שינויים

{{בעבודה}}'''דוד יוסף בן-גוריון''' היה ראש הממשלה הראשון במדינת של [[מדינת ישראל]].

נולד ביב[[י"ז תשרי ]] ה'[[תרמ"ז ]] בעיירה פלונסק שבפוליןשב[[פולין]], בשם 'דוד יוסף גרין'לאביגדור ושיינדל.

מגיל צעיר היה פעיל ציוני נלהב, והיה בין מקימי אגודת "עזרא" בעיירתו, שעסקה בעידוד והכנה לעלייה לארץ ל[[ארץ ישראל]].

בשנת ה'[[תרס"ו ]] עלה לארץ ישראל, במסגרת מה שמכונה 'העלייה השניה', ועסק בחקלאות.

שנה לאחר מכן נבחר להנהגת מפלגת 'פועלי ציון'. בשנת ה'[[תר"ע ]] החל לערוך את ביטאון המפלגה, 'האחדות', ושינה את שמו שם משפחתו ל'בן גוריון'.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה ]] גורש מארץ ישראל לארצות ל[[ארצות הברית ]] בשל אזרחותו הרוסית ה[[רוסיה|רוסית]] ופעילותו הציונית.

==משפחה== בעת שהותו בניו ב[[ניו יורק]], נישא לרעייתו פולהמונבז, ממנו נולדו להם שלושה ילדים, גאולה (בן אליעזר), עמוס, ורננה (לשם).

בשנת ה'[[תרע"ח ]], לאחר סיום המלחמה, חזר לארץ ישראל, והקים יחד עם ברל כצנלסון את מפלגת 'אחדות העבודה'.

בשנת ה'[[תר"פ ]] הקים את 'ההסתדרות', שעסקה בהגנה על זכויותיהם של עובדים, והיה המזכיר הכללי שלה.

בשנת ה'[[תר"צ ]] התאחדה מפלגתו, אחדות העבודה, יחד עם מפלגת 'השומר הצעיר', והקימו את מפלגת 'מפא"י'. בשנת ה'[[תרצ"ה ]] נבחר מטעם המפלגה למנהיג ליו"ר הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית - הגופים המרכזיים בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל.

בזמן מאורעות [[תרצ"ו]]-[[תרצ"ט ]] תמך בן גוריון בהבלגה על מעשי הערבים, דבר שגרר ביקורות רבות.

בן גוריון הוביל ניסה להוביל את חלוקת [[ארץ ישראל ]] לשני מדינות, יהודית וערבית, במסגרת תוכנית החלוקה שהציע [[האו"ם]].

בהב[[ה' אייר ]] ה'[[תש"ח ]] הכריז בן גוריון על הקמת [[מדינת ישראל]], והחל לכהן כראש הממשלה ושר הביטחון בממשלה הזמנית שהוקמה.

לאחר הקמת המדינה פעל להקמתו של [[צה"ל]].

במהלך הפוגה ב[[מלחמת השחרור|מלחמת תש"ח, ]] (שפרצה לאחר הקמת המדינה), הורה בן גוריון לירות בספינת הנשק 'הגיעה לארץ ספינת נשק בשם אלטלנה' שהובאה לארץ על ידי ארגון האצאצ"ל. כתוצאה מהוראה זוהממשלה הורתה על החרמת הנשק בידי כוחות צה"ל, בטענה שלאחר שהמדינה הוקמה אין עוד מקום לארגונים שונים. לאחר שנסיונות שונים לפשרה נדחו, נהרגו ולאחר שאולטימטום שניתן למנהיג אצ"ל, מנחם בגין, נדחה על ידו, פקד ראש הממשלה באישור הממשלה הזמנית, על פגיעה באוניה. קורבנות הקרבות שפרצו בין כוחות צה"ל לאנשי אצ"ל וטביעת האוניה נמנים ב-3 חיילי צה"ל ו-16 יהודים, היאנשי אצ"דל.

בשנת ה'[[תשי"ב ]] חתם בן גוריון על 'הסכם השילומים' עם [[גרמניה]]. ההסכם כלל מתן פיצויים לניצולי [[השואה]], ועזרה למדינת ישראל ברכישת נשק. הדבר עורר התנגדות עזה והפגנות אלימות ברחבי הארץ.

הרבי אמר במספר הזדמנויות על הסכם זה כי יש לקחת מהגרמנים כמה שיותר כסף כפיצוי, בשביל שלא יהיה שהכסף לא יישאר אצלם, בחינת 'הרצחת וגם ירשת'.

במסגרת הסכם זה, הקציבה "וועדת השילומים" סכום נכבד להדפסת "[[ספר הערכים - חב"ד]]".

בשנת ה'[[תשי"ג ]] פרש מראשות הממשלה, ועבר להתגורר בקיבוץ שדה בוקרשבנגב, כחלק מהשקפתו לחיזוק ההתיישבות היהודית בנגבשם.

בשנת ה'[[תשט"ו ]] חזר לכהן כראש ממשלה.

בשנת ה'[[תשכ"ג ]] פרש מראשות הממשלהוממפלגת מפא"י, והקים את מפלגת 'רפ"י', ועמד בראשה.

מאוחר יותר הצטרפו חברי מפלגתו לרשימה מאוחדת של מפא"י, מפ"ם ורפ"י, אך הוא עצמו לא הצטרף והקים את מפלגת 'הרשימה הממלכתית', עד שבשנת ה'[[תש"ל ]] פרש מן הכנסת.

נפטר בוב[[ו' כסלו ]] ה'[[תשל"ד]].

בשנת ה'[[תשט"ו ]] הקים בן גוריון וועדה מיוחדת בראשותו, לדון בשאלה [[מיהו יהודי]].

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש חי"ח אגרת ו'תשיד|תוכן==דעתי הברורה בהחלט, בהתאם לתורה ולמסורת המקובלת מדורי דורות, כי בענינים כאלה אין כל תורף להצהרה בדיבור על הרצון להירשם בתור יהודי, ואין בכח הצהרה זו לשנות את המציאות. על פי התורה והמסורת של דורי דורות הקיימת וחיה עד היום הזה – יהודי, או בסגנון שונה אבל בתוכן שווה – שייךלעם בני ישראל, הוא זה ורק זה שנולד מאם יהודיה או גר שנתגייר באופן גירות מדויק, אשר פרטי סדר גירות זהמבוארים בספרי פסקי דינים של עמנו בית ישראל מדור לדור ועד להשו"ע}} לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אג"ק חי"ח אגרת ו'תשטו}} על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת ה===='תש"ל}}.

====המבצע תפילין====

לאחר מכן שלח לו הרבי מכתב נוסף{{הערה|אגעם תחילתו של [[מבצע תפילין]], הזמין בן גוריון כמה מחסידי חב"ק חי"ח אגרת ו'תשטו}} ד לביתו, וביקש מהם הסבר על מצב היהדות והחברה בארץ הקודש{{הערה|לפועל לא חוקק אז החוק, אלא רק בשנת תש"ל}}מהותו ומשמעותו של המבצע.

בשנת ה'[[תש"כ ]] כתב הרבי לח"כ אברהם הרצפלד ממפא"י, מפלגתו של בן גוריון, בבקשה שיסייע להקמת [[כפר חב"ד ב']].