שינויים

ספר '''לקוטי תורה''' הוא ספר ובו הספר נחשב לספר יסוד בחסידות חב"ד, ומקובל ללמוד מידי שבוע את המאמרים מספר זה השייכים ל[[מאמר|מאמריפרשת השבוע]] , המכונים "הפרשה החסידית". [[אדמו"ר הזקןהרבי]] שאמר או כתב במשך השנים; המאמרים נערכו עורר פעמים רבות על-ידי חשיבות הלימוד, ומעלתו ל[[הרבי הצמח צדקהבאת המשיח|זירוז הגאולה]].

==הספר==ספר זה הוא חלקו השני של הספר [[תורה אור]], אלא שאת הספר תורה אור הדפיס הרבי הצמח צדק בלי הערותיו, ובספר ליקוטי לקוטי תורה הדפיס גם את הערותיו, בעקבות הפצרותיהם של החסידים והתגלותו של [[אדמו"ר הזקן]] אליו ואל בניו בחלום.{{הערה|מכתב [[הרבי הרייתבנית:היום יום/ט"צו בשבט|היום יום ט"ו שבט]] שנדפס בסוף הספר ליקוטי תורה.}}.

א. דרושים על פרשיות [[בשלח]] ו[[פקודי]] מתוך [[ספר שמות]] , וכן הוספות לספרים שמות, [[ספר ויקרא|לספר ויקרא]], [[ספר במדבר|במדבר]] ו[[ספר דברים|דברים]].

* בשנת בשנים [[תרל"ח]] - נדפס בפעם השניה ב[[וילנא]]. * בשנים , [[תרמ"ה]], [[תרס"ד]], ו[[תרפ"ח]] - הדפסות נוספות בוילנא.

* בשנת [[תש"ח]] - הדפיס [[הרבי]] על פי הוראת חותנו [[הרבי הריי"צ]] את הספר בפוטוגרפיא , בצילום מדפוס [[וילנא]] תרס"ד , על ידי סניף [[קה"ת]] ב[[אירופה]]. בסוף הספר הוסיף הערות שהעתיק מגוף [[כתב יד קודש]] של [[הרבי הרש"ב]] על גליון הלקוטי תורה שלו.

* בשנת [[תשכ"ה]] - הדפסת מהדורה חדשה אשר , בה הוכנסו לראשונה כל התיקונים שנרשמו בלוח התיקון שבהוצאות הקודמות. כמו כן נוספו בראש הספרהוספות רבות, ביניהן: א) מפתח כללי לכל החלקים. ב) אגרת קודש של אגרות רבותינו נשיאנו בנוגע לספר, [[הרבי הצמח צדקמפתח|מפתחות]] - אודות ההוצאה לאור של התורה אור. ג) אגרת קודש של , הערות וציונים ו[[הרבי הריי"צמראי מקומות]] - על הספר תורה אור ולקוטי תורה. ד) מפתח ענינים. ה) מפתח שמות ספרים ואנשים. ו) השמטות בלקוטי תורה. ז) הערות וציונים. ח) דפוסי הספר. הוספות ד-ח חלק מההוספות נערכו על ידי [[הרבי]]. (הוספות שבסוף הספר:) ט) צילום משער ההוצאה הראשונה של לקוטי תורהעלתה הון רב, והרבי אסף כסף להוצאה מכמה חסידים, ושער ההוספות. י) הסכמות הרבנים לדפוסים הראשונים של הלקוטי תורה. יא) מראי מקומות לפסוקי שזכו לקבל מהרבי את הספר אחר הדפסתו עם הקדשה אישית ב[[תנ"ךכתב יד קודש|כתב יד קדשו]] ומאמרי [[רזבנוסח: "ב"ה. בברכה להתעוררות "ל]] (נערכו על ידי חברי הלבבות לעבודת ה[[כולל אברכים '" בכל שייפין, ובמיוחד – בהפצת המעינות, ומתוך אורה ושמחה בגשמיות ורוחניות (קראון הייטסחתימת יד קדשו)"{{הערה|כולל שעל ידי מזכירות הרבי1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11939&CategoryID=2012 לימוד כל ה'ליקוטי תורה']])}}. יב) הוספות להערות וציונים (נערכו על ידי הרב כמו כן הזכיר הרבי את מעלת המנדבים בשיחה שנשא בהתוועדות פורים באותה שנה{{הערה|1=[[יהודה לייב גרונר]])https://www.lahak. יג) מודעה רבה org/templates/lahak/article_cdo/aid/4306690/jewish/- שנדפסה בהוצאת [[וילנא.htm שיחת פורים תשכ"ה]] [[תרפ.}}.:בעקבות ההוצאה, החל הרבי לעורר בתכיפות על לימוד מאמרי הספר ("הפרשה החסידית"ח]] ולראשונה ) מידי שבוע{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[וילנא#לימוד הספר|לימוד הספר]] תרס"ד.}}.

* בשנת [[תשד"מ]] - הדפסת מהדורה חדשה (בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]) בה נוספובהוספות רבות: א) הערות ותיקונים מהרבי (לפ' [[בשלח]], מראי מקומות רבים, רשימת המאמרים לפי סדר השנים, רשימת דפוסי הספר ועוד. המהדורה נערכה על ידי הרב [[פקודי]אהרן חיטריק] והתחלת פרשת [[ויקרא]]). ב)במראי מקומות נוספו: 1. ציונים למאמרי אדמו"ר הזקן, מאמרי [[הרבי האמצעי]]התייחס להדפסה בחגיגיות רבה, מאמרי הרבי הצמח צדק - בהם נמצאים מאמרי הלקוטי ובהתוועדות השבת הקדיש כמה שיחות על מעלת ההוצאה החדשה ואודות הספר לקוטי תורה בשינויים או עם תוספת ביאורים ותוספת הערות. 2בכלל. מראי מקומות נוספים לכן [[חלוקת משקה|מסר בקבוק משקה]] עבור התוועדות מיוחדת בקשר להוצאה החדשה{{הערה|1=ראה שיחות ש"ס]]פ תשא, [[מדרש]], [[זהר]] וכוט"ו אדר א', ומראי מקומות לספרי תשד"מ ([[רבותינו נשיאינו]] שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורהhttps://beta.hebrewbooks. 3org/pdfpager. ציונים מחסיד לא ידועaspx?req=14949&st=&pgnum=473&hilite= הוגהו ונדפסו בהוספות ללקוטי שיחות חלק כ"ו, שנרשמו בגליון [[לקוטי תורה]] הנמצא ב[[ספריית אגו"ח|ספריית הרבי]]. ג)רשימת ה[[כתבי יד]ע' 384 ואילך] שבהם נמצאים מאמרי הלקוטי תורה. ד) רשימת מאמרי הלקוטי תורה על פי סדר השנים. ה) דפוסי לקוטי תורה. ו) צילום מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק ומגוף כתב יד קודש של [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]], אחי אדמו"ר הזקן}}.

* בשנת [[תשנ"טח]] - נדפס הספר במהדורה חדשה בה הוגה הספר כולו מגוף כתב יד קודש הרבי הצמח צדק, ונוספו במראי מראי מקומות ציונים למאמרי רבים, ורשימת ה[[אדמו"ר הזקןראשי תיבות]] ומאמרי [[אדמו"ר האמצעי]] - בהם נמצאים הנחות אחרות ממאמרי הלקוטי תורה וכמה מהם בשינויים עם ביאורים ותוספות בהערות. הוצאה זו עוררה ביקורת, וכן מראי מקומות נוספים לש"סשכן היא נדפסה בשני כרכים, מדרש, זהר וכו' ומראי מקומות לספרי רבותינו נשיאינו שבהם נתבארו ענינים שבלקוטי תורהבניגוד להוראה של הרבי בנושא{{מקור}}. כמו כן נוספו בסוף הספר: א) רשימת ראשי תיבות. ב) החוזה עם משנת [[דפוס האלמנה והאחים ראם|דפוס האחים ראםתשנ"ט]]ואילך נדפס הספר בכרך אחד.

===מאמרים מלוקטים===

הספרים תורה אור ולקוטי תורה הם מספרי היסוד של [[חסידות חב"ד]], ו[[הרבי]] כינה אותם בשם "[[תורה שבכתב]] של חסידות"{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשנ"ב (בלתי מוגה) - שיחות קודש תשנ"ב ח"ב ע' 324.}}. המאמרים בספרים אלו השייכים ל[[פרשת השבוע]], נקראו בשם "הפרשה החסידית"{{הערה|שם=מט|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15991&st=&pgnum=50 ספר השיחות תשמ"ט ע' 41, הערה 29].}}. פעמים רבות הורה הרבי ללמוד בכל שבוע את המאמרים המודפסים בו השייכים ל[[פרשת השבוע]] {{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/18/174.htm שיחת ש"פ וישב תשט"ו]. ובשיחות תשכ"ה כדלהלן. ועוד.}}. הרבי אף הזכיר מנהג שהיה אצל חסידים ללמוד עם בניהם שבגיל בר מצוה, ואפילו מתחת לזה, חלק ממאמרי הפרשה, לפחות בשטחיות{{הערה|שם=מט}}. בשבת פרשת ויקהל [[תשכ"ה]], לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר [[הרבי]] על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים ל[[פרשת השבוע]]. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר '[[לחיים]]'.  באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב [[שלום פלדמן]] כתב הרבי בשולי מכתב ל[[יום הולדת]]: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11928&CategoryID=2010 תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה]}} לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ל[[יחידות]] ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר [[בקיאות|לגירסא]], ואחר כך ילמד ל[[עיון|עיונא]] לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&st=&pgnum=558&hilite= שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536].}}. לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4822.htm אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכב].}}. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/12/4232.htm אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב].}}.