שינויים

ב. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת [[תשמ"ט]], לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג ב[[ציצית]], כפי [[האר"י]] ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה {{הערה|1=בשלהי הע' 3, נדפס ב[[ליקוטי שיחות]] חל"ג עמ' 95 ואילך.}}: {{ציטוטון|לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם}}. בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה{{הערה|[[שמן ששון מחבריך]] ח"ב בערכו}}.

[[קובץ:הסכמת הרב עובדיה יוסף לספר יחי המלך המשיח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"]]

ביום [[כ"א חשון]] [[תשנ"ב]], העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב [[שלום בער וולפא]], [[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]], העוסק בביאור הלכות מלכים ב[[רמב"ם]]. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על [[הרמב"ם]] הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון [[תשנ"ג]], אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר [[יחי המלך המשיח (ספר)|יחי המלך המשיח]], בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "ב[[חזקת משיח]]" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהחלו להתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח. כמו כן העניק את הסכמותיו הנלהבות לספרים נוספים של הרב וולפא שתוכנם כלל עניינים במתורת החסידות.