחת מתוך עשרות. מנהג חב"ד הוא מנהג חב"ד בלבד, ולא מנהג שסופח אליו בעקבות סיבות אלו ואחרות. להרחבה, ראה ספרו החדש של טוביה בלוי בנושא זה. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 19:49, 11 בפברואר 2014 (UTC)
:חולק עליך באופן מוחלט. בע"ה ארחיב לכשירחיב. זה וודאי למעלה מכל ספק ומדובר רק באנקדוטה אחת מתוך עשרות. מנהג חב"ד הוא מנהג חב"ד בלבד, ולא מנהג שסופח אליו בעקבות סיבות אלו ואחרות. להרחבה, ראה ספרו החדש של טוביה בלוי בנושא זה. [[מיוחד:תרומות/24.228.93.128|24.228.93.128]] 19:49, 11 בפברואר 2014 (UTC)
::כן אבל משמע מהערך שהוא שלל את המנהג לא רק לחסידי חב"ד. צריכים להדגיש שזה רק למעשה לחסידי חב"ד --'''[[משתמש:שלום|שָׁלוֹם]] - [[שיחת משתמש:שלום|יְהוּדִים מְשׂוֹחֲחִים]]''' י"ב באדר א' ה'תשע"ד, למניינם 00:05, 12 בפברואר 2014 (UTC)
:::אמת. אתה מוזמן לתקן. [[מיוחד:תרומות/173.3.199.145|173.3.199.145]] 02:53, 12 בפברואר 2014 (UTC)
== מה נקרא 'מנהג שנתפשט' ==
שמעתי מהרב הורביץ מראשל"צ (אגב, אין עליו ערך. והוא כותב מאמרים וכו') שהגדר של מנהג ישראל הוא מנהג שנהגו בו '''גדולי''' ישראל - שקשורים לקב"ה. (ו'מנהג אשכנז' לדוגמא הוא שנהגו בו גדולי אשכנז. וכנ"ל 'מנהג תימן'. וכנ"ל 'מנהג חב"ד'). אך לכאורה א.  [[הרשב"א]] כותב: 'אפילו מנהג שנהגו בו [[נשים]] זקנות אין לבטלו אפילו עם שישים רבוא סברות'. ב. לפי מה קובעים מיהם גדולי ישראל.
תהא נפק"מ בנוגע לעריכות האחרונות בנושא [[כתיבה באגרות קודש]] לגבי מנהג שנתקבל אצל חסידים.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:03, 1 במאי 2020 (IST)
:א. יש עליו ערך, [[יעקב הורוביץ]]. ב. ממה נפשך - כשיש הגדרה מרבותינו נשיאינו או מגדולי ישראל בדורות קודמים - אין אחר המלך כלום. ואם מדובר בסברות של משפיעים ורבנים, הרי אין דעותיהם שוות, וממילא לא אנשים זוטרים כמונות נכריע, רק ביכולתנו להביא את 2 הצדדים, ועדיף בציון הערות ומקורות מי בעליה של כל שיטה וגישה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 09:40, ז' באייר, ה'תש"ף 09:40, 1 במאי 2020 (IST)
::א. תודה לא מצאתיו בפירושונים וכעת נמצא. ב. אתה לא ענית לשאלה שלי. מהו '''מנהג שנתפשט'''. כלומר האם כשנתפשט בעולם (לדוגמא) לכתוב באגרות קודש נהיה המנהג '''קדוש''' ואם כן, או לא, אז אצל מי זה נקרא 'נתפשט'?--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 20:35, 2 במאי 2020 (IST)
:::כתבת שאין עליו ערך וזכרתי שיש, אז הוספתי לפירושונים. היכן מופיעה ההעגדרה 'מנהג שנתפשט'? ושוב, אם תמצא הגדרה ברורה אצל רבותינו נשיאינו - תוכל להכריע, ואם אין הגדרה ברורה (גם אם לי מאוד נראה שדעתו של הרבי בברכת כהנים מאוד ברורה, אבל יש את הרב טוביה בלוי שמבין ומפרש אחרת את תשובות הרבי בנידון) - אזי אצטרך להביא את 2 הצדדים. כמובן שלא כל ילד או נער הוא בעל דעה שראוי לכלול את דעתו הנכבדת בחב"דפדיה. [[משתמש:להתראות|להתראות]] - [[שיחת משתמש:להתראות|שיחה]], 01:36, ט' באייר, ה'תש"ף 01:36, 3 במאי 2020 (IST)
::::בסוף הערך יש קישור לוידיאו של הרב הרצל בנושא. אינו עובד (עכ"פ לי) וחבל על דאבדין.--[[מיוחד:תרומות/95.86.107.3|95.86.107.3]] 06:21, 3 במאי 2020 (IST)
:::::תיקנתי אותו ● [[משתמש: חלוקת קונטרסים|חלוקת קונטרסים]] • [[שיחת משתמש: חלוקת קונטרסים|שיחה]] • [[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי המלך המשיח שליט"א]] • ט' באייר ה'תש"ף • 23:48, 3 במאי 2020 (IST)
חזרה לדף "מנהג".