פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,288 בתים ,  19:47, 27 ביוני 2019
הרחבה מתוך ספירת הדעת
[[תמונה:הרבי כנס נשי חבד.jpg|left|thumb|250px|[[הרבי]] נושא [[שיחה]] בכנס [[נשי ובנות חב"ד]] כהכנה ל[[חג השבועות]] ([[כ"ח אייר]] [[תנש"א]])]]'''אשה''' הוא כינוי המשמש לפעמים לאשת איש נשואה בלבד, אך משמש לרוב להגדרת כל המין הנשי. תפקידם הרוחני של הנשים הוא להיות מרכבה ל[[ספירת המלכות]] שענינה - לקבל את האור האלוקי ולגלותו בעולם באופן שיורגש גם במציאות העולם הגשמי.==האשה ביהדות ובחסידות=====שלילת עבודה זרה===ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{לעריכהמקור}} מבואר בחסידות{{הערה|מידע חסר ולא ערוךספר המאמרים תר"ם חלק א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש}}ש[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותם]] של הגברים שהוטעו על ידי ה[[ערב רב]] הייתה שעזב ה' את הארץ, ומפני ששרש [[נפש]] האשה היא מ[[מלכות]] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשן יותר מהגברים איך ש[[הקב"ה]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגל.
===נשים דעתן קלה===
אמרו חז"ל{{הערה|שבת לג, ב. קידושין פ, ב. ישנם הגורסים "'''קלות'''" - ראה לקוטי שיחות חלק י"ז ע' 149 הערה 14.}} "נשים דעתן קלה" - דהיינו שהכח הדומיננטי אצלן הוא רק מוח ה[[חכמה]] וה[[בינה]], ולא מוח ה[[דעת]]{{הערה|שם=עח|עץ חיים שער מח פרק ב.}}. במקומות אחרים מבואר שה[[מידות]] אצל האישה נמשכות רק מספירת הבינה שהיא ב[[קו השמאל]] - קו הגבורות ([[ה' גבורות]] דאימא), ולא מספירת החכמה שהיא ב[[קו הימין]] - קו החסדים (ה' גבורות דאבא), ולכן חלש אצלה כח הדעת, שהוא הכח לכלול שני קוים סותרים של חסד וגבורה{{הערה|1=עץ חיים שער הכללים פרק ז. [https://chabadlibrary.org/books/adhaam/imrei/3/64d.htm אמרי בינה שער הק"ש סד, ד] ואילך.}}. זו גם הסיבה שאישה נוחה יותר להתפתות מהן ללאו ולהיפך, מפני שיש לה רק קו אחד, מבלי ההתכללות שבדעת{{הערה|אמרי בינה שם.}}. עם זאת, אין הכוונה שלאישה אין דעת כלל, אלא רק שדעתה '''קלה''' - כלומר, בדעתה נרגשים בעיקר הגבורות ולא החסדים, ואינה מספיק חזקה כדי לכלול יחד חסד וגבורה, ולכן אינה יציבה לגמרי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/20/60c.htm לקוטי תורה חוקת ס, סע"ג] ואילך.}}.
==האשה ביהדות ובחסידות== ===שלילת בעבודת השם, ישנם שני סוגי עבודה זרה===ב[[חטא העגל]] לא הסכמו הנשים עם בעליהם שיקחו את נזמי ה[[זהב]] ויעשו מהם את העגל{{מקור}} מבואר בחסידות- "איש מזריע תחילה יולדת נקבה" ו"אישה מזרעת תחילה יולדת זכר"{{הערה|ספר המאמרים תרכלשון חז"ם חלק ל ברכות ס, א דיבור המתחיל להבין ענין ראש חודש.}} ש: כאשר העבודה נעשית בכח ההשפעה מלמעלה, "[[עבודה זרה#פרעה והמופתים|טעותםאתערותא דלעילא]] " תחילה, התוצאה מכך היא עבודת השם לא יציבה באופן של הגברים שהוטעו "נקבה" שדעתה קלה, מבלי הקיום שנעשה על ידי ההדעת; אך כאשר העבודה נעשית בכח עצמו, "[[ערב רבאתערותא דלתתא]] הייתה שעזב ה' את הארץ" תחילה, מגיעים לעבודת השם של "זכר", ומפני ששרש כלומר עבודה יציבה ונצחית בכח הדעת{{הערה|1=ראה לקוטי תורה [[נפשhttps://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/2b.htm ויקרא ב, ב]] האשה היא מואילך. [[מלכות]https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/7/20a.htm תזריע כ, א] שעניינה החיות האלוקית שמתלבשת ומחייה את הטבע לכן הרגישו בנפשם יותר מהגברים איך שואילך. [[הקב"הhttps://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/22b.htm שיר השירים כב, ב]] הוא המנהיג הבלעדי בעולם ובצבא השמים ולכן לא טעו בעגלואילך.}}.
== חיוב נשים במצוות ==
'''אשה''' האשה חייבת בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא ופטורה ממרבית המצוות שהזמן גרמן.
מצוות [[תפילין]] מובאת ב[[תלמוד]] כמצוה שנשים פטורות ממנה‏‏<ref>{{הערה|‏מסכת [[תפילין]] פרק ראשון, בבלי [[קידושין]] לד א‏</ref>}}, ואף אין זה מן הראוי שתקיים אותה<ref>{{הערה|מכיוון שצריך [[גוף]] נקי לקיום מצווה זו‏‏: "‏דלא הוי רשות משום דתפילין צריכין [[גוף]] נקי ונשים אין זריזות ליזהר" - תוספות עירובין צו א‏</ref>}}. בספרות חז"ל מסופר על מיכל בת [[שאול]] שהניחה [[תפילין]] ולא מיחו חכמים בידה‏‏<ref>{{הערה|בבלי עירובין צו א. המקרה מובא כמקרה קצה. ובנוסף ישנם כמה מקורות ‏כמו פסיקתא רבתי פכ"ב ‏שסוברים כי חכמים מיחו</ref>}}.
ב[[ברכות השחר]] שב[[תפילת שחרית]] הגבר מברך, לצדן של הברכות "ברוך שלא עשני גוי" ו"ברוך שלא עשני עבד", גם "ברוך שלא עשני אישה" (בעוד האישה מברכת "שעשני כרצונו" או, לפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל ברכה זו{{מקור}}). פרשנות מקובלת היא כי המצוות הרבות המוטלות על הגבר הוא הסיבה לברכה זו. ראיה לכך ניתן למצוא ב[[תוספתא]] ב[[מסכת ברכות]], שהוא אחד המקורות לברכה זו<ref>{{הערה|ו' כ"ג</ref> }} שם [[רבי יהודה]] מציע לראשונה את הברכות: "שלש ברכות צריך לברך בכל יום: ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אישה, [ברוך] שלא עשני בור. גוי - כל הגוים כאין נגדו, אישה - אין אישה חייבת במצות".
ישנם מצוות שקיימים במיוחד אצל הנשים והם מצוות הדלקת [[נרות שבת]] ואיסור מלאכה ב[[ראש חודש#ביטול מלאכה|ראש חודש]] ועוד.
ובימי חז"ל היה החכם דורש הלכות המצויות ורגילות וצריכות לכל אדם לידע אותן בלשון שמבינים הנשים ועמי הארץ מידי שבת בשבתו. ע"כ דבריו.
הרבי עורר פעמים רבות את [[לימוד התורה]] אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות חייבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}}
בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).{{הערה|1=שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות.
יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן {{הערה|1=חידושים ובאורים בש"ס, [[ירושלים]] 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]].
לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.{{הערה|1=התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}}
 
 
===צניעות וכבוד הציבור===
{{ערך מורחב|ערך=[[צניעות]]}}
ישנם מספר תפקידים הקשורים במצוות, שנשים אינן יכולות למלא מנימוקי צניעות וכבוד הציבור.