|
|
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ==ערב חנוכה==
| | #הפניה [[חנוכה]] |
| | |
| כשנותנים צדקה לעני בערב [[חנוכה]] שהוא ערב שבת, לא די לתת לו כראוי לצרכי שבת סתם
| |
| אלא כצרכי שבת מיוחדת - שבת חנוכה, שבודאי הדבר ניכר גם בסעודות השבת, ועל דרך זה
| |
| - לתת כל הדרוש לו עבור צרכי ה[[חנוכה]]. הוספה הנ"ל היא גם בנוגע לעבודה הרוחנית - להוסיף בלימוד ריבוי הענינים הנוספים מפני הצירוף ד[[שבת]] ו[[חנוכה]] (וכן הענינים הנוספים מפני קביעות ב' השבתות וקריאת ב' הפטרות).
| |
| | |
| לעורר את השכנים והידידים, והעיקר - להשתדל ולברר אם ישנם
| |
| כאלה שאינם יודעים גודל ה"[[שטורעם]]" דעניני חנוכה, שגם אצלם יהיו כל עניני חנוכה
| |
| בשלימות כולל גם בנוגע להכנה לחנוכה מבעוד מועד, מערב שבת.
| |
| | |
| כשמתחילים ימי החנוכה במוצאי שבת קודש - הרי הזמן המתאים לעורר אודות עניני
| |
| חנוכה, הוא, בהתחלת ערב שבת, כיון שמיד בצאת השבת צריכים להתחיל בפועל ממש בכל
| |
| עניני חנוכה.
| |
| | |
| לעורר בנוגע להדלקת נר חנוכה כפשוטה: כיון שהדלקת הנרות צריך להיות מיד
| |
| ב[[מוצאי שבת]], וכל המקדים הרי זה משובח - הרי, ההכנות להדלקת נר חנוכה שאי-אפשר לעשותם ביום השבת צריכים לעשותם בערב [[שבת]]. אפילו ההכנות שמותר לעשותם ביום ה[[שבת]], מוטב שיעשום בערב שבת שאז יהיו באופן
| |
| מסודר, כיון שלא צריכים לחשוש מענינים של מוקצה, להזהר בכל תנועה ותנועה.
| |
| | |
| כאשר כ"ד כסלו יום הנצחון והצלה, חל בשבת - צריכה ה[[שמחה]]
| |
| דחנוכה להיות גם בכ"ד, כי אז הניצחון של המלחמה הוא באופן שאין שום רושם של טרחה וצער.
| |
| | |
| ==מנהגי חנוכה==
| |
| | |
| גם כשנפגשים בימי החנוכה יש לנהוג בברכת "גוט יום טוב".
| |
| | |
| ===צדקה===
| |
| | |
| בימי החנוכה צריך להיות הוספה יתירה בענין הצדקה, שעל ידי זה זוכים בקרוב ממש, להדלקת הנרות בחצרות קדשיך.
| |
| | |
| ===שמחת חנוכה===
| |
| | |
| פסק הרמב"ם שימי חנוכה הם "ימי שמחה", וכמובא גם להלכה ברמ"א, ש"יש קצת
| |
| מצוה בריבוי סעודות", "ולענין מעשה מנהג קדום הוא להרבות בסעודה בימים אלו.
| |
| | |
| אף שיש חילוקי דעות בזה, הרי מכיון שבמצות נרות חנוכה המנהג פשוט הוא להיות
| |
| מהדרין מן המהדרין, מובן שכן צריך להיות בנוגע לשמחה בחנוכה - להדר בזה באופן דמהדרין מן
| |
| המהדרין.
| |
| | |
| ===המנורה והדלקתה===
| |
| [[תמונה:חנוכה.jpg|left|thumb|250px|הרבי וחנוכיה]]
| |
| הציווי "זה א-לי ואנוהו - התנאה לפניו במצות", כולל בנוגע לחנוכה - מנורת חנוכה
| |
| נאה.
| |
| | |
| נוהגים להדליק בבית-הכנסת גם בבוקר כמספר הנרות שהדליקו בלילה שלפני זה.
| |
| | |
| כדי להוסיף בההתעוררות דנרות חנוכה - כדאי שתהיה מנורה דלוקה בבית הכנסת
| |
| שכולם מתכנסים שם במשך כל המעת-לעת, אם אין חשש כלל שישחקו התינוקות.
| |
| | |
| בנוגע לבנות - הייתה הנהגת [[פורטל:בית רבי|בית הרב]] שהבנות לא הדליקו נרות חנוכה לא הגדולות ולא
| |
| הקטנות לפני בת-מצוה כי אם יצאו ידי חובתן בזה על ידי אביהן,
| |
| ואחר כך - בעליהן.
| |
| | |
| במקומות שאין אנשים שידליקו נר חנוכה - ישתדלו לכל-הפחות שאשה או ילדה תדליק
| |
| נר חנוכה.
| |
| | |
| ===כוחות מיוחדים לחנך===
| |
| | |
| בימי החנוכה מלשון חינוך מקבלים כוחות מיוחדים לחנך, לחזק ולחדש את "הנר
| |
| מצוה ותורה אור" עם כל "ה[[שטורעם]]" ותוספת כח הבאים עם ענין החינוך, ומסוגלים
| |
| ביותר להוסיף בכל הפעולות דחינוך ילדי ישראל.
| |
| | |
| ===לשמוע מה הנרות מספרים===
| |
| | |
| ידוע ומפורסם הפתגם וההוראה של [[אדמו"ר הריי"צ]]
| |
| "שצריכים להתבונן ולהקשיב לסיפורם של נרות חנוכה". כאשר ילד או ילדה, יבוא לביתו יבקש מההורים והילדים הקטנים יבקשו מאחיהם
| |
| ואחיותיהם המבוגרים להוסיף ולספר להם, בכל לילה ולילה, ומה טוב - גם בימים, מה הנרות מספרים. ויוסיפו ויספרו לכם עוד יותר בעניני חנוכה בכלל - סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם
| |
| הוא שאף עך פי "שאתם המעט מכל העמים", בכל זה "אתה בחרתנו מכל העמים" והקב"ה נתן
| |
| לבני ישראל התורה ומצוותיה.
| |
| | |
| ===נתינת דמי חנוכה בכל ימי החנוכה===
| |
| | |
| מנהג ישראל שבימי החנוכה נותנים דמי חנוכה לילדים, וכן נהגו
| |
| רבותינו נשיאינו בליל רביעי או בליל חמישי, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ לתת דמי חנוכה
| |
| לבנותיו, גם אחר הנשואין, וגם לחתניו.
| |
| | |
| כדאי ונכון לעורר שיתנו מעות חנוכה לילדים מה טוב בכל ימי חנוכה או על כל
| |
| פנים שני פעמים במשך ימי החנוכה. ולהסביר להם, שנתינת המעות היא כדי שיוסיפו
| |
| יותר בלימוד התורה. וכדי לקיים גם הוראת רבותינו נשיאינו לתת דמי חנוכה "בליל הרביעי או בליל
| |
| החמישי", - אזי עצה היעוצה שבליל הרביעי או חמישי יתנו כפליים, או ג' פעמים ככה,
| |
| אופן של חידוש.
| |
| | |
| מנהג ישראל שמשתדלים שהילדים יקבלו מה שיותר מעות חנוכה, ולא רק מהאב, אלא
| |
| גם משאר בני המשפחה.
| |
| | |
| הכוונה בנתינת "דמי חנוכה" היא כדי לתת לילדים אפשרות להוסיף בצדקה. ויש
| |
| להסביר להם שנותנין את המעות לרשותם וסומכים עליהם שישתמשו בהמעות באופן
| |
| המתאים, ובודאי יתנו מעצמם חלק לצדקה.
| |
| | |
| ===פרסומי ניסא===
| |
| | |
| לאחרי הפירסום העיקרי על ידי קיום מצות נר חנוכה בבית הכנסת, ואמירת "[[הנרות הללו (ניגון)|הנרות
| |
| הללו]]" כדאי ונכון להוסיף ב"פרסומי ניסא"
| |
| גם על ידי הדיבור בעניני חנוכה.
| |
| | |
| יש לראות לנצל ימים אלו כדי לערוך [[התוועדות]] חסידים, או לקרוא לזה בלשון אחר,
| |
| בכל מקום לפי ענינו, בכל יום מימי החנוכה, ולדבר שם
| |
| דברי תורה, ולקבל החלטות טובות.
| |
| | |
| ובעיקר - לדבר בענין פרסומי ניסא, בכל הניסים שהקב"ה עושה לבני ישראל - "בימים
| |
| ההם בזמן הזה" מתוך ידיעה שהפרסומי ניסא שהקב"ה עושה בזמנינו נוגע וקשורה להבאת
| |
| הגאולה בפועל ממש.
| |
| | |
|
| |
| ===להאיר את החוץ===
| |
| | |
| ההדלקה "בחוץ" צריכה להיות החל מה"חוץ" שישנה אצל כל אחד בפרט, שעושה גם
| |
| את [[כל מעשיך לשם שמים]] ו[[בכל דרכיך דעהו]], עד שגם בענינים שבהם לכאורה שייך רק "[[סור
| |
| מרע]]", הוא עושה כל התלוי בו באופן המותר ע"פ שו"ע שימלא אותם עם דבר של תועלת
| |
| וענינים של זכות. וגם בנוגע לההשפעה על בני ביתו, שאינו מסתפק עם זה שמחזק הקשר עם ילדיו על ידי
| |
| לימוד התורה איתם, אלא הוא גם מחנך בנוגע לעניני יהדות בכלל, כולל לחנך בניו ובנותיו
| |
| לפני בר ובת מצוה בנוגע מצוות האחרות דחנוכה.
| |
| | |
| ===מבצע חנוכה===
| |
| | |
| מענינים העיקריים דחנוכה שצריך להיות השתדלות מיוחדת אפילו על הספק בנוגע
| |
| לאלה מבני ישראל אשר מסיבות שונות ומשונות נמצאים הם "מבחוץ" מעניני יהדות
| |
| בתכלית השלימות, או מבחוץ מיהדות בכלל בכל מקום שידו מגעת.
| |
| | |
| להשתדל בנוגע להדלקת נר חנוכה בכל בתי בני ישראל, וכן הדלקת נר חנוכה במקומות
| |
| ציבוריים ופומביים להדגיש הענין ד"פירסומי ניסא".
| |
| | |
| ניש להסביר לכל יהודי מי שיהיה ובאיזה מצב שיהיה שעליו לעמוד בקומה זקופה ובגאון
| |
| יעקב בעניני יהדות, ולא להתבייש ח"ו ביהדותו, אדרבה - להתגאות בזה, ולהראות בהנהגתו
| |
| בחיי היום-יום, שמתנהג בדרך התורה.
| |
| | |
| ===הכנה להגאולה===
| |
| | |
| הציווי וההוראה "עמדו הכן כולכם" בנוגע לרבים, ועד - כלל ישראל, שיש צורך בכמה
| |
| ימים תהיה עיקר ההדגשה בימי החנוכה שהם שמונה ימים.
| |
| | |
| ==זאת חנוכה==
| |
| | |
| | |
| יש לעשות "סך הכל" מכללות הענין דחנוכה ב[[זאת חנוכה]], כדי ש"[[החי יתן אל לבו]]", להמשיך בעבודת
| |
| כל השנה כולה במעשה בפועל.
| |
| | |
| צריך ללמוד המאמר או עך כך פנים חלק, או שורות אחדות , שישנו מ[[אדמו"ר הזקן]] עם הגהות
| |
| והערות של הצמח צדק, שמבאר העילוי ד"זאת חנוכה", והעיקר - "לחיות" עם המאמר,
| |
| שיכול להיות גם לפני הלימוד - שעצם הידיעה שישנו מאמר זה מעוררת אצלו חיות
| |
| והתלהבות.
| |
| | |
| | |
| ===החלטות טובות===
| |
| | |
| בסיום וחותם ימי החנוכה צריך כל אחד ואחת אנשים נשים וטף לקבל החלטות טובות
| |
| להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני "נר מצוה ותורה אור", החל מלימוד התורה,
| |
| ובהפצת היהדות ובהפצת המעיינות. ומה טוב - שיתחילו בזה על ידי עריכת [[התוועדות]] נוספת שבהם יוסיפו בלימוד
| |
| פנימיות התורה, ויקבלו החלטות טובות בנוגע לימים שלאחרי זה: להוסיף בלימוד פנימיות
| |
| התורה ובהפצת המעיינות חוצה ובכל עניני טוב וקדושה.
| |
| | |
| | |
| ===פעולה נמשכת===
| |
| | |
| בהימים שלאחרי חנוכה, יש להמשיך בקיום ההוראות והלימודים מימי החנוכה "הלוך
| |
| ומוסיף" מיום ליום בכל עניני טוב וקדושה ולהמשיך בהוספות אלו במשך כל השנה .
| |
| | |
| == ראה עוד ==
| |
| | |
| *[[חנוכה]]
| |
| [[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]
| |